הקפצתי...

  • פותח הנושא 407
  • פורסם בתאריך

407

New member
כיווץ דיפתונג בגזרות ע"ו, ע"י בפועל

ידוע לי רק שהתופעה אכן קיימת בגזרות הללו אך לא ידועה לי דרך ההיווצרות של הפעלים. האם תוכלו לשחזר צורות שבהן ו' או י' מתפקדות כאימות קריאה כמו נסוג, יקום, ישיר? תודה רבה
 

407

New member
קשה ככל שיהיה, זה מאתגר ומעניין ../images/Emo8.gif

 

hapax legomenon

New member
ניסיון

את 'נסוג' ניתן אולי לשחזר כך: *נִסְוַג (על משקל 'נִשְׁמַר')
*נִסַוְג
*נָסַוְג
נָסוֹג המעבר בנו"ן מחיריק לקמץ כנראה קשור באיזה אופן לתנועת ה-i שנפתחה, אף כי כרגע לא עולה בדעתי הסבר מניח את הדעת לתופעה. כפי שברור מהשחזור, גם חייבים להניח שתנועת הפתח עברה אחורה וכך התקבל המצב המתאים לכיווץ דיפתונג. נותרנו איפוא עם אוסף שלבים שהמעברים ביניהם מאוד לא משכנעים. שחזור הצורות 'יקום' ו'ישיר' כרוך בקשיים עוד יותר משמעותיים. כיוון שכך, אציע תיאוריה חלופית: לא מן הנמנע, שכיווץ הדיפתונג כלל לא התרחש בעברית (או באחת השפות שמהן התפתחה): מקובל לחשוב, שהפועל בבסיסו תלת-עיצורי, ובכל הפעלים הנחים והחסרים חלו שינויים שהביאו אותם לצורותיהם הנוכחיות. אבל הסברה ההפוכה הגיונית לא פחות: הפעלים הדו-עיצוריים התפתחו במקביל לפעלים התלת-עיצוריים, ואולי אפילו קדמו להם, כאשר צורותיהם (לפחות בחלקן) נוצרו מלכתחילה בתבניות אחרות.
 

uriozmor

New member
הקדמת אותי בשתי דקות

את תנועת a בתחילית של בניין נפעל אין קושי להסביר. מקובל שזו הייתה התנועה המקורית (בין השאר על פי צורות כמו נָסוֹג ונוֹלַד, המחייבות להניח שם a). לגבי שאלת מספר עיצורי השורש, אכן מותר להניח שהיו בעברית שורשים בני שלושה עיצורים וגם שורשים בני שני עיצורים (או שורשים שבסיסם כלל שני עיצורים ותנועה ארוכה).
 

hapax legomenon

New member
עדיין קשה

כי גם בערבית יש תנועת i בבניין המקביל לנפעל - אִנְפַעַלַ. היחס בין נפעל העברי לאנפעל הערבי דומה ליחס בין 'בֵּן' העברית ל'אִבְּן' הערבית: גם אם לא ברור איפה היתה התנועה במקורה, קשה לערער על היותה תנועת i.
 

uriozmor

New member
אין מה לערער

עינינו הרואות שיש תנועת i בנפעל, ואין צורך בערבית. הטענה שלי הייתה שעדיף להניח שהתנועה המקורית היא a ושממנה התפתחה i בכל המקומות, פרט לצורות שחל בהן שינוי בתנועה הזו: ב"נסוג" הייתה הארכה וב"נולד" חל כיווץ דיפתונג.
 

hapax legomenon

New member
../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif

אם בעברית יש תנועת i בנפעל, אז באיזה שלב בדיוק היתה התנועה המקורית a? בפרוטושמית? הלוא גם בערבית יש תנועת i!
 

nevuer

New member
אילו הייתה שם תנועת i

היינו מצפים ל"נֵסוֹג", "נוּלַד", לא? מאיזו צורה משוחזרת את גוזרת את שתי הצורות, הערבית והעברית?
 

or99

New member
את "נסוג" היא הסבירה קודם.

אגב, ב-"תורת ההגה והצורות" נכתב שהתנועה המקורית היא a. את ה-i הערבית הוא מסביר בהידקקות.
 

hapax legomenon

New member
לפעמים הפרדיגמה עצמה בעייתית

כמה מעתקים ו"חוקי מעבר" לתנועות יש לנו בשפות השמיות: i
a (חוק פיליפי) a
i (חוק ההידקקות) a
o (המעתק הכנעני) i
u (אֵם (עברית) -> אֻם(ערבית)) o
i (*תוכון -> תיכון) u
i (אַכַּלְתֻּ (ערבית) -> אכלתי (עברית)) והרשימה הזאת אינה ממצה, וזה עוד בלי להזכיר את התנועות הזזות קדימה ואחורה... אז נכון שלכל מעבר כזה ניתן להמציא הסבר באמצעות איזה חוק, או מעתק, או הידמות (אסימילציה), או היבדלות (דיסימלציה), או השוואה של הפרדיגמה. אבל בשורה התחתונה, התירוצים הללו לא תמיד משכנעים, מה גם שלעתים קרובות מעבר תנועות אחד הוא היפוכו של האחר. הטענה שלי היא כזאת: יש בעיה בעצם ההנחה, שבשמית הקדומה, או בכל אחת מהשפות שהתפתחו ממנה, היתה מערכת ברורה ואחידה של תנועות. לי נראה, שבניגוד לעיצורים היציבים יחסית, התנועות השמיות היו די נזילות, ולכן נוחות לבצע מיני מעברים, עם או בלי חוקים. אין לי ראיה לכך, אבל יש לי חיזוק: האורתוגרפיה (=שיטת הכתב) השמית (ערבית, עברית, ארמית) נסמכת על עיצורים ולרוב מתעלמת מהתנועות. אולי משום שהללו נוטות להתחלף זו בזו ועקב כך אינן אינפורמטיביות.
 

uriozmor

New member
בהחלט ייתכן

כאמור, הכול ספקולציות. אבל אי אפשר לבטל ככה במחי הרהור את התפקיד של התנועות. הרי יש הבחנות סמנטיות ודקדוקיות בלשונות השמיות, ובכלל זה בעברית, העומדות על הבדל בין גוני תנועה - למשל ההבדל בין הצורות הפעילות לסבילים הפנימיים. אמנם בעברית הלכו הבניינים הסבילים הפנימיים ונדחקו מפני סבילים "חיצוניים" כגון נפעל והתפעל, אבל אין בזה לפגום בעדות שמזמנת לנו כאן המערכת המורפו-פונמית של הלשונות השמיות - העומס המורפולוגי הוטל בין השאר על ההבדל בין התנועות. בערבית למשל ההבדל הזה נותר בעינו. דוגמה אחרת, גם היא לא לעולם חוסן - ההבחנה בבניין הקל בין צורות המביעות פעולה לצורות המביעות מצב: בעבר ובבינוני ההבחנה הזו עומדת על ההבדל בתנועת עי"ן הפועל בין a (כָּתַב) מצד אחד ל-i (יָשֵׁן) ול-u (קָטׁן) מצד אחר, ובעתיד היא עומדת על ההבחנה בין המשקלים yaqtul (יִכְתּׁב) מצד אחד ו-yiqtal (יִקְטַן) ו-yaqtil (יַאְטֵם) מצד אחר.
 

nevuer

New member
אני לא מכיר את הבניינים בערבית,

אבל אולי הצורה אִנְפַעַלַ מקבילה לא ל"נִפְעַל" (<*נַפְעַלַ) אלא ל"הִפָּעֵל"?
 

nevuer

New member
חשבתי שאולי היו שתי צורות

פרוטושמיות שקשורות לנפעל, אבל זה היה סתם ניחוש שלא מבוסס על ידע. ההודעה נשלחה בלי יותר מדיי מחשבה. קבלי ביטול...
 
תראו מי פה?

ברוכה הבאה
וגם אותי משכנעת יותר התיאוריה של התפתחות שורשים דו עיצוריים מאשר הכפפת המבנה התלת עיצורי גם על שורשים שאינם כאלה על פני השטח.
 
למעלה