אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
משיכה או משיחה?
- פותח הנושא lompo
- פורסם בתאריך
מה שאת רושמת הוא הגיוני לגמרי
אבל נשמע לי שאולי עקב הדו-משמעות שנוצרה פה, אולי נוצרה צורה כפולה בשפה... לי תמיד זה נראה ב-כ, משיכת מכחול, כי הצייר כאילו "מושך" במכחולו מעל הבד... מעין תיאור של רפרוף המכחול, כאילו שהוא מעביר במכחול, ואז מושך אותו... ההסבר שאת מציעה הוא אכן ההגיוני ומן הסתם את צודקת, אבל ההסבר שלי ממחיש, לדעתי, את סיבת הטעות הרווחת (וההגיונית לדעתי!)
אבל נשמע לי שאולי עקב הדו-משמעות שנוצרה פה, אולי נוצרה צורה כפולה בשפה... לי תמיד זה נראה ב-כ, משיכת מכחול, כי הצייר כאילו "מושך" במכחולו מעל הבד... מעין תיאור של רפרוף המכחול, כאילו שהוא מעביר במכחול, ואז מושך אותו... ההסבר שאת מציעה הוא אכן ההגיוני ומן הסתם את צודקת, אבל ההסבר שלי ממחיש, לדעתי, את סיבת הטעות הרווחת (וההגיונית לדעתי!)
דעתי בנושא
מהי שגיאת שפה? אלה שתיקנו אותי, יגרסו מן הסתם כי שגיאה היא סטייה מכללי העברית שניסחה האקדמיה. ואולם, דעו לכם כי אין תמימות דעים בנושא. בלשן דיאכרוני יטען לחובה לציית לחוקי השפה, שהם תוצאה של התפתחות בת אלפי שנים ומחשבה רבה מאחוריהם (לא תמיד). לעומתו יטען הבלשן הסינכרוני שהשפה הנכונה היא השפה אשר בה מדברת מרבית האוכלוסייה. כלומר, אין נכון ואין לא נכון- כל אחד רשאי לדבר כראות עיניו, בתנאי שמישהו אחר כבר מדבר כך! ובכן, אף אחד מהם לא צודק באופן מושלם, כמובן. ואולם, לפי דעתי, אם נסתכל עם משנתו של הבלשן הסינכרוני, הרי שנסיק את המסקנה הבאה: אם רוב האוכלוסיה הבוגרת והאינטליגנטית משתמשת בביטוי מסוים, בניב מסויים או אפילו במבטא מסויים - למה שייחשב לשגיאה? מהם כללי שפה? מדוע אנו צריכים להיכנע לתכתיבים של גוף חיצוני כמו האקדמיה, שיקבע לנו כיצד יש לדבר? והעובדה: ברוב ארצות העולם, לא קיים מוסד כמו אקדמיה לשפה! ולרעיון שלשמו התכנסנו: אם קיימים אנשים רבים שמשתמשים בביטוי מסויים בהוראה שנוגדת את חוקי האקדמיה כביכול, לצורך הדוגמה - "רישום" כדי לתאר "הקלדה", אני אינני רואה בכך כל פסול! והרי, אם לא היו אבותינו עושים אנאלוגיות שונות, הרי שעדיין היינו אומרים מילים כמו "סמוא", "איש זה הינו נשוא", ועוד רבות הדוגמות! זאת ועוד. אפשר להתייחס להוראת המשמעות של המילה עצמה. בתוך פעולת הרישום יש מה שנקרא משמעות ייחודית: משמעות המייחדת פעולה מסויימת לעשייה בעזרת אמצעי מסויים, או על חפץ מסויים. הדבר דומה למזיגת מים, לעדיית צמיד ולהדחת כלים. ואולם, דומני שכיום, הרבה אנשים מתרחקים מן המשמעות הייחודית של הפועל הזה, לרשום, ומשתמשים בו בפועל המתאר יצירת סימנים גרפיים המעבירים מסר (גרפמות). כאן, לדעתי, המקום לקשור את התהליך הזה עם החלק הראשון של תגובתי, ולטעון שזהו תהליך לגיטימי, שאמנם עיקרו צמצום ולא הרחבה, אך הוא מראה על חיותה של השפה ועל התפתחות בה. זה היה ההסבר לטענה שלדעתי, אין פסול בלהשתמש ב"לרשום" כדי לתאר את הפעולה שביצעתי אתמול (ואשר אני למעשה מבצע הרגע). אין לראות בדברים האלה הצעה לדחות את האקדמיה, או לבטל מילים אחרות בעלי משמעות ייחודית כמו ה"הקליד" שהובא כאן. כל מה שרציתי לומר (או שמא להקליד?) היה שלעיתים לא הכול הוא חד משמעי.
מהי שגיאת שפה? אלה שתיקנו אותי, יגרסו מן הסתם כי שגיאה היא סטייה מכללי העברית שניסחה האקדמיה. ואולם, דעו לכם כי אין תמימות דעים בנושא. בלשן דיאכרוני יטען לחובה לציית לחוקי השפה, שהם תוצאה של התפתחות בת אלפי שנים ומחשבה רבה מאחוריהם (לא תמיד). לעומתו יטען הבלשן הסינכרוני שהשפה הנכונה היא השפה אשר בה מדברת מרבית האוכלוסייה. כלומר, אין נכון ואין לא נכון- כל אחד רשאי לדבר כראות עיניו, בתנאי שמישהו אחר כבר מדבר כך! ובכן, אף אחד מהם לא צודק באופן מושלם, כמובן. ואולם, לפי דעתי, אם נסתכל עם משנתו של הבלשן הסינכרוני, הרי שנסיק את המסקנה הבאה: אם רוב האוכלוסיה הבוגרת והאינטליגנטית משתמשת בביטוי מסוים, בניב מסויים או אפילו במבטא מסויים - למה שייחשב לשגיאה? מהם כללי שפה? מדוע אנו צריכים להיכנע לתכתיבים של גוף חיצוני כמו האקדמיה, שיקבע לנו כיצד יש לדבר? והעובדה: ברוב ארצות העולם, לא קיים מוסד כמו אקדמיה לשפה! ולרעיון שלשמו התכנסנו: אם קיימים אנשים רבים שמשתמשים בביטוי מסויים בהוראה שנוגדת את חוקי האקדמיה כביכול, לצורך הדוגמה - "רישום" כדי לתאר "הקלדה", אני אינני רואה בכך כל פסול! והרי, אם לא היו אבותינו עושים אנאלוגיות שונות, הרי שעדיין היינו אומרים מילים כמו "סמוא", "איש זה הינו נשוא", ועוד רבות הדוגמות! זאת ועוד. אפשר להתייחס להוראת המשמעות של המילה עצמה. בתוך פעולת הרישום יש מה שנקרא משמעות ייחודית: משמעות המייחדת פעולה מסויימת לעשייה בעזרת אמצעי מסויים, או על חפץ מסויים. הדבר דומה למזיגת מים, לעדיית צמיד ולהדחת כלים. ואולם, דומני שכיום, הרבה אנשים מתרחקים מן המשמעות הייחודית של הפועל הזה, לרשום, ומשתמשים בו בפועל המתאר יצירת סימנים גרפיים המעבירים מסר (גרפמות). כאן, לדעתי, המקום לקשור את התהליך הזה עם החלק הראשון של תגובתי, ולטעון שזהו תהליך לגיטימי, שאמנם עיקרו צמצום ולא הרחבה, אך הוא מראה על חיותה של השפה ועל התפתחות בה. זה היה ההסבר לטענה שלדעתי, אין פסול בלהשתמש ב"לרשום" כדי לתאר את הפעולה שביצעתי אתמול (ואשר אני למעשה מבצע הרגע). אין לראות בדברים האלה הצעה לדחות את האקדמיה, או לבטל מילים אחרות בעלי משמעות ייחודית כמו ה"הקליד" שהובא כאן. כל מה שרציתי לומר (או שמא להקליד?) היה שלעיתים לא הכול הוא חד משמעי.
וואו, בגרות בחיבור? שיואו.
הערות אחדות: א. איתך הסליחה, אבל אין לי כוח לקרוא חיבורים. הפתיחה והסיכום נאים באמת לחיבור ולא לשיחה בפורום. בפורום כותבים עניינית, ולא "מאמר עם פתיחה, טענות שפיתחנו מראשי פרקים וסיכום". בחיי שככה. כשהייתי מורה נאלצתי לקרוא כאלה לאלפים, עכשיו תודה לאל זכותי לבחור בכתיבה קצרה וישירה, ובעיקר בקריאה של טקסטים שכתובים כך. ב. הטענות מנוסחות קצת ב.. איך אני אגיד את זה.. חוסר ידע מסוים, אבל בנחרצות רבה. אינני מכירה הגדרות כמו "בלשנות דיאכרונית" ו"בלשנות סינכרונית". יכולה להיות התייחסות דיאכרונית או סינכרונית לטענה מסוימת או לנתון מסוים שרוצים לבדוק. בלשנות יש נורמטיבית או תיאוּרית. אולי לכך התכוונת. ג. "לרשום" (שלא בהקשר של ציור) - לעשות רשימה. כלומר, לכתוב פריטים בזה אחר זה, ללא מבנה משפטי שמקשר ביניהם לכדי פסקה. למשל, רשימת מכולת או רשימת מספרי טלפון. כתיבה נבדלת מרישום בעצם היותה בעלת מבנה תחבירי המשרת את התוכן. שום בלשנות דיאכרונית לא תשנה את העובדה שרשימה היא רשימה, ואינה טקסט שלם בשום אופן.
הערות אחדות: א. איתך הסליחה, אבל אין לי כוח לקרוא חיבורים. הפתיחה והסיכום נאים באמת לחיבור ולא לשיחה בפורום. בפורום כותבים עניינית, ולא "מאמר עם פתיחה, טענות שפיתחנו מראשי פרקים וסיכום". בחיי שככה. כשהייתי מורה נאלצתי לקרוא כאלה לאלפים, עכשיו תודה לאל זכותי לבחור בכתיבה קצרה וישירה, ובעיקר בקריאה של טקסטים שכתובים כך. ב. הטענות מנוסחות קצת ב.. איך אני אגיד את זה.. חוסר ידע מסוים, אבל בנחרצות רבה. אינני מכירה הגדרות כמו "בלשנות דיאכרונית" ו"בלשנות סינכרונית". יכולה להיות התייחסות דיאכרונית או סינכרונית לטענה מסוימת או לנתון מסוים שרוצים לבדוק. בלשנות יש נורמטיבית או תיאוּרית. אולי לכך התכוונת. ג. "לרשום" (שלא בהקשר של ציור) - לעשות רשימה. כלומר, לכתוב פריטים בזה אחר זה, ללא מבנה משפטי שמקשר ביניהם לכדי פסקה. למשל, רשימת מכולת או רשימת מספרי טלפון. כתיבה נבדלת מרישום בעצם היותה בעלת מבנה תחבירי המשרת את התוכן. שום בלשנות דיאכרונית לא תשנה את העובדה שרשימה היא רשימה, ואינה טקסט שלם בשום אופן.
לפי רב-מילים...
אחת המשמעויות של רשם היא "כתב, ציין בכתב, העלה על הכתב" ומובאת שם דוגמה: "הפקידה רשמה את הדברים שהמנהל הכתיב לה." המשמעות השנייה שם היא אכן: "הכניס או צירף משהו לרשימת שמות, פריטים וכד'; ערך דברים ברשימה מסודרת." אבל גם לי ר-ש-ם כבר יצא מכל החורים... "רשמת את זה?", "תרשום" וכו'. מה רע ב-"כתבת?" ו-"תכתוב"?
אחת המשמעויות של רשם היא "כתב, ציין בכתב, העלה על הכתב" ומובאת שם דוגמה: "הפקידה רשמה את הדברים שהמנהל הכתיב לה." המשמעות השנייה שם היא אכן: "הכניס או צירף משהו לרשימת שמות, פריטים וכד'; ערך דברים ברשימה מסודרת." אבל גם לי ר-ש-ם כבר יצא מכל החורים... "רשמת את זה?", "תרשום" וכו'. מה רע ב-"כתבת?" ו-"תכתוב"?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.