רגע, ועוד שאלה...

רגע, ועוד שאלה...

מה משמעות המשפט: "כי האדם עץ השדה?" האם יש לזה משמעות שלילית?
 

tmaz

New member
לא, לא, לא!!!!

המשמעות המקורית של המשפט, בקונטקסט המקורי, היא (בערך) כדלהלן: "כאשר אתם צרים על עיר, אל תכרתו את העצים אשר מסביבה (כהגנה מפני לוחמים שיסתתרו ביניהם או בצמרתם). כי [האם כמו] האדם [הוא] עץ השדה, אשר יוכל לברוח מפניך???" (אין לי תנ"ך בסביבה, וסליחה על הציטוט הלא מדויק) כלומר: העץ א י נ נ ו אדם, שיכול לברוח או להתגונן, ולכן אסור לכרות אותו, כי זה איננו מעשה הגון כלפי עולם הצומח. זה שנתן זך או שלום חנוך (שוב - סליחה על אי הדיוקים) הוציא את הפסוק מהקשרו - זו ממש לא אשמת העץ. (מזכיר לי קצת את הטענה המוסרית של "למה לא לאכול ירקות" - הם אינם יכולים לברוח. ובמילים פשוטות: חוסו על החסה!)
 

lordgino

New member
מעניין מאוד

אבל, המשך המשפט עומד בסתירה לפרשנות זו: "רַק עֵץ אֲשֶׁר-תֵּדַע, כִּי-לֹא-עֵץ מַאֲכָל הוּא--אֹתוֹ תַשְׁחִית, וְכָרָתָּ; וּבָנִיתָ מָצוֹר, עַל-הָעִיר אֲשֶׁר-הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה--עַד רִדְתָּהּ." גם עץ פרי וגם עץ שאינו מניב פירות, שניהם שווים באי יכולתם לברוח ולהתגונן, ולכן יש כאן בעיה.
 

or99

New member
יש כמה פירושים:

אבן עזרא למשל מפרש שחיי האדם הם עץ השדה, כלומר, חיי האדם תלויים בפירות העצים ולכן אין לכרות אותו. רש"י אמנם מפרש שהפסוק אכן בתמיה: "כי האדם עץ השדה - הרי כי משמש בלשון דלמא. שמא האדם עץ השדה להכנס בתוך המצור מפניך להתייסר ביסורי רעב וצמא כאנשי העיר? למה תשחיתנו?" אבל כמו שאמר ירון קשה קצת להסביר שמדובר בהגנה על הצומח. לדעתי אפשר לקשור בין שני הפירושים. אפשר להסביר את פירוש רש"י כך: העץ לא נלחם בך ולא מזיק, ומכיוון שהוא מועיל לך בפרותיו למה לכרות אותו?
 
למעלה