שאלות רציניות...

[or99]

לא הבנתי בדיוק למה את מתכוון...

בלהנציח ללא איבר מין, אבל זה לא משנה. אני בכלל טענתי שהקשר הוא אחר ולא עניין של הנצחה.

 

[uriozmor]

ידידיי

שמתם לב שכשמישהו אומר לבן שיחו "ידידי" הוא בדרך כלל מתכוון להפגין קרבת שווא, כלומר להודיע לו שהוא כלל לא ידידו אך לצורך השיחה אפשר להעמיד פנים שכן? היה פעם למשל מוביל (חביב וחיובי, אבל איש מקצוע בכל זאת, לא חבר) שבשיחת טלפון הודיע לי: זה יעלה לך x שקל, ידידי". ממש ידיד.

 

[or99]

הזכרת לי משהו...

בזמנו, כשלמדתי בישיבה, באו יום אחד שני חבר'ה לא מי-יודע-מה נחמדים ועמדו בכניסה לישיבה... יצאתי לבדוק מה הם רוצים, והם שאלו אם אדם מסוים נמצא כאן. כששאלתי למה, הם אמרו שהם ממש מחפשים אותו דחוף כי: "זה מישהו שאנחנו חייבים לו הרבה כסף, ואנחנו צריכים דחוף להחזיר לו..."

 

[uriozmor]

וואלה

אני תמיד שמח לעורר זיכרונות. לא ידעתי שלמדת בישיבה. משם האהבה לעברית?

 

[or99]

לא ממש...

האהבה לעברית היא עוד מהתיכון. הרבה קודם.

 

[אסופית02]

ידידי, מה הקשר?

ד"א ישיבה יכולה להיות גם תיכון דתי לבנים. איך הזיקה הדתית אמורה להשפיע על אהבת הלשון? בגלל שזו לשון הקודש? בפועל לא ראיתי קשר בין הדברים.

 

[uriozmor]

פשוט מאוד

הקרבה לדת מקרבת למקורות, וזה עשוי לתרום. עד שהתחלתי ללמוד לשון ידעתי מעט מאוד לא רק על ספרות חז"ל ועל ספרות ימי הביניים אלא אפילו על המקרא, שלא לדבר על רבדים נידחים יותר של העברית.

 

[אסופית02]

טוב, לא חשבתי על עושר לשוני

כמעורר אהבה צודק. אני מנסה לחשוב מה אצלי יוצר את העניין.. אתה בהחלט צודק. אותי מקסים הסגנון, היופי שבבחירת המילים, היכולת לצייר במילה הכתובה בצבעים ובגוונים שונים. בגלל זה אני אוהבת לקרוא ספרות מקורית, כיוון שבספרות מתורגמת חסרים להטוטי הלשון האהובים עליי. קודם כשהגבתי חשבתי על הצד התחבירי, ההגיוני והקר שבו אנו דנים בפורום בעיקר. וזה מעניין לי מהיבט אחר, יותר ריאלי. אפשר לפתוח פה עוד דיון off? מעניינת אותי התרשמותכם מספרות עברית יפה (מה שנקרא בלעז: פרוזה) מההיבט הלשוני-סגנוני. אתם יכולים גם להעיר על התוכן (אפילו אשמח, אבל לענייננו, אני מסוקרנת בעיקר לגבי העדפות ורשמים סגנוניים. ספרו על חוויות לשוניות, אהבות, שנאות, אכזבות.. ככל העולה על רוחכם. ופטור בלי כלום א"א אז אציין את מאיר שלו ודוד גרוסמן שכתיבתם חביבה עליי, ואני מצפה להמלצות לכותבים/ספרים שדומים להם גם מבחינת סגנון-לשוני וגם מבחינת תוכן. וידויים קורעי לב יתקבלו בברכה

 

[uriozmor]

כמובן

הרי כדי לאהוב עברית באמת, לא רק ברמה של לדעת איפה צריך להטיל דגש ואיפה ראויה להיכתב אם קריאה, צריך משהו שהוא מעבר לידע, פרפרי בטן קטנים בכל מפגש עם השפה. לגבי הספרות היפה (אני חושב שזה בלטריסטיקה, לא פרוזה), שלו וגרוסמן מצוינים כמובן, אבל אצלי עומד מעל כולם אהרן מגד, וגם יוסי אבני ("גן העצים המתים", "כנגד ארבעה בנים", "דודה פרהומה לא הייתה זונה", אם אני זוכר נכונה) מצוין, ומה שהוא עושה עם העברית פשוט מרטיט בעיניי. כל עוד ההתעלסות עם השפה מוסיפה לתוכן, לאווירה או למשהו מהותי אחר ולא ניצבת שם סתם כך למען הרושם זה טוב בעיניי.

 

[אסופית02]

../images/Emo132.gifרשמתי לפניי, תודה

אצל מגד (זה האב, כן?) נראה לי שלא התחברתי לתוכן, את רשמיי הלשוניים אני כבר לא זוכרת.. נראה לי שאין מנוס אלא לחדש ימינו כקדם. אבל את האהבה ליופי הזה גיליתי בלי קשר ללימוד המקורות. לא זכור לי שמעולם התייחסנו ללשון התנ"כית או המשנאית כאל יופי צרוף, פשוט לשון שיש לבארה ולהבינה. היום כשאני מאתרת רמיזות לטקסטים אלו בתוך הטקסט המודרני- אני רואה את היופי שיש בהתפתחות השפה. חבל שכבר לא כותבים ככה. את השרשור הזה ראית? http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1072&msgid=48071924 נ"ב מה שאהבתי בספרי שלו וגרוסמן הוא העיסוק הרגיש בהלכי הנפש. יש לך המלצות לספרים בסגנון?

 

[uriozmor]

לא יודע

נראה לי שהקרבה למקורות הביאה אתה גם קרבה אינטימית וחזקה יותר לעברית. אהרן מגד דווקא משתמש הרבה במקורות וגם במעמדם בעולם של היום. הרבה מהגיבורים שלו הם אנשי שפה: סופרים, עורכים, מרצים, חוקרים וכד'. זה אכן מגד האב, עד כמה שאני יודע. אולי כדאי לך לנסות שוב, הוא פשוט כל כך טוב. אם תרצי המלצות אני אשמח להציע. וגם את יוסי אבני מאוד כדאי לקרוא אם את מחפשת חבר'ה בסגנון. אלא שהוא עוסק בעולמם המרוסק של הומואים, אז אני לא יודע עד כמה קל להתחבר לזה למי שאינו כזה. אבל אני בטוח שזה משתלם. הכתיבה שלו מענגת ופוצעת גם יחד. השרשור נחמד. לא הכרתי.

 

[אסופית02]

אני אטעם שוב

בינתיים "כעפעפי שחר" מחכה לו בתיקי, וגם כמה באנגלית.. נראה מי יזכה ראשון

אל דאגה, אספר לך חוויות (ואתייעץ בעת הצורך) ממילא נראה לי שרק שנינו עושים פה חיים משוגעים

 

[uriozmor]

היי, רק עכשיו ראיתי את ההודעה

"בתיקי" זה יפה. אני אוהב את תיקי דיין. ספרי, ועושים.

 

[שבולת ירוקת העין]

זה לא נכון

גם בשפות אחרות (ולא רק שמיות) יש הבחנה בין זכר לנקבה בשמות תואר ובנטיית הפועל. דווקא האנגלית היא חריגה יחסית בעניין זה.

 

[mochama deaf]

ואם אני לא טועה

באנגלית הקלאסית יש הפרדה

 

[avivity]

או קיי, יכול להיות...

לא ממש חקרתי את הנושא........ רק קיימנו שיחה אחרי הסדר, וקיימתי שיחה עם תלמידי כתתי - כתה א', ובדקנו את העניין מול שפות שהם מכירים. וכך יצא שכל השפות שהילדים "הביאו" מהבית לא הפרידו בין זכר לנקבה. בכל מקרה, השפות האחרות היו עשירות יותר מהשפה העברית........ ובכל מקרה, ההפרדה מיותרת ומעיקה, בעיקר עם כל יוצאי הדופן האלה.... עברית שפה קשה... אביבית

 

[mucool2]

אפשר לדעת איזה שפות?

עשירות יותר? שאלה של השקפה...

 

[avivity]

אומר לך איזה שפות

למשל רוסית... או אנגלית... או צרפתית.... היתה גם ילדה גרוזינית שלא היתה ממש "סגורה" על ההבדלים בין זכר לנקבה - אם קיימים, או שפשוט לא ממש הבנתי מה היא אומרת. כאשר אני משתמשת בביטוי "שפות עשירות" אני מתכוונת לאוצר מילים גדול. חברה טובה מאד שלי ילידת ברית המועצות, בוגרת שלושה תארים בארץ, ועדיין טוענת שהשפה הרוסית עשירה הרבה יותר מהעברית. לגבי אנגלית וצרפתית......כבר ידעתי מזמן....... אביבית

 

[mucool2]

אוצר מילים תלוי באדם ולא בשפה

 

[avivity]

או קיי מסכימה

אולי השתמשתי בבטוי "אוצר מילים" שלא במקומו. אבל ברוסית יש הרבה יותר מילים, השפה הספרותית שונה לחלוטין מהשפה הדבורה (אצלנו פוסט מודרניזם.......) ובכלל. כבר אמרתי, שחברתי קוראת המון, הן במסגרת לימודיה האין-סופיים והן מאחר והיא תולעת ספרים ענקית. וכשהיא קוראת ברוסית היא נזכרת בכל פעם מחדש עד כמה השפה שם "מטופחת" יותר (זה הביטוי שלה!!).