לא הבנת אותי ../images/Emo26.gif
בכל הלשונות השמיות, זכ"ר משמעו זיכרון, הנצחה, השארת זכר לארועים שחלפו (בעברית: לזכור, להזכיר). ואכן, הזכר הוא זה שמשאיר את הזכר לקיומו: באמצעות שמו, צאצאיו, רכושו, מצבות הגבורה שלו וכו' וכו'. לעומת זאת, hapax מציעה לגזור את שם העצם זכר מעניין הקיום של אבר מין זכרי. אבל בעוד ההסבר הראשון נשען על עובדות מוצקות (יש אסמכתאות מן המקורות הכתובים של הכמעט כל הלשונות לשונות השמיות שזכ"ר עניינו זיכרון והנצחה), ההסבר של hapax הוא רעיון בלבד: הוא לא נשען על שום עובדות. למשל, אין בעברית המקראית מקרה שבו שם העצם "זָכָר" משמעו אבר מין זכרי. אין גם פועל זכ"ר שמשמעו "קיום אבר מין זכרי". וכך הוא, למיטב בדיקתי, גם ביתר הלשונות השמיות הקדומות.
עכשיו, זה לא אומר ש- hapax טועה רק בגלל שהיא מעלה רעיון מצוץ מהאצבע. יש רעיונות מצוצים מהאצבע שהסתברו כנכונים. אבל אני, כאשר יש לפניי שני רעיונות, שלאחד מה יש הוכחות חותכות, ולאחר אין בכלל הוכחות, אני אעדיף את הרעיון הראשון. אתה, לעומת זאת, מעדיף את רעיון נטול עדויות על פני תיאוריות מבוססות ומוכחות. כל עוד אתה לא מתעסק בלשון באופן מקצועי אין בכך שום דבר רע, ואנחנו בשקט יכולים להסכים שלא להסכים. ואגב, אני שומר על הזכות לקרוא לך ידידי, למרות ההערה המחוצפת של uriozmor.