מה הסיבה שהוגים בַּלָּט ולא בְּלָּט כמו בְּשקט, בְּלחש?

[Assiduous]

מה הסיבה שהוגים בַּלָּט ולא בְּלָּט כמו בְּשקט, בְּלחש?

 

[basenew]

לא יודע על איזה חוק זה מבוסס, אבל נראה ששתי הצורות תקינות.

אלא אם מישהו חושב אחרת...

 

[basenew]

למשל: עומד ב+שער, גר ב+בית, דולק ב+לט, הולך ב+חושך. זה

נראה הכלל, אבל פועל + תואר... אבל מחכים לתשובות המומחים.

בכל הדוגמאות ה-ב מצויה ב-ניקוד של פתח.

 

[איתי שלר]

בלי לבדוק, הייתי משער שההבדל נובע מהתקופה שבה נכנס הביטוי.

 

[טב למיתב]

מהמקרא והכוונה בסתר. להערכתי בגלל שהמילה לאט לא ממש קיימת

המילה המקראית פשוט התקבעה.

 

[טב למיתב]

אגב שים לב לקשר בין

לט-לאט-לוט (מלשון סתר, כסות)
&nbsp
וכן לטיהם מול להטיהם (מלשון כשפים).

 

[הדיוט גמור]

מילה מבלבלת

קודם כל, אין קשר למילה "לאט" (slowly) שהיא ל+אט, ז"א באיטיות.
בלאט עצמה מופיעה במקרא במובן של כיסוי, הסתרה וחשאיות, וקרובה לשורש לו"ט - הליט את פניו, לוטה בערפל וכד'.
השורש לא"ט מופיע כפועל פעמיים: "וְהַמֶּלֶךְ לָאַט אֶת פָּנָיו" (שמ"ב יט); "הַמְעַט מִמְּךָ, תַּנְחוּמוֹת אֵל; וְדָבָר, לָאַט עִמָּךְ" (איוב טו). כאן כנראה המובן "כיסה ממך, מנע ממך".
גם כתואר הפועל, הוא מופיע פעמיים: "וַתָּבוֹא אֵלָיו בַּלָּאט" (שופטים ד); ובאיות קצת שונה: "וַתָּבֹא בַלָּט וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב" (רות ג).
יתכן שהמובן התרחב גם למעשי כשפים מסתוריים שנעשים בחשאי, כמו בשמות ז: "וַיַּעֲשׂוּ-כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלָטֵיהֶם". לא ברור הקשר בין "לט" ו"להט", ואם מדובר בשני שורשים שונים או קרובים.
בניקוד והטיות אינני מבין דבר, אשאיר זאת למומחים.

 

[100W]

הוא לא בלט כי הוא בא בלט *? - בבלָ"ת!

* נוסח מגילת רות

 

[חוכך בדעתו 2]

לא תשובה, סתם תוספת: נדמה לי שאותה שאלה ניתן לשאול גם על

בָּראש (צועד בָּראש, קופץ בָּראש).

 

[trilliane]

השאלה אם זה קמץ של יידוע (ותשלום דגש) או קרבה לטעם...

יש עוד הרבה תוארי פועל כאלה – "מי ברכב מי ברגל" למשל.

 

[100W]

יש אולי (בסימן שאלה!) הבדל אחד: אפשר לומר: צועד בְּראש המחנה

בבלאט אינני חושב (אך אולי טעות בידי) שיש מקבילה לכך

 

[trilliane]

זו כבר סמיכות והיא מיודעת, כלומר הסומך מיודע

ולכן כנראה גם "בראש" מיודע ואנחנו לא מקבלים מידע בראש מה בדיוק.