לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1405814,058 עוקבים אודות עסקים

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!
x
הודעה מהנהלת הפורום
לפני כתיבת הודעה נא לקרוא את  תקנון הפורום ואת  כללי הכתיבה.  תודה!
מומלץ להיעזר בלשונית "כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד.
¿ מה זה ... ? לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו! :-)
המשך >>

לצפיה ב-'אשכול חדש:)'
אשכול חדש:)
18/08/2019 | 20:43
70
294
לצפיה ב-' על פירוש המילה "שְׁכוֹל" '
על פירוש המילה "שְׁכוֹל"
18/08/2019 | 20:50
12
39
הפועל 'שָׁכַל' במילון ספיר מופיע במשמעות של איבוד בנים (הורה שמאבד בן/בת). לפי הבנתי במילונו של קליין, כך היא גם המשמעות המקורית בערבית. לעומת זאת, במציאות ניתן לשמוע "הוא שָׁכַל אח", "הוא שָׁכַל את אמו", "הוא שָׁכַל את אשתו". ומי יודע אם לא משתמשים בזה גם כלפי חברים... 
 
האם נכונים הדברים שכתבתי, ובעצם בעברית החדשה נעשתה התרחבות של משמעות הפועל הנ"ל?  
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא מפתיע. מבדיקה: אח שכול 129 אלף פעם באינטרנט, אחות שכולה'
לא מפתיע. מבדיקה: אח שכול 129 אלף פעם באינטרנט, אחות שכולה
18/08/2019 | 21:30
19
105 אלף.
אז אין פה שאלה.
השאלה אם מעמד רשמי כזה קיים במשרד הביטחון או במילונים זו שאלה אחרת.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לי צורם השימוש'
לי צורם השימוש
18/08/2019 | 23:13
18
במילה שכול עם דגש חזק לציון סביל.
 
במקור המשקל הנ"ל כמו חנון, רחום ואלוף מבטא את עושה הפעולה בבניין פיעל: מחונן,מרחם,מאלף (מלמד)...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ראה'
ראה
19/08/2019 | 00:25
8
25
לצפיה ב-'תודה רבה! ההשערה שכתבתי כעת מאומתת. '
תודה רבה! ההשערה שכתבתי כעת מאומתת.
19/08/2019 | 00:33
7
10
לצפיה ב-'ולפי זה'
ולפי זה
19/08/2019 | 00:43
6
20
תוכל להסיק שכשבשיר השירים נכתב:
שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם
עדיין מדובר על הדימוי, השיניים הן כעדר רחלים שלא שכלו את הגדיים שלהן.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'יפה! תודה'
יפה! תודה
19/08/2019 | 04:26
4
לצפיה ב-'אפשר להסב גם על השיניים'
אפשר להסב גם על השיניים
19/08/2019 | 08:04
4
17
שנייך לבנות ככבשים שעלו מהמרחץ שכולן (השיניים) דומות ומקבילות ואין בהן שן חסרה/ חולה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא מסתבר'
לא מסתבר
19/08/2019 | 17:58
3
15
אם המשמעות של "שכול" בתנ"ך היא מי שמתו ילדיו, זה רלוונטי לכבשים מולידות ולא כל כך לשיניים. אבל ברור שהדימוי של כבשים לא משכלות, כשהוא מצומד לשיניים הוא של שורת שיניים רצופה ללא שברים ומחלות.
 
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני חולק על כך'
אני חולק על כך
19/08/2019 | 18:57
2
17
לדעתי דב שכול הוא דב משכל כמו בסיפור על הדובים שיצאו להרוג בנערים שלעגו לאלישע (תקן אותי אם אני טועה). אינני בקיא באורחות דובים אבל בטבע אבל חיות על גוריהם הוא די קצר.
האם אתה מכיר עוד מילים במשקל זה שהן סביל ולא פעיל?
 
גם הפועל מתאימות מבלי להצטרך למשמעות של הוליד תאומים מצטרף יפה אל שתי שורות השיניים. בפירוש הדימוי שהבאת הכותב מדמה את השיניים לרחלים ואז את השיניים לטלאים תאומים וחוזר אל הרחלים שאף אחת מהן לא שכולה...
לטעמי מסובך מדיי.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'הסברך לדב שכול לא סותר את דבריי..'
הסברך לדב שכול לא סותר את דבריי..
19/08/2019 | 23:54
1
20
ולשאלתך: בת בבל השדודה (= השודדת. כנראה).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'קלוש'
קלוש
<< ההודעה הנוכחית
20/08/2019 | 07:50
12
ובכל מקרה ראיתי שבמקרא ההוראה פעילה תמיד במשמע ילד ולד מת.
 
עניין הדוב סותר אם המשמעות של שכול הורחבה לממית סתם לאו דווקא ביחס לבנים.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'כבר לפני עשרות שנים, בכל ערב יום כיפור, לפני נעילת השידורים,'
כבר לפני עשרות שנים, בכל ערב יום כיפור, לפני נעילת השידורים,
19/08/2019 | 10:24
22
היה משודר ברדיו "דבר ראש הממשלה למשפחות השכולות", וזה בימים בהם ברדיו היתה הקפדה יתירה על עברית תקנית.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לאיזו מילה ער' מתכוון קליין בערך שיש?'
לאיזו מילה ער' מתכוון קליין בערך שיש?
19/08/2019 | 00:25
57
שׂישׂ, שׂושׂ to rejoice.
   — Qal - שָׂשׂ he rejoiced.
   — Hiph. - הֵשִׂישׂ he caused to rejoice. [Prob. derived from an interjection denoting joy, prob. of imitative origin. cp. Arab. shā’shā’ (= an enticing call). cp. also the first element in סַסְגוֹנִי.]
 
האם הוא מתכוון למילה شاشا?
אם כן, באיזה מילון נמצאת המילה הזאת במשמעות שהוא מציג? (an enticing call)
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לאיזו מילה ער' מתכוון קליין בערך שׂישׂ?'
לאיזו מילה ער' מתכוון קליין בערך שׂישׂ?
19/08/2019 | 00:38
26
שׂישׂ, שׂושׂ to rejoice.
  — Qal - שָׂשׂ he rejoiced.
  — Hiph. - הֵשִׂישׂ he caused to rejoice. [Prob. derived from an interjection denoting joy, prob. of imitative origin. cp. Arab. shā’shā’ (= an enticing call). cp. also the first element in סַסְגוֹנִי.]
 
האם הוא מתכוון למילה شاشا?
אם כן, באיזה מילון נמצאת המילה הזאת במשמעות שהוא מציג? (an enticing call)
 
נ.ב. כנראה שיש איזה אלגוריתם שמסנן מילים ספציפיות באתר. לדוגמה המילה Arabic וזה גורם להצפנת ההודעה ולהופעתה כ"מוסתר לצפייה = לחץ".
השפה העברית >>
לצפיה ב-' האם כל שי"ן שמאלית בעברית הופכת לשי"ן ימנית בערבית?'
האם כל שי"ן שמאלית בעברית הופכת לשי"ן ימנית בערבית?
19/08/2019 | 06:42
13
20
או שיש דוגמאות לשי"ן שמאלית בעברית שנשארת שי"ן שמאלית גם בערבית?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אין שי"ן שמאלית בערבית.'
אין שי"ן שמאלית בערבית.
19/08/2019 | 08:25
4
12
לצפיה ב-'س (שׂין)'
س (שׂין)
19/08/2019 | 08:42
3
10
לצפיה ב-'העוף שלו אם זכרוני אינו מטעני'
העוף שלו אם זכרוני אינו מטעני
19/08/2019 | 12:28
2
11
לצפיה ב-'נכון, תודה:)'
נכון, תודה:)
20/08/2019 | 01:31
1
7
לצפיה ב-'אגב השורש שר"ד '
אגב השורש שר"ד
24/08/2019 | 23:30
7
בעברית מציין גם את הפליט במילה שריד המקבילה לשר"ד (שין ימנית) בערבית וכן את המילה שרד (במשקל הסגוליים) כמו בפסוק יתארהו בשרד הדומה לשורש סר"ד בערבית סיקר, תיאר, סיפר.
 
לא מן הנמנע שחל בידול במשמעות משורש בודד כבעברית.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'המילה'
המילה
19/08/2019 | 23:57
7
24
סכין כתובה בתנ"ך שׂכין (בספר משלי. אם לכך הכוונה), ובערבית: سكين.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תודה:)'
תודה:)
20/08/2019 | 01:32
2
8
לצפיה ב-'שים לב'
שים לב
20/08/2019 | 09:28
1
18
שככל הנראה המילה בערבית שאולה. בעברית נזכר שכים בעיניכם הכוונה לקוצים ומכאן שכין ומקביל לכך בערבית שכ (כ"ף מוכפלת) דקר, עקץ כפי רוב ההקבלות בין שי"ן שמאלית לשי"ן בערבית.
 
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אכן, יכול להיות'
אכן, יכול להיות
21/08/2019 | 05:17
10
לצפיה ב-'אתה מכיר חילוף עיצורים של ס ושׂ בתנ"ך עצמו?'
אתה מכיר חילוף עיצורים של ס ושׂ בתנ"ך עצמו?
21/08/2019 | 05:19
3
9
לצפיה ב-'לא מכירה, אבל יש'
לא מכירה, אבל יש
21/08/2019 | 12:06
1
17
"ככלל חל מעבר משי"ן שמאלית לסמ"ך במעבר מלשון המקרא הקדומה ללשון המקרא המאוחרת, וביתר שאת במעבר מלשון המקרא ללשון חז"ל"
[האקדמיה ללשון: פָּרַס או פָּרַשׂ?]
 
אה, ויש גם מאמר (לא עיינתי בו, אבל מניחה שתמצא בו דוגמאות)
 
מִמִּדְבַּר שִׂין – על הסמ"ך הנכתבת בשי"ן
מאת: אמנון שפירא
אקדם 26, תשס"ד (2004)
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תודה רבה! '
תודה רבה!
21/08/2019 | 23:00
4
לצפיה ב-'סבך ושבכה'
סבך ושבכה
21/08/2019 | 19:19
11
נשוג-נסוג שוך וסוך (סכ"כ וגם שכ"כ) שכל- סכל בהיפוך משמעות
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מה היא המילה הערבית שאליה מתכוון קליין בערך שׂשׂ?'
מה היא המילה הערבית שאליה מתכוון קליין בערך שׂשׂ?
19/08/2019 | 07:04
24
קליין כותב במילונו:
שׂישׂ, שׂושׂ to rejoice.
  — Qal - שָׂשׂ he rejoiced.
  — Hiph. - הֵשִׂישׂ he caused to rejoice. [Prob. derived from an interjection denoting joy, prob. of imitative origin. cp. Arab. shā’shā’ (= an enticing call). cp. also the first element in סַסְגוֹנִי.]
האם הוא מתכוון למילה شاشا?
אם כן, באיזה מילון נמצאת המילה הזאת במשמעות שהוא מציג? (an enticing call)
 
השפה העברית >>
לצפיה ב-'על המילה ה'רוסית' בתנ"ך '
על המילה ה'רוסית' בתנ"ך
19/08/2019 | 09:18
10
32
אין כמעט ישראלי שאינו מכיר את המילה הרוסית "דוואי!" (אולי משהו כמו "קדימה!"). אז למעשה קיימת מילה שנכתבת ונשמעת באופן די דומה בתנ"ך אבל המשמעות שלה שונה. הנה דברי מילון ספיר:  
"דַוָוי, דַּוָּי:
דָוֶוה, כּואֵב, כאמור בפסוק: "כל ראש לחֳלִי וכל לֵבָב דַוָי" (ישעיה א, 5), כִּי רַבּוֹת אַנְחֹתַי וְלִבִּי דַוָּי (איכה)"
 
ובנימה קצת יותר רצינית, האם אתם מכירים שם תואר (או בינוני) בעברית במשקל כזה? בדרך כלל בתנ"ך זו צורה של שייכות כמו למשל- פָּנַי, בָּנַי.  אמנם בלשון חכמים ניתן למצוא זנאי, בנאי, קנאי. אבל בגלל שמדובר בשני משלבים שונים קשה לי כרגע לעשות חפיפה ביניהם במקרה הזה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'יאללה!'
יאללה!
19/08/2019 | 10:00
9
21
קל לראות מהניקוד שזה לא כמו פניי או בניי אלא משקל קַטָּל (םַםָּם), המשמש יותר לבעלי מקצוע/תפקיד (זמר, צייר, נגר, חייל, גנב וכו') ופחות לבעלי תכונה (שמות תואר), אבל יש קצת – חלש, גמד, רווק, רמאי, בדאי, זכאי...
 
האחרונים כמובן ל"י (קנאי רק "מתחזה" – ל"א על דרך ל"י) והאל"ף היא אם קריאה שלא תמיד השתמשו בה בעברית (למשל השם 'שמאי' נכתב בכתיב מלא גם שמיי).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מה'
מה
19/08/2019 | 10:46
8
17
עניין המשקל קַטָּל לתנ"ך? סליחה על הבורות.
בתגובתי לעיל עסקתי בהשוואה מלשון המקרא ללשון המקרא, ולשון חכמים היא מאוחרת יחסית.
 
 
---
אגב, כתבתי שאלה (לגבי ציון מסויים בערך במילונו של קליין) במשך שלוש פעמים ובכל הפעמים היא מוסתרת ('מוסתר- לחץ לצפייה'). ידוע לך מה פשר הדברים? 
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא הבנתי מה לא הבנת...'
לא הבנתי מה לא הבנת...
19/08/2019 | 11:10
7
20
איזה קשר צריך (או לא צריך) להיות בין משקל מסוים לתנ"ך?
לא מדובר בתבנית מודרנית... ולא הבנתי שאתה עוסק בהשוואה ללשון חז"ל...
 
אם לא הבנתי אותך נכון אשמח אם תסביר שוב על מה אתה שואל או מה לא היה ברור בתשובה שלי.
 
______________
 
בעניין ההסתרה של תפוז: זה מנגנון אוטומטי (טיפש) שמסתיר טקסט מהעמוד הראשי של הפורום אם יש בו לכאורה מילים "לא ראויות" (מסיבות שיווקיות של מנועי חיפוש). אלה יכולות להיות מחרוזות בעברית או באנגלית (תמימות לחלוטין בהקשר שבו נכתבו). אתה יכול לעבור על הטקסטים ולנסות לאתר את המילה הבעייתית אם יש לך כוח...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ניסיתי '
ניסיתי
19/08/2019 | 11:31
6
19
למצוא משקל כזה במשלב התנ"כי בלבד (מאחר שאני יודע שקיימות מילים כאלה למכביר בלשון חכמים, אבל לא מכיר כאלה בלשון התנ"ך). מצטער אם לא הסברתי את דבריי כהלכה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מצאתי תשובה '
מצאתי תשובה
19/08/2019 | 11:42
27
בספרה של אורה שורצולד: פרקים במורפולוגיה עברית, Volumes 1-3 עמוד 74:
"לידיעתכם, במקרא קיים רק 'דווי' במשקל הזה םַםָּם".
 
 
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אבל יש כזה משקל, כתבתי... וקיימות בו מילים גם ברובד* המקרא'
אבל יש כזה משקל, כתבתי... וקיימות בו מילים גם ברובד* המקרא
19/08/2019 | 13:46
4
13
למשל: חלש, גנב, גמד, פרש (בתשלום דגש), סבל...
 
_______________
* משלב זה משהו אחר.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'את צודקת, ולכן לדעתי'
את צודקת, ולכן לדעתי
19/08/2019 | 20:26
3
14
הכוונה שלה הייתה לומר "לידיעתכם, במקרא קיים רק 'דווי' במשקל הזה םַםָּי". ופתאום הכל מסתדר:)
 
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אבל היו"ד אינה חלק מהמשקל אלא חלק מהשורש... זו גזרת ל"י'
אבל היו"ד אינה חלק מהמשקל אלא חלק מהשורש... זו גזרת ל"י
19/08/2019 | 20:41
2
12
שאכן מקובל במשקל הזה להוסיף לה אם קריאה אל"ף (בלשון חז"ל, להבנתי), ולכן זו צורה חריגה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'טוב, אז איך תוכלי להסביר את דבריה? '
טוב, אז איך תוכלי להסביר את דבריה?
19/08/2019 | 21:59
1
11
(שאגב, תוכלי לראות בהקשר המלא בקישור שהשארתי בעמ' 74).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אין צורך בהסבר, הם ברורים מאוד; זה מה שכתבתי במילים אחרות...'
אין צורך בהסבר, הם ברורים מאוד; זה מה שכתבתי במילים אחרות...
19/08/2019 | 22:46
14
מציעה שתיכנס לקישור ותקרא שוב את כל העמוד.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מה היא המילה הערבית שאליה מתכוון קליין בערך שׂשׂ?'
מה היא המילה הערבית שאליה מתכוון קליין בערך שׂשׂ?
19/08/2019 | 11:18
10
קליין כותב במילונו:
שׂישׂ, שׂושׂ to rejoice.
 — Qal - שָׂשׂ he rejoiced.
 — Hiph. - הֵשִׂישׂ he caused to rejoice. [Prob. derived from an interjection denoting joy, prob. of imitative origin. cp. Arab. shā’shā’ (= an entic-ing ca-ll). cp. also the first element in סַסְגוֹנִי.]
האם הוא מתכוון למילה شاشا?
אם כן, באיזה מילון נמצאת המילה הזאת במשמעות שהוא מציג? (an entic-ing ca-ll)
השפה העברית >>
לצפיה ב-' מה היא המילה הערבית שאליה מתכוון קליין בערך שׂשׂ?'
מה היא המילה הערבית שאליה מתכוון קליין בערך שׂשׂ?
19/08/2019 | 11:23
1
27
קליין מזכיר במילונו בערך שׂשׂ מילה ערבית שכנראה מקור המילה העברית מתחבר אליה.
האם הוא מתכוון למילה شاشا? (ראו כאן משמעה במילון ערבי אנגלי)
אם כן, באיזה מילון נמצאת המילה הזאת במשמעות שהוא מציג? (an enticing ca-ll)
 
השפה העברית >>
לצפיה ב-''
20/08/2019 | 01:40
3
לצפיה ב-'סדר אותיות האל"ף בי"ת מי קבע אותו ועל פי מה בדיוק?'
סדר אותיות האל"ף בי"ת מי קבע אותו ועל פי מה בדיוק?
19/08/2019 | 12:31
23
15
מי קבע את סדר האותיות בשפה העברית?
מדוע אל"ף ראשונה בסדר ולא חמישית למשל? האם זה פשוט יצא כך בסדר רנדומלי או בסדר שיש בו לוגיקה והיגיון?
 
בספר תהלים למשל ניתן לראות כמה פרקים המסודרים לפי הא"ב המוכר בימינו, מה שמעיד על כך שמדובר בסדר ותיק יחסית. אך יחד עם זאת, באיכה הפרק הראשון מסודר לפי א"ב בסדר המוכר בימינו, אלא שבפרק השני, השלישי והרביעי, האות פ"ה נמצאת לפני האות עי"ן...
אם כן, מה ההבדל בין הפרק הראשון שבו סדר הא"ב כבימינו לשאר הפרקים שבהם סדר האותיות שונה (פ' מקדימה את ע')? אחת התיאוריות שיערה שגם בפרק הראשון היה סדר דומה, וכך אכן נמצא במגילות מדבר יהודה (אאל"ט קראתי את זה בספרו של שנאן 'פירוש ישראלי חדש' על איכה שם). מה שכביכול עשוי לתמוך בתיאוריה שבעבר האות פ"ה הקדימה את האות עי"ן...  
 
בשורה התחתונה אשמח לקבל מכם אינפורמציה נוספת מהימנה בנושא:)
השפה העברית >>
לצפיה ב-'יש סדר קדום שנקרא הלח"מ כמו בגעז'
יש סדר קדום שנקרא הלח"מ כמו בגעז
19/08/2019 | 14:06
21
29
לענ"ד יש כוונה בסדר האלפביתי הוא לא שרירותי.
ניתן לחלקו ל3 חלקים, 7 עיצורים 8 עיצורים ועוד 7 עיצורים.
השליש הראשון: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז   (אטום,קולי,קולי,קולי,אטום,קולי קולי)
השליש השני: ח  ט  י  כ  ל  מ  נ  ס  (אטום,אטום,קולי,אטום,קולי,קולי,קולי,אטום)
השליש השלישי: ע  פ  צ  ק  ר  ש  ת (קולי,אטום,אטום,אטום,קולי,אטום,אטום}
 
הבחנות:
השלישים פותחים בעיצור גרוני, שני הראשונים מסיימים בעיצור שורק.
התנועה של העיצורים ב>ג>ד מועתקת בקירוב אל השליש האחרון פ>ק>ת ובשינוי הילוך בשליש השני (בוסטרופידון) ט>כ>מ.
השלישים סודרו באופן שהחלוקה בין עיצור קולי ואטום תישמע מעורבת ועקיבה.
 
 
השפה העברית >>
לצפיה ב-'זה נשמע לי מתוחכם מדי לתקופה ובכלל... אין פה היגיון מיוחד'
זה נשמע לי מתוחכם מדי לתקופה ובכלל... אין פה היגיון מיוחד
19/08/2019 | 14:18
20
22
וזה נראה יותר כמו ניסיון למצוא איזשהו דפוס בדיעבד (קצת כמו מחקרים שמחפשים מתאמים סטטיסטיים).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אין פה תחכום מדובר בחיקוי'
אין פה תחכום מדובר בחיקוי
19/08/2019 | 15:44
19
26
וכתיבת בוסטרופידון היתה נפוצה בעולם העתיק.
השיטה נשענת על חלוקה לעיצורים קרובים בשלישים השונים: בפ"מ, גכ"ק, דט"ת.
 
השפה העברית >>
לצפיה ב-'יש לך סימוכין / מקורות להפנות אליהם?'
יש לך סימוכין / מקורות להפנות אליהם?
19/08/2019 | 15:58
18
7
לצפיה ב-'לגבי הכתב'
לגבי הכתב
19/08/2019 | 18:30
17
23
בספרה של עדה ירדני ספר הכתב העברי מובא "בכתב הפרוטו כנעני נכתבו האותיות בכיוונים שונים והשורות אף הן נערכו בכיוונים שונים-למעלה,למטה,לימין ולשמאל וגם הלוך ושוב..." (עמ' 11)
 
בהמשך עמוד 14 נכתב תחת פסקה ב:
"צמצום מספר הסימנים בכתב הפרוטו כנעני חל בערך במאה ה-13 לפנה"ס."
כמה שורות מתחת:
"באותה עת (*אמצע המאה ה11 לפנה"ס*) בערך גם התייצב כיוון הכתיבה מימין לשמאל ונקבעה תנוחת האותיות."
 
לגבי החלוקה לשלשות עיצורים.
בספר "חקרי לשון אסופת מאמרים בלשון העברית ובאחיותיה" לחיים רבין (ערוך) נכתב בפרק סוגיות כוללות עמ'8:
"העיצורים היו במקרים רבים מאורגנים בשלשות: ת-ד-ט, כ-ג-ק, ס-ז-צ..."
בהמשך בסעיף על אכדית עמ' 17:
"בניגוד לבבלית אין באכדית הקדומה הבחנה בין עיצורים קוליים לעיצורים אטומים, כלומר הסימן gu מציין ג,ק,כ..." (בניקוד קובוץ שאינני יכול לנקד).
 
 
 
השפה העברית >>
לצפיה ב-'זה בסדר, רק לא ברור לי איך כל זה תומך בטענות שכתבת לעיל...'
זה בסדר, רק לא ברור לי איך כל זה תומך בטענות שכתבת לעיל...
19/08/2019 | 20:11
16
8
לצפיה ב-'החלוקה לשלשות עיצורים '
החלוקה לשלשות עיצורים
19/08/2019 | 21:09
15
18
היתה קיימת וכן הכתיבה הלוך ושוב, אם רצית סימוכין לסדר עצמו הרי כבר רשמתי בראשית דברי -לענ"ד-
 
 
השפה העברית >>
לצפיה ב-'צר לי, עדיין לא מצליחה להבין את הקפיצה מהמידע שהבאת למסקנתך'
צר לי, עדיין לא מצליחה להבין את הקפיצה מהמידע שהבאת למסקנתך
19/08/2019 | 22:42
14
15
נניח שיש חלוקה לסוגי עיצורים והיא הייתה מוכרת למשכילים שסידרו את הכתב (נגיד), אני לא מצליחה לחשוב על סיבה שבה יסודרו האותיות דווקא בסדר שלכאורה "משכפל" את עצמו (אבל בעצם לא ממש) במקום לקבץ יחד עיצורים דומים, אם אכן ראו את הדמיון ביניהם, כפי שנעשה למשל בכתב בערבית (שבו הדמיון הוא צורני).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'הסדר משכפל את עצמו בשינוי'
הסדר משכפל את עצמו בשינוי
20/08/2019 | 08:06
13
12
מכיוון שלא כל הקבוצות מתחלקות ב-3.
 
בערבית הסדר גם לפי אבגד (בשינויים  קלים) לגבי עיצורים שנכתבים דומה אעיר שהניקוד הדיאקריטי מאוחר יחסית.
 
נאמר שהעיצורים היו מסודרים בקבוצות כך:
 
א  ה  ח  ע  ב  מ  פ  ג  כ  ק  ד  ט  ת  ה  ו  ז  ס  צ  ש  ל  נ  ר  
 
מה קובע את הסדר הפנימי בקבוצה והסדר בין הקבוצות?
 
אגב בשליש הראשון של הא"ב מצויין העיצור הקולי בשלשות העיצורים ב,ג,ד,ז
השפה העברית >>
לצפיה ב-'קלוש. סדר מתוכנן אמור להיות נוח וקל לזכירה. לא רואה את זה.'
קלוש. סדר מתוכנן אמור להיות נוח וקל לזכירה. לא רואה את זה.
21/08/2019 | 12:00
12
12
לא רואה פה שום קבוצות (ודאי כאלה שיהיו הגיוניות לאנשים שאינם בלשנים) או סיבה לשכפל את הסדר במקום לקבץ (אם אכן מזהים את הדמיון). מה קובע את הסדר – זו בדיוק השאלה... (שלא ידוע לי שיש לה תשובה, ולהצעה שלך לא ראיתי תימוכין, מה שהבאת זה לא זה). לא מפתיע שלא יודעים מה. בערבית כמובן התבססו על הסדר המקורי (שכבר התהווה) ואז שינו אותו (ממש לא שינויים קלים) כדי לקבץ אותיות דומות צורנית. בזה יש היגיון.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'עובדה שהסדר האלפביתי עושה את העבודה'
עובדה שהסדר האלפביתי עושה את העבודה
21/08/2019 | 20:08
11
11
חלוקה לקבוצות בעלות דמיון בקוליות יכולה אולי לבלבל דווקא כמו שטרות כסף בצבע אחיד...
 
המקורות שהבאתי אינם תומכים ישירות בסיבה לסדר הא"ב אבל כן מעידים על הרקע שאולי בו התפתח הסדר.
 
 
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מה "עובדה" בזה? איך קבעת שהוא "עושה את העבודה"?'
מה "עובדה" בזה? איך קבעת שהוא "עושה את העבודה"?
21/08/2019 | 20:28
10
22
העובדה היא שדוברי השפה לומדים את סדר האותיות דרך חשיפה ושינון, למשל מתמונות האותיות שתלויות להם על קירות הכיתה ובעזרת שירים. באותה מידה יכלו ללמוד כך כל סדר אחר... אין בו שום דבר "מסודר".
 
המקורות שהבאת כנראה מספקים אותך, אבל הם לא באמת תומכים בהשערה שלך.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני מניח'
אני מניח
21/08/2019 | 22:55
9
9
שהיו חלופות.
אם היו חלופות מה היתרון שיש בסדר המוכר שבו בחרו ולא בחלופה? הרי כפי שאת טוענת אפשר היה לבחור בכל סדר אחר ולא כן.
 
לא יודע איך תקראי לזה אבל המקורות לא סותרים. אם היה נכתב שבשום פנים לא כתבו משמאל לימין הרי שההצעה היתה נופלת. אם היה נכתב שחלוקה קקופונית של עיצורים קרובים לא תעלה על הדעת אז אין טעם בהצעה.
 
 
 
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תמיד יש חלופות, אפשר לבחור בכל סדר שהוא... הסיבה לא ידועה'
תמיד יש חלופות, אפשר לבחור בכל סדר שהוא... הסיבה לא ידועה
21/08/2019 | 23:18
8
12
אז איך אפשר לדבר על יתרון?
 
אולי זה היה שרירותי ואולי היה איזשהו יתרון שהיה הגיוני אי אז בעבר הרחוק ואינו ברור כיום. אנחנו יודעים למשל שבהיסטוריה האנושית כתב אלפביתי הוא התפתחות מתוחכמת ומאוחרת יותר, וכתבים קדומים לא היו פונטיים אלא יותר גרפיים, כתבי סימניות. אולי בשלבים האלה היה איזשהו היגיון של משמעות (ולא צליל) בסדר הסימניות (שבהמשך הפכו לאותיות). בקיצור, נראה לי הרבה יותר סביר לשער שהיה פעם איזשהו היגיון סמנטי ולאו דווקא פונטי.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אם כך נקל'
אם כך נקל
22/08/2019 | 08:23
7
12
להוכיח שהסדר הקיים הוא פועל יוצא מהתקופה בה השתמשו בכתב הברתי. את יכולה להפנות אותי למקור?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא... אין שום דבר קל בהתחקות אחר סדר שהתקבע לפני אלפי שנים'
לא... אין שום דבר קל בהתחקות אחר סדר שהתקבע לפני אלפי שנים
22/08/2019 | 11:18
6
20
מתקופה שאין לנו די מידע עליה, ולכן לא יודעים מה הסיבות לסדר האותיות, זו בדיוק הנקודה...
 
כל מה שכתבתי לך הוא השערה כללית מאוד על היגיון אפשרי לסידור, בהנחה שאכן יש לו משמעות והוא לא שרירותי.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לכן אני סובר שהסדר נקבע לפי הצליל לא מראה האות או משמעותה'
לכן אני סובר שהסדר נקבע לפי הצליל לא מראה האות או משמעותה
24/08/2019 | 23:04
5
5
לצפיה ב-'"לכן"? אין שום קשר של סיבה ותוצאה בין דבריי להשערה שלך...'
"לכן"? אין שום קשר של סיבה ותוצאה בין דבריי להשערה שלך...
24/08/2019 | 23:27
4
11
בכל מקרה, הבנתי שזו עמדתך; אותי לא שכנעת .
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני לא השתכנעתי'
אני לא השתכנעתי
25/08/2019 | 00:00
3
10
מהחלוקה למשמעות כפי שהבאת מויקיפדיה. אם מושגי הבית הם קבוצה כלום לא הגיוני שהאות בי"ת תפתח את הקבוצה (כמו למשל האות מ"ם)?! או אולי חלקי הראש, מדוע לא תפתח את הקבוצה האות רי"ש ולאחריה האותיות הקשורות אליה?
 
נישאר חלוקים.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'איש לא ניסה לשכנע אותך... ולמען האמת חשבתי על זה לבד'
איש לא ניסה לשכנע אותך... ולמען האמת חשבתי על זה לבד
25/08/2019 | 00:22
2
10
(ולא זכרתי שנכתב דבר דומה בוויקיפדיה; הבאתי את הקישור ל-Assiduous ולא התעמקתי במה שנכתב בו). הסיבה שזה הגיוני לי (ולא רק לי) היא שכך עובד המוח האנושי – מסווג לפי משמעויות וצורות. זה סיווג הרבה יותר בסיסי וטבעי לעומת סיווג לפי סוגי עיצורים שהוא סיווג שבלשנים עושים, ואנחנו מדברים על תקופות קדומות מאוד שבהן עוד לא הייתה בלשנות.
 
אם יוצאים מנקודת הנחה שהסדר אינו שרירותי (והרי אם הוא שרירותי כל זה לא משנה) אזי הוא צריך להיות קל לזכירה, לשקף איזשהו רעיון בסיסי ברור ולא משהו מתוחכם. ההצעה שלך אינה כזאת... מיון לפי סוגי עיצורים מצריך הכרה בסוגים (ממש לא טריוויאלי, זה לא ידע שיש לרוב דוברי השפה, גם לא ליודעי קרוא וכתוב) ומילא זה, עליו עוד הוספת חלוקה לשלשות, כל אחת מופיעה באזור אחר באלפבית (למה לא ברצף?) ובתוך כל אחת יש איזשהו סדר שנשמר בערך, ורגע, פה בעצם לא... איך זה קל לזכירה, איך?! רק אתה יודע.
 
השיטה שלך מזכירה לי את את שיטת 12 הטונים במוזיקה ("דדוקפוניה"). זה כ"כ אקדמי ומתוחכם שאי אפשר פשוט "לשמוע" את זה (כמו הרמוניה טונלית מערבית רגילה); צריך לשבת עם טבלה ולנתח את המהלכים... וכמובן, "קקפוניה" כזאת לא התפתחה טבעית ולא נועדה להיות משהו קל, פשוט או ברור; היא פיתוח מלאכותי לחלוטין שנועד להיות מאתגר וקשה לעיכול.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'זה לא מלחמת שכנועים אני מנסה להסביר לך'
זה לא מלחמת שכנועים אני מנסה להסביר לך
25/08/2019 | 07:37
1
10
למה השיטה (כמו שמובאת בויקיפדיה) אינה נראית לי נכונה ומדוע חיפשתי אלטרנטיבה.
 
חבל שאת לא שואלת את עצמך את אותה השאלה לגבי הקבוצות משמעות למה לא לארגן קבוצה גדולה של איברים וקבוצה גדולה של בע"ח למה לפזר ברחבי הא"ב?! ואיך פיזור שכזה תורם לסדר?
 
החלוקה לקבוצות עיצורים נמצאת בשפה באופן תקיף, עיצורי קבוצת גכ"ק למשל אינם נמצאים ברצף ולעיתים מתחלפים ביניהם (סכ"ר-סג"ר), כך גם עיצורים שורקים (על"ז-על"ס-על"צ)...
 
לסיכומו של דבר הסדר לדעתי הוא לא המיון לקבוצות אלא המעקובת והחיקוי.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ארגון? מדובר בשפה טבעית...'
ארגון? מדובר בשפה טבעית...
25/08/2019 | 09:42
4
לצפיה ב-'אַרְמְנוֹתֶיהָ לעומת אַרְמוֹנוֹתֶיהָ'
אַרְמְנוֹתֶיהָ לעומת אַרְמוֹנוֹתֶיהָ
20/08/2019 | 07:45
11
מה ההבדל בין הצורות אַרְמְנוֹתֶיהָ ו-אַרְמוֹנוֹתֶיהָ?
למשל במשפטים:
 
1) "אַרְמְנוֹתֶיהָ / אַרְמוֹנוֹתֶיהָ של העיר הזאת מתאפיינים בחזות גותית".
 
2) "סביר להניח שהעשירים גרו בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ / בְּאַרְמוֹנוֹתֶיהָ".
השפה העברית >>
לצפיה ב-'האם יש מקום שבו בי"ת השימוש מתחלפת עם כ"ף (הדימוי?)?'
האם יש מקום שבו בי"ת השימוש מתחלפת עם כ"ף (הדימוי?)?
21/08/2019 | 08:32
11
האם יש מקום בתנ"ך שבו בי"ת השימוש מתחלפת עם כ"ף (הדימוי?)?
בינתיים למדתי שלפעמים הכ"ף שנראית כמו כ"ף הדימוי היא לא באמת כ"ף הדימוי אלא כ"ף החיזוק... כך על פי אביגדור שנאן ב"פירוש ישראלי" כאן: https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Page.aspx?nBookID=104229286&nTocEntryID=104230993&nPageID=104229626
 
מדובר כרגע במשהו חדש שקשה לי להבין אותו, איך בדיוק זה משמש בתור חיזוק או מדוע ניתן לטעון כך.
השפה העברית >>

הודעות אחרונות

07:58 | 12.10.19 שרוןsharon8
16:06 | 11.10.19 basenew
12:57 | 08.10.19 הקוסמת הורודה
22:00 | 06.10.19 basenew
21:55 | 01.10.19 שובו של גוי ואבוי
09:54 | 28.09.19 basenew
22:29 | 26.09.19 עם ישראל בחר

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ