דברים ל"ג ו: מֵתים ומְתים

[100W]

דברים ל"ג ו: מֵתים ומְתים

דברים ל"ג ו:
יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר
האם זה משחק מילים מֵתים (אל ימות) ומְתים
או שזה שיבוש ואמור היה להיות: מֵתָיו ?
תודה!

 

[Assiduous]

מעניין אם יש לזה קשר לסמיכות או אס"ף.

 

[איתי שלר]

מְתים

מְתיו כאן משמעותו אנשים, וכדברי האבן עזרא הידועים: "מתים שוכבים מתים, מתים עומדים חיים" (בהתייחס לצורת הניקוד, צירי השוכב מול שווא העומד).
ולא מדובר כאן בשיבוש. הצירוף מְתי מספר במשמעות אנשים מועטים מופיע כמה וכמה פעמים במקרא, ןוכך גם כאן.
המילה אַל בפסוק זה נסבה על שני החלקים: אַל-(ימות ויהי מְתיו מספר). שלא ימות ושלא יהיו אנשיו מועטים.
וייתכן באמת שיש כאן משחק לשון: יָמֹת - מְתָיו.

 

[100W]

שבוע טוב ותודה רבה!! שאלה והרהור מסוים

שבוע טוב ותודה רבה!
שאלה: אם אמנם זה משחק לשון, האם יש דוגמאות במקרא למשחקי לשון, לבד ממדרשי שמות (אנשים, מקומות)?
והרהור: לאחרונה קיבלתי תרגום לאנגלית של שירו של ח.נ. ביאליק "ביום קיץ, יום חום" ובו השורה (מקור ותרגום) הנראית בצילום המצורף.
הנוסח האנגלי של המתרגם ל: ... הרחק מעיר וֹמִמְּתים הוא:
far from mortals and town
ותהיתי כלום המתרגם טעה בהבנת "וממתים", או שהוא יודע נכוחה מה הפירוש
אך רצה להיות סוּפר-מתוחכם והתייחס למשחק הלשון המקראי מֵתים/מְתים.
תודה רבה!!

 

[איתי שלר]

במקרא

יש לא מעט דוגמאות של לשון נופל על לשון, משחק צלילים וכדומה.

לגבי התרגום לשירו של ביאליק, אם אני מבין אותו נכון, הוא מוצלח למדיי.
הרי אם נתרגם בחזרה לעברית יתקבל:
רחוק מבני תמותה ומעיר נחבא תל.
כך שמצד אחד הוא מתרגם מְתים כאנשים (שהרי "בני תמותה" היא מילה נרדפת לאנשים), ומצד שני הוא שומר על הרמז העקיף למוות שמצטלצל בדמיון בין המילה מְתים למילה מֵתים.

 

[100W]

תודה גדולה!!!

תודה.

 

[טב למיתב]

מתים בשווא -אנשים

ככל הנראה המילה קשורה למילות השאלה מי/מה.

 

[100W]

יש מְתים בשווא ויש מֵתים לשווא

 

[הדיוט גמור]

וגם מתושלח בתמונה

מְתים (בשווא) מופיע מספר פעמים במקרא במובן "גברים, אנשים", כמו בדברים ג: "הַחֲרֵם כָּל-עִיר מְתִם, הַנָּשִׁים וְהַטָּף", או בגירסה מתום, כמו בשופטים כ: "וַיַּכּוּם לְפִי-חֶרֶב, מֵעִיר מְתֹם עַד-בְּהֵמָה".
המילה מופיעה תמיד ברבים, ועפ"י קליין, צורת היחיד "מתו" שרדה בשמות כמו מתושלח ומתושאל.
המילה מוכרת גם באכדית (mutu) באוגריתית (mt) ובגעז (met) במובן "בעל". באכדית היא מציינת גם "גבר, לוחם, אמיץ", אך אין לי מושג מה היה המובן המקורי ומה המושאל.

 

[100W]

חיים ומות (וגם מתושלח) ביד הלשון: בתחילה לא הבנתי לאיזו

תמונה אתה מתכוון... בסוף תפשתי: גם מתושלח בעניין
תודה רבה!