לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1400114,001 עוקבים אודות עסקים

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!
x
הודעה מהנהלת הפורום
לפני כתיבת הודעה נא לקרוא את  תקנון הפורום ואת  כללי הכתיבה.  תודה!
מומלץ להיעזר בלשונית "כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד.
¿ מה זה ... ? לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו! :-)
המשך >>

לצפיה ב-'שאלות תם:)'
שאלות תם:)
13/08/2019 | 06:49
73
229
לצפיה ב-'נַעַשָׂת במקום נֶעֶשְׂתָּה'
נַעַשָׂת במקום נֶעֶשְׂתָּה
13/08/2019 | 06:53
9
21
בלשון חכמים (אולי בכת"י קאופמן, אני לא זוכר כרגע במאה אחוזים היכן) קיימת צורה לא מקובלת בימינו, של מילים בסגנון נַעַשָׂת במקום נֶעֶשְׂתָּה. (ויש עוד מספר דוגמאות שכרגע לא עולים בזכרוני)
 
אפשר לשפוך מעט אור על הצורה הזאת, או אולי להפנות למקור שעוסק בכך?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אולי'
אולי
13/08/2019 | 09:47
8
19
אולי תמצא עניין באמרו של בר אשר "הנסתרת בעבר בפועלי ל"י - ל"א בלשון התנאים"
באתר "דעת":
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מדהים! תודה רבה'
מדהים! תודה רבה
13/08/2019 | 16:53
7
17
מצאתי בו דוגמאות רבות, אבל לא הבנתי אם הוא מספק את ההסבר לכך או רק מתאר את זה. האם יש אי אילו השערות להיווצרות הצורה הזאת?
 
 
אגב, תודה רבה שחזרת לפורום, חסרת לי אישית מאוד עם תשובותיך המעניינות שמהם למדתי המון. רציתי לכתוב לך, אך לצערי עדיין אין לי אפשרות לכתוב או לקרוא הודעות פרטיות. כשאני לוחץ על סמל המכתב הוא מעביר אותי לעמוד שבו רושמים את שם המשתמש והסיסמה וכשאני מכניס אותם, הוא ושוב מחזיר אותי לאותו עמוד (שם משתמש וסיסמה) וחוזר חלילה... אני שוקל לפתוח יוזר חדש אולי כדי להרגיש כבול בנושא הזה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא זכור לי מה כתוב שם (ואין לי פנאי לקרוא עכשיו)'
לא זכור לי מה כתוב שם (ואין לי פנאי לקרוא עכשיו)
13/08/2019 | 17:27
1
27
אבל מזכיר לך גם את "ועשת את התבואה לשלש השנים" שבמקרא (שכנראה לא ממש קשור, ואפשר שמבטא צורה מודלית).
השפה העברית >>
לצפיה ב-' זיכרון מבהיל. למרות שבוודאי ראיתי את זה, לא ייחסתי לזה'
זיכרון מבהיל. למרות שבוודאי ראיתי את זה, לא ייחסתי לזה
14/08/2019 | 03:15
19
תשומת לב מספיקה בעבר, כנראה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ואם שאלתם את עצמכם מה כבר כתבתי... גם לי נדרש זמן להבין'
ואם שאלתם את עצמכם מה כבר כתבתי... גם לי נדרש זמן להבין
14/08/2019 | 00:46
23
אבל מתברר שבתפוז כבר אסור להז**.
 
מי יתננו בינה מלאכותית...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'הדרך לתיבת המסרים חסומה ומחוסמת. אין דרך לפתוח אותה'
הדרך לתיבת המסרים חסומה ומחוסמת. אין דרך לפתוח אותה
14/08/2019 | 03:12
2
14
או לשלוח ממנה הודעות. חוץ מקריאה וכתיבה בפורום אין כל דבר אחר שאני יכול כרגע לבצע. ניסיתי את כל מה שכתבת מלבד הניסיון להשתמש באתר דרך  דפדפן אחר (אני משתמש בכרום בעיקר, אבל לא רק).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'שליחת דוא"ל אינה קשורה למסרים'
שליחת דוא"ל אינה קשורה למסרים
14/08/2019 | 09:24
1
9
לצפיה ב-'רק כעת נפל לי האסימון... תודה. זה אכן רעיון מצוין'
רק כעת נפל לי האסימון... תודה. זה אכן רעיון מצוין
14/08/2019 | 16:18
4
לצפיה ב-'מחפש דוגמאות להשמטת ב' השימוש בתנ"ך '
מחפש דוגמאות להשמטת ב' השימוש בתנ"ך
13/08/2019 | 07:03
2
23
כמדומני שבעבר שאלתי שאלה דומה, אבל אני לא מוצא זאת.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תודה:) אז אשמח לדעת על מקומות עם השמטת ב' השימוש בתנ"ך '
תודה:) אז אשמח לדעת על מקומות עם השמטת ב' השימוש בתנ"ך
15/08/2019 | 03:03
5
כאן מובאת דוגמה אחת להשמטה של ב' השימוש במקרא, אבל אני מחפש דוגמא או דוגמאות חזקות יותר.
 
השפה העברית >>
לצפיה ב-'"אני יצחק בן אברהם הכנעני" - מי הכנעני יצחק או אברהם? '
"אני יצחק בן אברהם הכנעני" - מי הכנעני יצחק או אברהם?
13/08/2019 | 07:07
14
24
או שמדובר במשפט דו-משמעות, ולמעשה זה עשוי לחול על כל אחד מהם?
 
האם זה עשוי לחול גם על יצחק וגם על אברהם בו זמנית? אשמח לשמוע תובנות ואולי ראיות או הוכחות לדבריכם.
 
השפה העברית >>
לצפיה ב-'דו משמעות'
דו משמעות
13/08/2019 | 09:48
11
10
לצפיה ב-'האם ניתן לספק הוכחה לדבר כזה?'
האם ניתן לספק הוכחה לדבר כזה?
13/08/2019 | 16:57
10
18
אדם שלא דובר עברית מלידה טען בפני שאם זה היה מתייחס לשניהם היה צריך להיות כתוב "אני יצחק בן אברהם הכנענים". השבתי לו שאין דבר כזה בשפה העברית. והוא ביקש שאוכיח... אני עומד חסר אונים מול הדרישה המוזרה הזאת. ובכל זאת אולי באמת אפשר להוכיח לו?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא אמרתי שמתייחס לשניהם'
לא אמרתי שמתייחס לשניהם
13/08/2019 | 17:20
9
22
מתייחס רק לאחד. אבל הדו-משמעות היא מיהו אותו אחד.
מדיי פעם נתקלים ב"ראובן בן יעקב ז"ל", לפעמים הכוונה שראובן הוא ז"ל, לפעמים רק אביו הלך לעולמו, ואילו הוא עדיין חי וקיים.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'בדו משמעות זה לא אמור לפעמים לחול גם על שניהם? ('תרתי משמע')'
בדו משמעות זה לא אמור לפעמים לחול גם על שניהם? ('תרתי משמע')
13/08/2019 | 20:50
8
6
לצפיה ב-'לא. דו-משמעות לא אומר ששני המשמעים מתקיימים.'
לא. דו-משמעות לא אומר ששני המשמעים מתקיימים.
13/08/2019 | 23:25
7
18
"זרקתי צלחת על השמשה והיא נשברה".
אפשר להבין שהצלחת נשברה, אפשר להבין שהשמשה נשברה, אי אפשר להבין ששתיהן נשברו.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אבל עדיין ייתכן ששתיהן נשברו (זה קורה במציאות)'
אבל עדיין ייתכן ששתיהן נשברו (זה קורה במציאות)
14/08/2019 | 00:29
1
14
כפי שאנחנו יודעים במציאות שמוצא עובר מאב לבן ולכן אם האב כנעני זה יכול להיות תקף גם לבנו, וכך שניהם יהיו כנענים (אם הבן כנעני אולי זה רק מצד אימו).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'נכון, אבל המשפט עצמו מתייחס לאחד מהם, ומתעלם מהשני.'
נכון, אבל המשפט עצמו מתייחס לאחד מהם, ומתעלם מהשני.
14/08/2019 | 00:41
7
לצפיה ב-'אבל הוא גם לא אומר ששני המשמעים לא מתקיימים.'
אבל הוא גם לא אומר ששני המשמעים לא מתקיימים.
14/08/2019 | 03:01
4
7
לצפיה ב-'נכון - יש 8 אפשרויות'
נכון - יש 8 אפשרויות
14/08/2019 | 23:00
3
18
"דני: זרקתי את הצלחת על השמשה והיא נשברה".
  1. דני התכוון לומר שהצלחת נשברה, ובמציאות רק הצלחת נשברה.
  2. דני התכוון לומר שהצלחת נשברה ובמציאות הוא משקר ודווקא השמשה נשברה.
  3. דני התכוון לומר שהצלחת נשברה, ובמציאות הוא משקר ושום דבר לא נשבר.
  4. דני התכוון  לומר שהצלחת נשברה, ובמציאות היא נשברה וגם השמשה נשברה (והוא פשוט לא התייחס אליה).
  5. דני התכוון לומר שהשמשה נשברה, ובמציאות אכן רק השמשה נשברה.
  6. דני התכוון לומר שהשמשה נשברה ובמציאות הוא משקר ודווקא הצלחת נשברה.
  7. דני התכוון לומר שהשמשה נשברה, ובמציאות הוא משקר ושום דבר לא נשבר.
  8. דני התכוון  לומר שהשמשה נשברה, ובמציאות היא נשברה וגם הצלחת נשברה (והוא פשוט לא התייחס אליה).
מה שבוודאי לא נכון: דני התכוון לומר ששתיהן נשברו (אילו זו הייתה כוונתו אז הוא היה אומר: "זרקתי את הצלחת על השמשה והן נשברו").
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תסכים איתי שהמשפט הראשון ששאלתי עליו - שונה?'
תסכים איתי שהמשפט הראשון ששאלתי עליו - שונה?
15/08/2019 | 03:04
2
4
לצפיה ב-'לא שונה.'
לא שונה.
15/08/2019 | 21:15
1
6
בצירוף "יצחק בן אברהם הכנעני" -
"הכנעני" מתייחס לאחד מהם, סביר להניח שאם האב כנעני גם בנו (ולהפך) אבל הדובר פשוט התייחס רק אל אחד מהם.
ניקח לדוגמה צירוף אחר, ובמקום שיוך לאומי, נשתמש בעיר מוצא:
"יצחק בן אברהם הירושלמי" -
הדובר מתכוון לומר אחד משני דברים:
  1. אברהם הוא מירושלים.
  2. יצחק הוא מירושלים.
הוא לא התכוון לומר ששניהם מירושלים (למרות שעובדתית אולי זה נכון. אבל דוברים לא חייבים למסור בכל משפט את כל העובדות הקיימות).
אילו הוא רצה לומר ששניהם מירושלים הוא היה אומר "יצחק הירושלמי בן אברהם הירושלמי".
השפה העברית >>
לצפיה ב-'טוב, תודה:)'
טוב, תודה:)
16/08/2019 | 04:14
2
לצפיה ב-' אני ראובן בן יעקב, כהן. מי כהן, ראובן או יעקב?'
אני ראובן בן יעקב, כהן. מי כהן, ראובן או יעקב?
14/08/2019 | 17:54
1
6
לצפיה ב-'בדיוק. בדוגמה הראשונית שנתתי יש שלש אפשרויות בלבד להבנתי. '
בדיוק. בדוגמה הראשונית שנתתי יש שלש אפשרויות בלבד להבנתי.
15/08/2019 | 03:00
9
ודוגמתך הנוכחית מנקה ומחדדת את שאלתי יותר.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'האם קיים בתנ"ך פנייה של גבר לאשה בשמה הפרטי? '
האם קיים בתנ"ך פנייה של גבר לאשה בשמה הפרטי?
13/08/2019 | 07:11
11
11
לצפיה ב-'עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי'
עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי
13/08/2019 | 09:49
3
8
לצפיה ב-'יפה מאוד! תודה רבה '
יפה מאוד! תודה רבה
13/08/2019 | 17:02
2
14
אם יהיו לך דוגמאות נוספות בעתיד אשמח אם תצרף אותן. תודה
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ויאמר לה אלקנה אישה: חנה למה תבכי'
ויאמר לה אלקנה אישה: חנה למה תבכי
13/08/2019 | 17:15
1
6
לצפיה ב-'תודה '
תודה
13/08/2019 | 20:50
3
לצפיה ב-'וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ, מַה-לָּךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה..'
וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ, מַה-לָּךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה..
13/08/2019 | 19:23
1
11
..וּמַה-בַּקָּשָׁתֵךְ עַד-חֲצִי הַמַּלְכוּת.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תודה'
תודה
13/08/2019 | 20:51
2
לצפיה ב-'וַיֹּאמַר, הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי אֵי-מִזֶּה בָאת'
וַיֹּאמַר, הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי אֵי-מִזֶּה בָאת
<< ההודעה הנוכחית
13/08/2019 | 19:26
1
12
את זה אומר המלאך להגר,
אז אינני יודע אם זה נחשב..
השפה העברית >>
לצפיה ב-' תודה'
תודה
13/08/2019 | 20:52
3
לצפיה ב-'עורי עורי דבורה'
עורי עורי דבורה
15/08/2019 | 18:32
10
זה מתוך שירת דבורה,
אלא ששירת דבורה היא שירת דבורה וברק בן אבינועם (!), אז יתכן שהוא אמר/שר את זה, כי אם לא זה יוצא קצת מגוחך..
השפה העברית >>
לצפיה ב-'שובי שובי השולמית'
שובי שובי השולמית
15/08/2019 | 18:37
1
9
מי אומר את זה?
לא כתוב, אבל כנראה גברים.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אבל "השלומית" זה לא שם פרטי'
אבל "השלומית" זה לא שם פרטי
15/08/2019 | 22:40
4
לצפיה ב-' למשמעות המילה 'כְּלִיל' ככתר'
למשמעות המילה 'כְּלִיל' ככתר
15/08/2019 | 04:43
3
10
לפי מילון ספיר
כָּלִיל:
(בנסמך) מוּשלָם, מצטיין ב-: כְּליל היופי, כליל השלמות
2. [תנ] שלם, גמור: ועשית את מעיל האֵפוֹד כְליל תכלת (שמות כח 31)
 
כְּלִיל:
כֶּתר, עטרה (ספרותי): ויוצאה אישה בכליל של זהב בראשה (רמב"ם שבת יט 10)
 
מאיפה מגיעה המשמעות הזאת של המילה 'כְּלִיל' ככתר? בחיפוש בתנ"ך מצאתי את כל ההיכרויות שבהן מוזכר כְּלִיל במשמעות כזאת. אם כן מה הסיבה שהביאה את הרמב"ם (ואולי אף מוקדמים לו יותר אם לא צוטטו...) לפרש את המילה הזאת במשמעות הזאת? אולי ערבית?  
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מסתבר שהמקור של זה בארמית: כלילא. '
מסתבר שהמקור של זה בארמית: כלילא.
15/08/2019 | 06:53
3
לצפיה ב-'כלילא זה נזר בארמית'
כלילא זה נזר בארמית
15/08/2019 | 22:47
1
9
ואולי זו גם המשמעות בכמה פסוקים, כגון:
 כִּי כָּלִיל הוּא בַּהֲדָרִי שביחזקאל.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תודה '
תודה
16/08/2019 | 00:55
2
לצפיה ב-' 'וַיִּרְדֶּ֑נָּה' - בלי מפיק ה'. מדוע?'
'וַיִּרְדֶּ֑נָּה' - בלי מפיק ה'. מדוע?
15/08/2019 | 08:37
7
18
"מִמָּר֛וֹם שָֽׁלַח־אֵ֥שׁ בְּעַצְמֹתַ֖י וַיִּרְדֶּ֑נָּה"
אבן עזרא מפרש שהמילה 'וירדנה' שבה אל האש.
מה הסיבה לכך שלא מופיע כאן מפיק ה'?
 
 
* פירושו של אבן עזרא - כאן:
השפה העברית >>
לצפיה ב-'קודם כול'
קודם כול
16/08/2019 | 00:59
6
13
גם במקרים שמדובר בכינוי מושא חבור לנקבה, לא בא מפיק בצורה עם הנו"ן האנרגית:
וְאִם יִרְאֶנָּה הַכֹּהֵן
...לִרְגָעִים אַשְׁקֶנָּה פֶּן יִפְקֹד עָלֶיהָ לַיְלָה וָיוֹם אֶצֳּרֶנָּה
 
ובציטוט שהבאת אף כלל לא ברור שמדובר בכינוי לנקבה (כפי שראית באבן עזרא שצירפת, האש רדה, לא האש נרדתה) , ואפשר שהוא כמו כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שׂנְאֵינוּ וכן יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה שאינה כינוי מושא לנקבה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תודה, להבנתי'
תודה, להבנתי
16/08/2019 | 01:52
2
10
האבן עזרא הסביר שה' רדה אותהּ (וירדנהּ) בעיר.  
או שלא הבנתי נכונה?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא הבנת נכון.'
לא הבנת נכון.
17/08/2019 | 20:59
1
4
האבן עזרא הסביר שהאש רדתה. (המילה "אש" היא גם לשון זכר והיא נושא המשפט: האש רדה).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני מודה לך על שתיקנת אותי'
אני מודה לך על שתיקנת אותי
18/08/2019 | 04:06
1
לצפיה ב-'הנו"ן האנרגית - Nûn energicum'
הנו"ן האנרגית - Nûn energicum
16/08/2019 | 04:25
2
13
לא יכולתי להתאפק וביצעתי חיפוש, ומצאתי שבעברית האינפורמציה דלה על הפונקציה של הנו"ן מהסוג הזה. בסופו של דבר הגעתי לגזניוס (ראו כאן סעיף 4) https://en.wikisource.org/wiki/Gesenius%27_Hebrew_Grammar/58._The_Pronominal_Suffixes_of_the_Verb
 
וכן לספר הזה, שמסביר את המושג בקצרה בעמוד 97- לכל המעוניין:
 
מן הדוגמאות שהביא גזניוס, הבנתי שהנו"ן הזה עשויה לפעמים לא להיות דגושה. הבנתי נכונה?  
והאם התכוונת לומר שבכל מקרה בו קיים דגש בנו"ן שבהברה האחרונה וכינוי המושא חבור, לא ייתכן שיהיה שם  מפיק?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא בדיוק'
לא בדיוק
17/08/2019 | 20:50
1
8
לא קישרתי בין הדגש לחסרון המפיק, אלא הצבעתי על עובדה אמפירית שכינוי מושא בצורה הבאה עם נו"ן אנרגית הוא נטול מפיק.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'סוף סוף הבנתי. תודה!'
סוף סוף הבנתי. תודה!
18/08/2019 | 04:19
3
לצפיה ב-''נשׂקד' - פירוש אבן עזרא למילה יחידאית זו על מה מבוסס?'
'נשׂקד' - פירוש אבן עזרא למילה יחידאית זו על מה מבוסס?
16/08/2019 | 04:09
6
7
למילה 'נשקד' (שי"ן שמאלית) קיימים פירושים שונים, ראו כאן:
 
בקצרה:
@ ניבט/נראה (ר"י קרא, ר"י מטראני),
@ מנוקד ומסומן (רש"י),
@ נשקד= אִיתְּקִיד = הוקד (תרגום ארמי)
@ לעומתם אבן עזרא כותב:
"נ': מלת נשקד אין לה אב ואם (ע"פ אס' ב , ז); והטעם: כמו 'נמשך' או 'נקשר'".
 
לפירוש ניבט ונראה עוד איך שהוא קיים דימיון בין שׁקד לשׂקד, כך גם לגבי הפרשנות של התרגום הארמי. פירושו של רש"י עוד איכשהו יכול להיות מובן (אמנם פחות מהפירוש הקודם), אבל פירושו של אבן עזרא  (שהוא כנראה במקורו מרס"ג, ראו להלן) לכאורה נראה לא קשור. האם הוא מסתמך על אטימולוגיה כל-שהיא (ארמית, ערבית) או שהוא מסתמך על ההקשר בלבד?
 
הדבר המעניין שפירושו של אבן עזרא נמצא כנפוץ ביותר בספרות פרשני וחוקרי התנ"ך הלא יהודים והיהודים בעת החדשה. ראו כאן למשל: https://biblehub.com/hebrew/8244.htm
 
בפירוש ישראלי חדש של אביגדור שנאן ויאיר זקוביץ נכתב כך:
"השורש שק"ד ( בשי"ן שמאלית) הוא יחידאי במקרא; כתבי יד רבים של המגילה וכן תרגום השבעים גרסו כאן "נשקד" (בשי"ן ימנית), ותרגום השבעים אף קורא "עַל" תחת "עֹל", ולפי זה מתלוננת ירושלים כי ה' שוקד, שומר, משגיח ושם לב לפשעיה. לעניין השורש שק"ד בצירוף המילית "על" באותה משמעות ראו גם: "נמר שוקד על עריהם" (ירמיה ה, ו), וכן "הנני שוקד עליהם לרעה" (שם מד, כז). ברוח נוסח תרגום השבעים ראוי להצביע על הצירוף בין שמירה לבין חטא - פשע כגון האמור בדברי איוב: "כי עתה צעדיי תספור לא תשמור על חטאתי" (יד, טז). מאידך גיסא, אפשר שדווקא הגירסה הקשה, זו שבנוסח המסורה, היא המקורית.
רב סעדיה גאון - על יסוד הארמית הבבלית - מבאר מילה זו במשמעות של קש"ר או כר"ך , ולפי זה עול הפשעים כרוך על צווארה של העיר המקוננת. כך נוצר קשר עם המשך הפסוק, עם הפועל שר"ג שמשמעותו קרובה (וראו להלן).
התרגום הארמי לעומת זאת תרגם " נשקד" ב "אתיקר", כרוצה לומר כי העול נעשה כבד ומעיק. העול שעל צווארה של ירושלים הולך אפוא ונכרך, ובידו של האלוהים משתרגים, נקשרים ונכרכים, פשעיה של ירושלים, עד כדי מחנק".  (מקור: https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=104229286#58.0.1.fitwidth)
 
מה שצוין בפירוש הישראלי החדש בשם התרגום, לא ידוע לי לאיזה תרגום הכוונה שלהם. בתרגום הארמית שנמצא באתר הכתר של אונ' בר אילן המילה נשקד מתורגמת כ-אִיתְּקִיד, ולא כאתיקר.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'"התשובה נמצאת בקובץ סיני קי"א עמוד 5'
"התשובה נמצאת בקובץ סיני קי"א עמוד 5
16/08/2019 | 05:03
7
לפיה בתלמוד של רס"ג היה קיים נוסח שבו כתוב "כלבא בסיקדא" ועל סמך הפירוש לדעתו למילה התלמודית הוא פירש כך גם את המילה הדומה באיכה. סביר להניח שפירושיו אשר היו מונחים לפני הראב"ע השפיעו על פירושו של האחרון שבחר בפירושו של רס"ג מהסיבה שהיא הייתה הסבירה ביותר בעיניו, כפי הנראה". (קיבלתי ממכר).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לענ"ד ניתן לקשור נשקד עם נלקט'
לענ"ד ניתן לקשור נשקד עם נלקט
18/08/2019 | 07:45
4
13
נצברו הפשעים עד שרבו ועלו על הצוואר.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'טב למיתב טב'
טב למיתב טב
18/08/2019 | 20:42
3
6
אבל הסבר כיצד ניתן לקשור את נשקד עם נלקט. האם כוונתך לקשור אטימולוגית או הקשרית?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לפי'
לפי
18/08/2019 | 23:03
2
5
ההקשר כפי שציינתי.
 
נוסף על כך חילופי שי"ן שמאלית בלמ"ד ודל"ת בטי"ת: שקד-לקט.
תן דעתך לצמדים שחק-לעג וכן שחט-לחץ (כולם בשין שמאלית).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני נותן דעתי לצמדים שהשארת לדוגמה'
אני נותן דעתי לצמדים שהשארת לדוגמה
18/08/2019 | 23:39
1
7
וקשה לי מאוד לקבל שמדובר בחילופי עיצורים למרות שאפשר לדחוק כך לכאורה. האם זו הגישה המקובלת במחקר?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מה הקושי? ממה הוא נובע?'
מה הקושי? ממה הוא נובע?
19/08/2019 | 08:24
2
יש כאן שורש דו עיצורי בקוליות משתנה: עק, חק, הק, אג, עג ,חכ...
נוסף לו עיצור שלישי משתנה: צעק, זעק, צחק, שאג, לעג, חוכא (צחוק בארמית לא יודע איך צורת הפועל) שהק, נהק, נאק...
זה אולי נראה ל אמורפי אבל תן דעתך שהעיצורים מסודרים בקבוצות קוליות מוגדרות, לדעתי ניתן למצוא נקודת השקה בין תחילית למ"ד לתחילית שי"ן שמאלית.
השפה העברית >>
לצפיה ב-' צופייה הומייה ובוכייה'
צופייה הומייה ובוכייה
16/08/2019 | 07:52
2
6
צופה הומה ובוכה, שלש המילים האלו מופיעות בצורה קצת משונה בשלשה ספרים שונים בתנ"ך: צופיה, הומיה, ובוכיה. מה פשר הוספת היו"ד ומה תפקידה?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ראה נא במאמרון זה (מאתר האקדמיה):'
ראה נא במאמרון זה (מאתר האקדמיה):
16/08/2019 | 16:09
1
6
לצפיה ב-'תודה'
תודה
16/08/2019 | 17:45
7
"הצורות האלה מיוחדות במקרא ללשון השירה והנבואה".
השפה העברית >>
לצפיה ב-' "עיני עיני יֹׂרְדָה מים"- מה פשר צורת המילה יֹׂרְדָה?'
"עיני עיני יֹׂרְדָה מים"- מה פשר צורת המילה יֹׂרְדָה?
16/08/2019 | 08:33
10
6
עיינתי הן בפרשנות הקלאסית (כאן: https://mg.alhatorah.org/Full/Eikhah/1.16#e0n6)&nb...;
והן בפרשנות הכללית (כאן: בעמוד 60 https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBook... וכן בעולם התנ"ך, ולא מצאתי התייחסות לצורה המיוחדת הזאת והלא שגרתית. 
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תודה:) אם הצורה הזאת שווה ליורדת,'
תודה:) אם הצורה הזאת שווה ליורדת,
16/08/2019 | 17:49
5
7
אז המשפט לא יהיה מובן לכאורה: "עיני עיני יורדת מים"(?)
אי אפשר לומר שזה שווה ערך ל'מורידה'?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מסתבר של"ירד" יש גם משמעות "הוריד":'
מסתבר של"ירד" יש גם משמעות "הוריד":
16/08/2019 | 17:58
4
15
"ותרדנה עיני דמעה דמעה לילה ויומם" - ירמיהו יד יז.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'וגם בכיוון ההפוך:'
וגם בכיוון ההפוך:
17/08/2019 | 20:44
2
15
וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ....
עָלְתָה נִצָּהּ = העלתה את הפרח שלה.
 
מה שיש לדון בצירוף "יורדה מים" הוא אם מדובר ביחס נשוא-מושא ישיר אמיתי או שמא לא.
אסביר את ההתלבטות באמצעות דוגמה מהעברית המודרנית:
אנחנו אומרים "המעיל נטף מים" אם מים נטפו מהמעיל. וכן "הפצע זב דם" כשדם זב מהפצע (בכך זה דומה ל"יורדה מים"), אבל אנחנו לא אומרים "המעיל נטף את המים" או הפצע זב את הדם", למה? כי לא מדובר כאן במושא אמיתי.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'זאת אומרת שבמקרים הנ"ל: פָּעַל=הפעיל, וכן הפעיל =פָּעַל? '
זאת אומרת שבמקרים הנ"ל: פָּעַל=הפעיל, וכן הפעיל =פָּעַל?
18/08/2019 | 04:03
1
6
לצפיה ב-'אני לא יודע אם אני מבין את המשוואה.'
אני לא יודע אם אני מבין את המשוואה.
19/08/2019 | 00:30
1
אבל כשאתה אומר שהמעיל נטף מים מבחינת המשמעות, זה כמעט כמו לומר שהוא הטיף מים (וכן בדוגמאות הדומות הנוספות שהוזכרו כאן).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תודה רבה! '
תודה רבה!
18/08/2019 | 03:56
1

הודעות אחרונות

20:43 | 18.08.19 Assiduous
17:42 | 18.08.19 הקוסמת הורודה
03:01 | 18.08.19 100W
17:51 | 16.08.19 information10
13:28 | 15.08.19 100W
06:49 | 13.08.19 Assiduous
17:39 | 12.08.19 100W
15:59 | 10.08.19 הקוסמת הורודה
15:00 | 10.08.19 VIK האחד

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ