לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1400114,001 עוקבים אודות עסקים

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!
x
הודעה מהנהלת הפורום
לפני כתיבת הודעה נא לקרוא את  תקנון הפורום ואת  כללי הכתיבה.  תודה!
מומלץ להיעזר בלשונית "כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד.
¿ מה זה ... ? לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו! :-)
המשך >>

לצפיה ב-'מס' שאלות לבקיאים בדקדוק המסורה'
מס' שאלות לבקיאים בדקדוק המסורה
30/07/2019 | 15:16
5
42
שלום רב,
מס' שאלות לבקיאים בדקדוק המסורה (טעמי המקרא, ניקוד המסורה וכד') בעם ישראל:
1) לשם מה הציבו חכמי המסורה את ניקוד התלשא דווקא בראש המילה אף אם אין ההטעמה שם? מה השימוש אם כן? אותה שאלה גם בנוגע לתרסא, זקרא וסגולתא ששלושתם תמיד בסוף המילה, גם אם ההטעמה אינה שם?

2) האות צד"י - האם מקובל על דעת חוקרי המסורה (בפרט הפונטיקה) שהגייתה הנכונה של האות צד"י הינה כפי שמקובל בעדות המזרח (בפרט תוניס-ג'רבא ודומיהם) כלומר קרובה יותר לאות סמ"ך או שמא יש חילוקי דעות בדבר? (הראיות שניתנו הן בעיקר בקשר שבין האות צד"י למקבילתה בערבית שנהגית כאות סמ"ך)

3) בתפילת שמונה עשרה אנו אומרים "הטוב כי לא כלו רחמיך, המרחם כי לא תמו חסדיך" כאשר מקובל שהמילה כלו נהגית במלרע והמילה תמו במלעיל. בידוע הוא שהגיית מלעיל מעידה על לשון עבר ועל כן היינו מצפים או ששתי התיבות יאמרו בלשון עבר או במידה ומשמעותם הם לשון עתיד (קרי: שלעולם לא יכלו ולא יתמו החסדים) - היינו מצפים שנהגה את שתיהן במלרע. על שום מה החילוק?

4) בפרשת פנחס נאמר "לשלה משפחת השלני...לפווה משפחת הפוני".
הייתי שמח לדעת מה מקור תוספת האות נו"ן דווקא לשמות משפחה המיוחסות לשם עצם המסתיים באות ה"א. האם זו תופעה מוכרת בדקדוק המסורה והאם יש משמעות דווקא לאות נו"ן כייחוס משפחתי?


אשמח לקבל מקורות או מחקרים אשר דנים בנושאים הללו.
השפה העברית >>
לצפיה ב-',תשובות חלקיות:'
,תשובות חלקיות:
<< ההודעה הנוכחית
30/07/2019 | 18:44
2
27
2. כך אכן מקובל. צ' בוטאה כסמ"ך נחצית כמו הצ' הערבית.
3. ההבדל נובע מהגזרה השונה, שורש כל"י מגזרת ל"י (כמו: שתו, בנו, ראו - המלרעיות), לעומת שורש תמ"ם מגזרת הכפולים (כמו: סַבּוּ, נַדּוּ המלעיליות).
4. תוספת הנו"ן היא להשלמת המשקל החסר. אף בעברית בת ימינו אנחנו רגילים להוסיפה במקרים מסוימים: ידני, מלוכני.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תודה רבה על הדברים. ואולם..'
תודה רבה על הדברים. ואולם..
31/07/2019 | 08:57
1
21
2) ממחקר קטן שביצעתי, דווקא מתברר שהדעות חלוקות. למשל במחקר הזה:
אאל"ט ניתן לראות את שני הצדדים ואת העובדה שביטוי צ' כקרובה לס' אינו מן ההכרח ע"פ המסורת.
3) ועדיין, האם הגזרה גוברת על הזמן? יש מקור לכך בין חכמי המסורה שמאחר ומדובר על גזרת נל"י (למשל) ההגייה מלרעית אפילו אם משמעות המילה היא בלשון עבר? (נתעלם לצורך העניין מן המפרשים שדרשו שהמשמעות היא גם כלפי העתיד או כלים בהווה, בכל רגע ורגע וכד').
4) זה ברור, השאלה היא למה דווקא האות נו"ן מופיעה בהטיית שייכות כאשר ה"א בסוף המילה ולא אות אחרת?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תשובה:'
תשובה:
31/07/2019 | 23:03
18
2. ככל הידוע לי הדעה המקובלת היא שבעברית של המסורה (שעליה שאלת) צ' מומשה כסמ"ך נחצית. מובן שבתקופות שונות ומקומות שונים היא מומשה באופנים שונים (הרי אנחנו הוגים [t͡s] וזו לא המצאה מודרנית של המשכילים או הציונים).
3. אין כזה דבר "הגזרה גוברת על הזמן". מיקום ההטעמה אינו מאפיין של הזמן, אלא של זמן-גוף-גזרה. בגזרות מסוימות עבר הוא מלעיל, בגזרות אחרות עבר הוא מלרע.
4. לגבי השאלה הדיאכרונית, מדוע דווקא נ' הפכה למשלימת משקל אי אז, איני זוכר כרגע. תחפש בגוגל Hebrew nunation ואולי תמצא, ואם כן, תוסיף לשרשור שכולנו נדע.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'העברתי את השאלה לגיסי שהוא בר הכי בענייני מסורה, והוא כתב לי'
העברתי את השאלה לגיסי שהוא בר הכי בענייני מסורה, והוא כתב לי
31/07/2019 | 19:22
1
24
את התשובה הזו:
 
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^
מו"ר פרופ' דותן מכנה את הטעמים האלה: טעמים פרו סטטיים, כי בעלי הטעמים הציבו אותם מחוץ למילה. ואכן, יש עמי ארצות המתעקשים לקרוא את המילים האלה בהטעמת המקום המסומן, והדבר גורם תמיד לוויכוחים מיותרים (או לצחוק). דוגמה מובהקת: שָׁטוּ֩ הָעָ֨ם וְלָקְט֜וּ וְטָחֲנ֣וּ בָרֵחַ֗יִם א֤וֹ דָכוּ֙ בַּמְּדֹכָ֔ה  (במד' יא ח). את כל הקוראים את הפועל שָׁטוּ֩ במלרע אני מכנה "הם השתטו ולא שָׁטוּ֩".
 
אם תעיין בפירוש ראב"ע על השמות שהזכרת, תמצא תשובות על כל שאלותיך.
 
למשל: ראב"ע במדבר כו יב: הַיָּמִינִ֑י - אל תבקש דקדוק בשמות; וכן מן "פוה" "פוני" (להלן כג), ומן "לשפופם - השופמי" (להלן לט);
 
"לימנה משפחת הימנה" (להלן מד), ואיננו 'הימיני', כמו מן "בריעה - בריעי" (שם); ו"חגי" ו"שוני" (להלן טו) חסר יו"ד היחש;
 
או זה יו"ד היחש ושלהשם חסר, והוא הנכון.
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^
 
 
השפה העברית >>
לצפיה ב-'רוב תודות, אף גם זאת.. '
רוב תודות, אף גם זאת..
31/07/2019 | 21:18
21
לגבי עניין התלשא - פשיטא דדבריו נכוחים דעמי הארצות טועים לחשוב מיקום טעמים אלה למיקום נגינת המילה, וטעותם ודאי נובעת מכך שיתר הטעמים אכן מעידים על מיקום נגינתה, אולם השאלה בעינה עומדת - מה טרחו חכמי המסורה להציב דווקא ארבעת אלה במקומות לא להם?
 
לעניין משפחת הפוני וכד' - האי גופא: הקושיא שהצגתי היא על פירוש ראב"ע עצמו באמרו 'אל תבקש דקדוק בשמות', וכי למה לא? תורה היא וללמדה אנו צריכים ובפרט על משקלים שמות המשפחה והטיותיהן בשייכות. שמא יש בידינו מחכמי המסורה שקדמו לראב"ע (רס"ג, בן אשר ובן נפתלי, מנחם בן סרוק, דונש וכו') התייחסות להטיות אלה ולהגיון שבהם? זו השאלה. כמובן שכשאמצא זמן אעמיק חקר בכוחי אך עלה בדעתי להתייעץ במומחים תחילה.
 
ועם זאת, ברוך תהיה.
השפה העברית >>

הודעות אחרונות

20:43 | 18.08.19 Assiduous
17:42 | 18.08.19 הקוסמת הורודה
03:01 | 18.08.19 100W
17:51 | 16.08.19 information10
13:28 | 15.08.19 100W
06:49 | 13.08.19 Assiduous
17:39 | 12.08.19 100W
15:59 | 10.08.19 הקוסמת הורודה
15:00 | 10.08.19 VIK האחד

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ