מה ההסבר המקובל במדע הלשון העברית בימינו להבדל שבין חַי וחֵי (שתי הצורות מופיעות בתנ"ך). ראיתי הסברים דתיים שונים המבוססים על הסברים לשוניים (חַי -=יחיד. וחֵי=רבים), אבל אני לא בטוח עד כמה הם מעודכנים ביחס לגישה הלשונית מדעית בזמנינו. אשמח ללמוד ולהחכים.
המילה גזֵרה במובנה הנפוץ והמוכר הוא תקנה מכבידה.
"פרעה גזר על הזכרים" (תלמוד בבלי סוטה יב). לא כתוב מה הוא גזר ואם זה טוב או רע, אבל מההקשר מובן שמשמעותה של המילה היא שלילית במובן הנ"ל.
לעומת זאת:
צדיק גוזר והקב"ה מקיים.
להבנתי מדובר בדבר טוב. לא כך?