מדוע הכ"ף במילה מסכים (רבים של מסך) עם דגש?

[סטיב הולט]

מדוע הכ"ף במילה מסכים (רבים של מסך) עם דגש?

האין אומרים "מדפים" (רבים של מדף) עם פ' רפה,"מגבים" (רבים של מגב) עם ב' ללא דגש?

 

[איתי שלר]

תשובה:

המילה "מסך" נגזרה מהשורש סכ"ך.
המסך (המקורי) הוא יריעת בד המסוככת על מה שמעברה השני, ומסתירה אותו.
רק אלפי שנים לאחר שנולדה המילה, נולדו מסכי הקולנוע (שכבר לא נועדו לסוכך אלא להיות מצע להקרנה), ומהקולנוע הדרך הייתה קצרה למשטחי התצוגה הוויזואלית של הטלוויזיה, המחשב והטלפון, הקרויים בעברית של בני אדם "מסכים" ובעברית של האקדמיה ללשון - מרקע וצג (לפני כשלוש שנים האקדמיה החליטה שאין טעם להילחם בטחנות רוח ואין טעם לפסול את "מסך" בהקשרים אלה).

מכיוון שמסך הוא משורש סכ"ך, יש בו דגש, שמסמן שיש להכפיל את הכ"ף (ובמקור היו מבטאים masakkim בהארכת העיצור).
כשהכ"ף בסוף מילה, בצורת היחיד "מסך", נעלמה ההכפלה, אבל באמצע מילה היא נותרה (דגש בסוף מילה נעלם ברוב המקרים בעברית: תוף תופּים, צהוב-צהובּים, צב-צבּים).

 

[שוקי כארים]

לדעתי יש כאן טעות

האם ניקוד "מסך" לא היה צריך להיות אם כן קמץ פתח ולא שני קמצים?!
&nbsp
אפשר ש"מסך" משורש מס"כ בקרבה לנס"כ כמו לנסוך מסכה או מסכת- מערכת חוטי השתי באריגה. לטעמי אי אפשר להתעלם מקרבת השורשים יס"כ-מס"כ-נס"כ-סו"כ-מש"ח-יצ"ק-מז"ג-יצ"ג.

 

[איתי שלר]

אילו

מסך היה משורש נס"ך, אז היה מנוקד מַסָּךְ, ולא מָסָךְ
מסך נועד לסוכך ולהסתיר:
וְהוֹרִדוּ אֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ וְכִסּוּ בָהּ אֵת אֲרֹן הָעֵדֻת.
וַתִּקַּח הָאִשָּׁה וַתִּפְרֹשׂ אֶת הַמָּסָךְ עַל-פְּנֵי הַבְּאֵר וַתִּשְׁטַח עָלָיו הָרִפוֹת וְלֹא נוֹדַע דָּבָר.
פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ וְאֵשׁ לְהָאִיר לָיְלָה.

ואשר לשאלת הקמץ השני, היא לא ממש קשה, כי כשההכפלה נושלת, התנועה עשויה להיות קמץ ("הֶחָג").

 

[שוקי כארים]

מסך משורש מס"כ הכוונה

בדומה לנס"כ במילה מסכת שהיא חוטי השתי ומשמעה לפיכך אריג.
&nbsp
הקמץ מופיע למיטב ידיעתי בהפסק ובכל אופן אין דוגמא למסך בקמץ ופתח.

 

[איתי שלר]

הבעיה שההשערה שלך כוללת שורש שלא מופיע בכתובים.

שורש מס"ך בתנ"ך לא מופיע במשמעות של אריגה, אלא רק במשמעות של מזיגת משקה (מסך-מזג, אטום-קולי).
המילה "מסּכת" היא כמובן משורש נס"ך, ולכן הדגש בסמ"ך שנעדר מהמסך.
אבל בהשערה שהמילה "מסך" נגזרת משורש מס"ך יש חוליה חסרה: מקורות לכך שנעשה שימוש במשמעות זו בשורש הזה.

 

[שוקי כארים]

החילופין כפי שציינתי אינם רק בין מס"כ למז"ג

גם נס"כ-מס"כ (ועוד רשימה ארוכה). מדוע לא לסבור שגם מס"כ-נס"כ במשמעות אריגה מתחלפים ביניהם? (אני אישית חושב שיש גם קשר משמעות)
&nbsp
למילה מסכת אין עדות בשורש נס"כ במקרא.
האם ידועה לך מילה מהכפולים במשקל דומה למסך שלא מהעברית החדשה?

 

[איתי שלר]

במילה

"מסּכת" במקרא יש דגש, ודי בכך להצביע על הכיוון של השורש נס"ך.
לעומת זאת לשורש מס"ך אין עקבות ברורות במשמעות זו.

לא עולה בדעתי כרגע דוגמה כזו מגזרת הכפולים, מה שמחזק את השערתך.
אולי.

 

[שוקי כארים]

טעות שלי התכוונתי למילה מסוכה- "מסכתך" שביחזקאל

 

[איתי שלר]

אולי, אבל

הייתי משער שהמ״ם לא שורשית ושמדובר בשורש סוך (מסוכה על משקל מצודה), וייתכן שסכך וסוך הם שורשים מתחלפים (זה גם יסביר את האנומליות של מסך).

 

[שוקי כארים]

אבל שורש סו"כ משמעו משיחת שמן

 

[איתי שלר]

נכון, אבל

גזרות ע"ע וע"ו נוטות להתחלף ביניהן לעיתים קרובות, ולא אתפלא אם מסֻכתך שביחזקאל קשורה ל"יָשָׁר מִמְּסוּכָה" שבמיכה ול"הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס" שבישעיהו (כאן יש דגש בכ"ף). סכ"ך-סו"ך-שׂו"ך (וגם סו"ג - סוגה בשושנים), עניינם גדר או תקרה החוצצים בין החוץ לפנים.

 

[שוקי כארים]

לטעמי המשמעות היסודית כאן היא

קוץ/ דבר דוקר כמו סכים בעיניכם ומכאן סכין (בערבית שורש שכ"כ). החציצה או ההסתרה היא משמעות משנית אם כן וכך גם ה"אריגה" של ענפים וקוצים ואפשר להשוות בין קליעה-אריגה לקלעים-מסך וכן לצנים או צנינים -קוצים לבין צנא בארמית סל או צינה-מגן.