שרשור שאלות

[Assiduous]

שרשור שאלות

 

[Assiduous]

מה הסיבה שאומרים "מוצאי שבת" (מוצא=1. מוצאי=2)?

שבוע טוב!
מה הסיבה שבלשון חכמים אומרים "מוצאי שבת" למה שבעברית החדשה נקרא גם כן "צאת השבת"? (כמובן ששתי הלשונות עדיין רווחים כיום)
מוצא = יחיד
מוצאי = שניים.

מן הסתם אני לא הראשון ששואל את השאלה הנ"ל. ניסיתי לחפש בגוגל והגעתי לפורום עריכה ששם יש שאלה דומה עם אשכול קצרצר ולא מצאתי שם תשובה רצינית או עניינית לשאלתי. ניסיתי לחפש גם כן באתר האקדמיה ולא מצאתי התייחסות לשאלתי. אולי מכאן תבוא הישועה ואבין את התעלומה הזאת

 

[איתי שלר]

אכן

עלה לדיון כאן לפני שנים. העליתי אז השערה שמדובר בדימוי ציורי שבו השבת יוצאת עם החמה דרך שערי הרקיע ("הפותח בכל יום דלתות שערי מזרח, ובוקע חלוני רקיע, מוציא חמה ממקומה ולבנה ממקום שבתה..."), ושערי היציאה, הם המוצאות.
(ואם מביאים בחשבון את התפיסות האסטרונומיות העתיקות, ייתכן שבמשפט יש פחות דימוי שירי ממה שנראה).

 

[Assiduous]

האם הצורות מיקל והיקל -שגויות? (כלומר במקום הקל ומקל)

 

[איתי שלר]

לא תקניות.

 

[Assiduous]

תודה. למדתי משהו חדש היום.

הצורה הזאת נפוצה בספרי ימה"ב. כנראה שמקורה בטעות.

 

[איתי שלר]

בימי הביניים לא היו תקנים של האקדמיה ללשון

 

[Assiduous]

כלומר

האקדמיה קבעה את זה לפי תקן הגיוני מסוים בדקדוק, או רק כדי ליצור אחידות ואז למעשה בימי הביניים לא טעו? בכלל, האם זה נכון להניח שכל זמן שלא הייתה האקדמיה ללשון העברית אז אף אחד לא טעה? הרי סביר להניח שהיו כללים בסיסיים לפיהם נקבעו טעויות גם בימי הביניים.

 

[trilliane]

תגדיר "טעות"...

 

[Assiduous]

דבר החורג מכללי דקדוק בגזרות או בניינים מקבילים למשל

בלי יסוד בתנ"ך או לשון חז"ל.

 

[trilliane]

אם הבנתי נכון מדובר פשוט בכתיב מלא יותר מהמקובל כיום

זו הרי לא יו"ד שורשית, ולכן לו זה היה כתיב חסר מנוקד, הייתה בזה חריגה מכללי הדקדוק/גזרה. אבל לכתיב המלא לא היה אז תקן, מן הסתם, וכידוע, גם בימינו מוסיפים לא מעט יו"דים מיותרות בצירי שלא לפי התקן...

 

[Assiduous]

תודה

בדיוק מהסיבה שגם בימינו מוסיפים לא מעט יו"דים מיותרות בצירי, לכן שאלתי אני לא סומך בקלות על ההנחות שלי. כמה וכמה פעמים שאלתי כאן והופתעתי.

 

[איתי שלר]

ברור שטעו לפעמים

אבל מהי טעות -

1. שגיאה בפעולת הכתיבה (החלפת אותיות, השמטת אותיות במרוצת הכתיבה).
2. כתיבה באופן החורג מהנורמה.
3. כתיבה החורגת מהתקן.

"מיקל" זו לא דוגמה לשגיאה בפעולת הכתיבה.
היא לא חרגה מהנורמה (נורמה של כתיב מלא במיוחד במקומות הנצרכים).
לא היה תקן.

 

[Assiduous]

אז מה מטרת התקן במקרה הספציפי הזה?

ומה קרוב יותר להיגיון הקדום של השפה העברית - בהנחה שקיים דבר כזה?

 

[איתי שלר]

התקן

נועד להביא ליותר אחידות באיות.
בתחילה, לא היה כאן יו"ד.

 

[Assiduous]

בדיוק מה שרציתי לדעת

אם בתחילה זה היה שם או שזה נוסף מתישהו, וכעת בוטל שוב.

 

[Assiduous]

ומה לגבי מקילים / מקלים. גם כאן הצורה השניה ללא היו"ד תקינה?

בדרך כלל אם שמיעתי אינה מטעה אותי הציבור הרחב נוהג לומר "מקִילִים".

 

[trilliane]

התנועה היא i, והכתיב התקני העדכני הוא מקילים, בעבר מקלים

עד עדכון כללי הכתיב המלא ביוני 2017 לא נוספה יו"ד אם היא לא הייתה בצורת הבסיס (שהיא מֵקֵל, בלי תנועת i). כך גם בעבר התקן היה אמי, לבו, מסים וכו' וכיום אימי, ליבי, מיסים.
&nbsp
קישור לכללים:
https://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/missingvocalizationspelling/

 

[Assiduous]

רַבֵּנוּ או רבינו או שניהם?

לפי הבנתי במילון ספיר, הצורה הנכונה היא רבנו ולא רבינו.
אם הבנתי נכונה, אז אני לא כל כך מבין את ההסבר לכך.
הרי רב (יחיד)> רבנו. אבל רבי (יחיד)>רבינו. לא כך? לכן אפשר לומר ששתי הצורות נכונות. לא כך?

 

[trilliane]

להבנתי זה כמו אב ואבא: אבי = האב שלי; אבא = פנייה ישירה בלבד