שאלות שאני נבוך בהן

Assiduous

New member
"אלא ו...", "במידה ו..." (ערעור)

מן המפורסמות שהשימוש בצירוף "במידה ו..." הוא אינו תקין. (כך באתר האקדמיה ללשון העברית, ובויקימילון ועוד ועוד). יחד עם זאת אולי באנקדוטה הבאה יש כדי לשפוך אור על השימוש בצירוף הנ"ל.

מכר קרוב שכתב את המשפט "במקרה זה לא אסכים, אלא ואם הנסיבות יישתנו", ביקש ממני שאעיר לו אם יש לדעתי משהו לתקן בקסט שכתב, וכתבתי לו שהייתי כותב "אלא אם הנסיבות יישתנו" כי "אלא ו…" נראה לי לא תקין (כמו במידה ו…) וזה נחשב לשיבוש לשוני. בתגובה הוא שלח לי ציטוט של הרמב"ם שכותב כך: "הרי שצרך לראש עוף לשחק בו לקטן, וחתך ראשו בשבת, אף על פי שאין סוף מגמתו להריגת העוף בלבד חייב. שהדבר ידוע שאי אפשר שיחתך ראש החי אלא והמות בא בשבילו. וכן כל כיוצא בזה.". מכאן הוא מנסה כביכול להצדיק את השימוש בזה. אני לא מצליח להבין את הטקסט הזה כל כך עם "אלא והמות" נשמע לי כמו טעות או בלבול, אך מכיון שידוע לי שבכתבי הרמב"ם בני מאות השנים עשויות ליפול טעויות דפוס החלטתי להתחקות אחרי זה (באדיבות אתר יד הרמב"ם) ומצאתי שבחלק מהמהדורות כתוב "אלא המות" ובחלק שנחשבות לחדשות וה'מדוקדקות' שבהן, כתוב "אלא והמות". האם יש למהדורות החדשות (שמסתמכת על גירסאות מדוקדקות להבנתי) על מה לסמוך או שכנראה מדובר בטעות הממשיכה להתפרסם וממילא אין מה לסמוך עליה?
 

Assiduous

New member
שמעתי שבאקדמיה תמיד מעדיפים את האפשרות הקשה:)

כשיש שתי אפשרויות לפרשנות באקדמיה מעדיפים משום מה דווקא את הדרך הקשה. קל ביותר לומר שזו טעות לכאורה אבל איך אתה מסביר שבמהדורת קאפח ומפעל משנה תורה שעשו עבודה מדעית לפי הבנתי (העורך המשנה והמנקד הוא יחיאל קארה מהאקדמיה ללשון העברית) יצאה כזאת טעות, אלא אם כן נאמר שהם השאירו את הנוסח כמות שהוא בלי לנגוע בו למרות הקושי. אילו הייתה לי האפשרות ליצור איתו קשר הייתי עושה זאת בשמחה ושואל אותו איך הוא מסביר את זה, כשגיאת דפוס או שאולי לדעתו כך יצאו הדברים מהרמב"ם(?).
 
לפעמים שגיאת כתיב היא רק שגיאת כתיב..

אם השגיאה הזו עתיקה מספיק, היא יכולה להישמר במהדורות מדויקות שכמובן לא מתקנות את המקור.
מצד שני "אלא ו.." מופיע בעוד כמה מקומות במשנה תורה, אז אולי יש מקום לבדוק. נסה לברר מה המקבילה בערבית.
 

Assiduous

New member
תשובת ד"ר קארה מהאקדמיה:

"פנייתך הועברה לד"ר קארה. להלן תשובתו:
&nbsp
1. ההתניה בצירופים "אלא ואם", "אלא והוא" וכיו"ב מוכרת מספרות הקראים ומספרות הגאונים, כנראה על דרך הערבית.
ראה לדוגמה במובאות שלהלן:
http://maagarim3/Pages/PMain.aspx?query=אלא והיא מלוחה&page=1;
http://maagarim3/Pages/PMain.aspx?query=אלא והוא מתחייב&page=1.
התופעה הזאת מצויה גם בלשון הדיבור של יהודי תימן.
&nbsp
&nbsp
2. הקריאה פָּחוּת (ולא פָּחוֹת) היא עתיקה ומתועדת כבר בכתבי היד הטובים של הספרות התלמודית, דוגמת כתב יד קאופמן למשנה (כגון כלאיים ה, ב).
הקריאה הזאת מצויה עד ימינו במסורת תימן שבעל פה.
&nbsp
בברכה,
ויקי טפליצקי בן-סעדון"
&nbsp
אכן, יש בסיס למה שאומרים באקדמיה לבחור באפשרות הקשה...;)
 

Assiduous

New member
משמעות המילה "הרי"


תוך כדי קריאת הציטטה מדברי הרמב"ם בהודעה הקודמת:
  • "עשה מעשה ונעשית בגללו מלאכה שודאי תעשה בשביל אותו מעשה אע"פ שלא נתכוין לה חייב, שהדבר ידוע שאי אפשר שלא תעשה אותה מלאכה, כיצד הרי שצרך לראש עוף לשחק בו לקטן וחתך ראשו בשבת אע"פ שאין סוף מגמתו להריגת העוף בלבד חייב שהדבר ידוע שאי אפשר שיחתוך ראש החי ויחיה אלא המות בא בשבילו וכן כל כיוצא בזה."
ניסיתי להבין מה משמעות המילה "הֲרֵי" ולשם כך ניגשתי לאתר מילון ספיר ומצאתי את ההגדרות הבאות:
  • הרֵי1 [תמ] הִנֵה, מילת זֵירוּז ורמז: הרֵי שלך לפניך (בבא מציעא ו, ג); הרֵי הכסף והרֵי הדורון והרֵי אחיכם (מדרש רבה בראשית צא)
  • הרֵי2
  • 1. [תמ] הלוא, הן: הרֵי אין אדם עושה כל שדהו פאה (ירושלמי פאה טו, א); הרֵי הזהרתי אותך לבל תעשי זאת
  • 2. [עח] משַמש פּתיחה לחלק המוּדגש של המשפּט, כגון הסֵיפה של תנַאי
  • 3. [יב] זה, כבר
טוב, לא הצלחתי למצוא קשר בין ההגדרות כאן למילה "הרי" שמופיעה בטקסט הנ"ל (האם אתם כן?), אז החלטתי לחפש עוד ואז מצאתי את הדברים הבאים באתר האקדמיה ללשון העברית ('על יסוד מילון ההווה'):

  • הֲרֵי. תואר הפועל; נטיות הֲרֵינִי (הרי אני), הֲרֵיהוּ (הרי הוא), הֲרֵיהִי (הרי היא.
  • הִינֵה
  • הלוֹא
  • משַמש פתיחה לחלק המודגש של המשפט, כגון הסֵיפה של תנַאי
  • הֲרֵי שֶׁ (בראש המשפט עם פוֹעַל בזמן עבר) פתיחה למקרֶה מדומה שחוק מסוים חל עליו (באמצע המשפט לפני הנשוא נחשב לא־תקני)
טוב, מעבר לכך שמצאתי כאן סוג של חוקיות והתייחסות למקרה הספציפי לא מצאתי כאן הסבר אטימולוגי למשמעות המילה "הרי" בהקשר הזה. אגב, ראיתי גם "הרי" עם פועל בזמן הווה, כך שקביעת המילון אינה מדויקת במאה אחוז אבל בהחלט נכונה על פי רוב.

אגב, במאמר מוסגר, דרך חיפושיי בשאלה הנוכחית והגעתי לאתר האקדמיה לערך הנ"ל, גיליתי היום שחלק ממילון ההווה מוטמע באתר האקדמיה ללשון העברית, לכן מהיום קיים מילון עברי-עברי חינמי נוסף חוץ ממילון ספיר (שאגב, הוא גם הבעלים של מילון ההווה לפי אתר האקדמיה).

כמובן שבדקתי גם אצל קליין:
הֲרֵי ᴵ interj. PBH here is, behold. [Related to Aram. אֲרֵי, BAram. אֲרוּ, אֲלוּ, Palestinian and Egyptian Aram. אֲרוּ, אֲלוּ, הֲלוּ (= behold, here is).] Derivative: הֲרֵינִי.

הֲרֵי ᴵᴵ m.n. PBH aspect, quality. [Prob. developed from orig. רְאִי(= aspect), so that הֲרֵי would be a contraction of הָרְאִי.]


יש לי תחושה שטריליאן הולכת להציע לי את גלגולי לשון של דויטשר:)
 

Assiduous

New member
אם כוונתך לשאלה זאת

אם כוונתך לשאלה זאת (אשכול קטנטן בעל מידע מועט ביותר), הרי שיש בה פחות מידע ממה שכבר סיפקתי בשאלתי. ובכל אופן אינה עונה על שאלתי. חיפשתי לדעת את המשמעות של הרי בהקשר ספציפי. לא מצאתי באף אחת מההגדרות שהצגתי התאמה לטקסט שהבאתי.
 
אם כוונתך לשאול

מה הקשר בין המשמעויות השונות.
יש להניח ש"הרי" הייתה תחילה מילת הצגה (מילה שמטרתה להציג דבר פיזי: הנה זה). הרי שלך לפניך - הנה שלך לפניך.
ומכאן ההתפחות צפויה - משפטים שכוללים מילת הצגה.
  1. פתיחה למשפט פרפורמטיבי - הרי את מקודשת לי. (מילות הצגה או הצבעה הן פותחות של משפטים פרפורמטיביים: הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע..., אני מכריז בזאת... I hereby).
  2. אם..אז - מילת הצגה יכולה לשמש במשפטי תנאי להציג את המסקנה: "אם נקצרת עם הקמה - הרי היא של בעל הבית" (משנה).
  3. ניגודיות: למה אתה כועס? הרי אתה עשית זאת לעצמך! תחילה במשמעות הצגה פיזית: למה אתה אומר שזה לא כאן? הרי זה ממש כאן (= הנה זה כאן), ואחר כך במשמעות המורחבת יותר של הצגת הניגודיות.
  4. הצגה של מקרה מדומה: הרי שצרך לראש עוף... = נניח ש..., לצורך העניין נציג את האפשרות ש...
 

Assiduous

New member
לאיזה בניין שייכת המילה "קַיָּם" (קו"מ, נעו"י)?

לאיזה בניין שייכת המילה "קַיָּם" (קו"מ, נעו"י) האם ל-פיעל?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לא בניין; זה שם תואר במשקל קַטָּל (כמו שייך) ובדומה ל"צריך"

שלושתם משמשים במשמעות די פועלית (פועל מצב) ובניין התפעל משלים להם את הפרדיגמה (התקיים, השתייך, הצטרך) אם כי משתמשים כמובן גם במתקיים, משתייך (ב"מצטרך" לא כ"כ).
&nbsp
השורש אכן נוטה בפיעל – קִיים, מקיים, קיום. מניחה שברור גם לך שהצורה "קיים" לא מתיישבת עם התבניות של פיעל
 

Assiduous

New member
תודה, השכלתי!

האם תארים הנוצרים במשקל כלשהו בעצם נכנסים לאותו משקל לפי הגזרה שלהם, או שכל גזרה יכולה להיכנס לכל משקל?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לא בטוחה שהבנתי את השאלה

משקל הוא תבנית ממש כמו בניין (רק במערכת השם), ושורשים מיוחדים יכולים לנטות על דרך הגזרה שלהם או על דרך השלמים בכל התבניות, הן הבניינים והן המשקלים.
 
למעלה