במדבר יד/28

[yonbo]

במדבר יד/28

בבמדבר יד/28 מופיע הביטוי: חַי-אָנִי נְאֻם ה'
אני מבין מה רוצה הביטוי לומר, אני גם מבין כל מילה כשלעצמה, אך "תרגום" שרשרת המילים הספציפית לא מסתדר לי (כמובן, אפשר תמיד לטעון "דיברה תורה בלשון בני אדם").
אשמח אם תואילו להאיר את עיניי, להבהיר, להרחיב אם אפשר.
תודה רבה ושבוע טוב

 

[איתי שלר]

חי אני

"חי אני" הוא לשון שבועה. בדרך כלל נשבעים בחי ה' (ר' לדוגמה שופטים ח, יט), אבל כשהוא עצמו הדובר הביטוי הוא "חי אני".
ומשמעות הפסוקים -
שבועת חי-ה', וימלא כבוד ה' את כל הארץ (כלומר כבודי ימלא את הארץ ויקוב הדין את ההר), אם יראו את הארץ (אז..., וה"אז" המוסב כלפי הנשבע תמיד מושמט בשבועות כאלה כי אין להעלותו על שפתיים).

 

[yonbo]

תודה רבה! לא עד הסוף הבנתי, אבל אני חש שיש מגבלה בפני הסבר

מפורט יותר.
תודה רבה!

 

[איתי שלר]

אתה מוזמן לשאול על מה שלא הבנת

 

[yonbo]

האם חי אני מקביל ל: אני נשבע?

תודה!

 

[איתי שלר]

דומה אבל שונה.

זו בוודאי פתיחה למשפט שבועה (בכך הדמיון ל"אני נשבע"), אבל מילולית משמעו כנראה שבועה בחיים: חי אני = שבועה בחַיַּי. ולשון השבועה "חי" קיימת לא רק כלפי האלוהים אלא גם כלפי אדם "חי פרעה", "חי נפשך" "וחי אדני המלך" - כלומר נשבע בחיי פרעה, נפשך או המלך, בהתאמה (אלא שכשאינו מופנה לאלוהים מנוקד "חֵי" בצירי, וכן כשנשבע בחי אלוהים אחרים מנוקד "חֵי אלהיך דן" בצירי, לעומת "חַי" כשמופנה לאלוהי ישראל).

*נ"ב המשמעות המדויקת של הביטוי "חי X" אינה ברורה לגמרי, אבל ברור שהיא לשון שבועה ושהמילה "חי" קשורה לחיים.

 

[yonbo]

תודה רבה על ההבהרה!

תודה

 

[yonbo]

עניין אחר: בי אדוני - לשון בקשה; בי נשבעתי - לשון שבועה.האם

זה אותו "בי"? ומה הפירוש המילולי?
תודה

 

[איתי שלר]

בי נשבעתי

"בי נשבעתי" = נשבעתי בעצמי (דומה ל"חי אני"). אדם נשבע באלוהים, ואילו אלוהים נשבע בעצמו.
"בי אדוני" זה כבר יותר מסובך, כי יש השערות שונות מה משמעותו. וכבר במפרשים הראשונים תוכל למצוא כיוון שונים:

1. בי = בעי (= בקשה בארמית, רש"י).
2. קריאת צעקה ותחנון (רמב"ן).
3. צורה מקוצרת של פתיחת התנצלות. "בי העוון", שהפכה לפתיחת בקשה (אבן עזרא).

 

[yonbo]

תודה רבה!!