שרשור שאלותיי

[Assiduous]

תודה.

מכיון שזה גוגל ספרים ולא תמיד יש גישה למאמרים המלאים (כמו במקרה הזה), חיפשתי ומצאתי שם מעט יותר מידע לגבי זה בספר פרקים בתולדות הלשון העברית: https://books.google.ro/books?id=Y6...EINTAC#v=onepage&q=קטיה קטיה ל"י בריה&f=false

 

[Assiduous]

מה זה "מגדול" ישועות מלכו?

מה היא הצורה הזאת ומה משמעותה?
האם ייתכן שהיא הצורה של "מגדיל" (מפעיל)?

 

[איתי שלר]

מִגדול ישועות = מִגְדַל ישועות (מִגדל הוא ש"ע).

 

[Assiduous]

אז המקבילה שלו בתהלים (מגדיל) גם כן שם עצם?

 

[איתי שלר]

קודם כול

אין צורך להגיע לתהלים, שהרי מסורת הכתיב בספר שמואל גם היא "מגדיל" (ועוד ביו"ד, בניגוד לתהלים שם הכתיב הוא "מגדל").
ולפי דרך זו פשוט יותר לפרש את המילה כפועל (מגדיל, שורש גד"ל, בניין הפעיל, בינוני).

 

[Assiduous]

תודה

 

[Assiduous]

רצה והחליצנו...

מה המשמעות הלשונית של "החליצנו", האם זה קרוב לחילוץ או חָלוּץ?

 

[איתי שלר]

חזקנו

חזקנו (כמו וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ, מלשום חלוץ, נחנו נעבור חלוצים)
או: חלץ אותנו מהצרות (כמו בְּיוֹם צָרָה אֲחַלֶּצְךָ אם כי בבניין אחר).

 

[Assiduous]

תודה. כלומר חלוץ זה חזק?

ומה לגבי ההסבר של רש"י בדברי הימים א' (יב, 27) ויש אומרים חלוצים כמו זריזים כמו רצה והחליצנו". משתמע שהוא פירש את המילה חלוץ כזריז.
האם אין הבדל בין זריזות לחוזקה?

 

[איתי שלר]

חלוץ

חלוץ הוא מי שחלציו חגורים בחגור מלחמה, כלומר גיבור וחזק.
וייתכן שאף לכך כיוון הפירוש המיוחס לרש"י על דברי הימים (שכידוע לא נכתב על ידי רש"י), שהרי גם המילה "זריז", עשויה להתפרש כבעל כוח (וכבר אמרו חז"ל: ויצו את יהושע - אין ציווי אלא לשון זירוז שנאמר ויאמר עליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ, חזק - בתורה, ואמץ - במעשים טובים).

 

[Assiduous]

השכלתי, תודה!

 

[איתי שלר]

אגב,

ראה כיצד תרגם אונקלוס את הפסוק:
וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם -
וּמְזָרְזִין סְלִיקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם

וראה איך הוא תירגם:
נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים -
נַחְנָא נִעְבַּר מְזָרְזִין

=> חלוצים = מזרזין = חמושים