עת רבה ?

tomerrose

Member
עת רבה ?

בטקסט שאני עוברת עליו לשונית מופיע הביטוי עת רבה בצורה שלא פגשתי, הטקסט בניחוח דתי מסורתי. שאלתי היא האם הוא מופיע כאן תקנית ואפשר להשאיר אותו - ואם לא, במה להחליף אותו?

לאחר נישואים לא מוצלחים, שהיו פיסת הרכילות החמה ביותר עת רבה, נישאה שרה בגיל 27 לבנו של אדון אחד מעיר הבירה.... (הטקסט שונה קצת מטעמי פרטיות)

תודה רבה מראש לעונים!
 
אינני רואה בעיה. עת היא נקבה (העת העתיקה"). זמן רב = עת רבה

לעניות דעתי אין בעיה.
אולי (?) רק המשלב של "רכילות" לא לגמרי תואם ל "עת רבה". אך אינני יודע

א. הוז-חטי
 

tomerrose

Member
תודה רבה, פשוט חשבתי שהמשמעות היא "מזה זמן רב"

ונראה לי שלכן חסר משהו בשימוש כזה בביטוי לצורך אמירה זו, כלומר חסר לי ה
"מזה..."
 

trilliane

Well-known member
מנהל
גם אני לא הכרתי, מתברר שהוא מופיע בספרים במשמעות "זמן רב"

חפשי בגוגל "עת רבה" במירכאות ותראי את המופעים.
 

tomerrose

Member
תודה רבה, אז זהו שחסר לי מה שאמור לבטא "מזה" או "מאז..."

לכן המשפט נשמע לי מוזר כל כך. נראה לך שהוא בכל זאת בסדר ככה? כלומר בעברית "רגילה" הייתי אומרת מזה זמן רב, או זה זמן רב, ואילו עת רבה משמיט את ה"מזה" כביכול...
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אין צורך; הכוונה פשוט למשך הזמן, תקופה ארוכה.

"לאחר נישואים לא מוצלחים, שהיו פיסת הרכילות החמה ביותר עת רבה, נישאה שרה בגיל 27 לבנו של אדון אחד מעיר הבירה..."
"לאחר נישואים לא מוצלחים, שהיו פיסת הרכילות החמה ביותר זמן רב, נישאה שרה בגיל 27 לבנו של אדון אחד מעיר הבירה..."
"לאחר נישואים לא מוצלחים, שהיו פיסת הרכילות החמה ביותר תקופה ארוכה, נישאה שרה בגיל 27 לבנו של אדון אחד מעיר הבירה..."

לא צריך להוסיף "מזה" או "מאז" כי הן משמשות לרוב מנקודה מסוימת בזמן ועד עכשיו, וכאן מדובר פשוט בפרק זמן (שכבר הסתיים בעבר). כלומר "זה שנתיים" = "כבר שנתיים" (מלפני שנתיים ועד עכשיו, עדיין). לעומת זאת "הם יצאו יחד שנתיים / זמן רב / תקופה ארוכה" – מרגישה שאין צורך להוסיף? זה בדיוק ההקשר שיש לך בטקסט. הם היו פיסת רכילות למשך תקופה ארוכה, והיא הסתיימה (כנראה) עם נישואיה.

ושימי לב, אם וכשאת מוסיפה, הצורה שנחשבת תקנית היא רק "זה", בלי מ"ם (ההערות במקור, ההדגשות שלי).

ראי למשל במילון ספיר:
4. [תנ] להדגשת ציון זמַן מסוּיָם עד עכשיו, כגון: זֶה שנָתַיים (לא מזה שנתיים!) זֶה לא כבר - לפני זמַן לא רב; זֶה שלוש פעמים, התַלתָ בי (שופטים טז 15); כי זה שנתיים הרעָב בקֶרב האָרץ (בראשית מה 6)

וב"רב מילים":
9. א. (לפני מילים המציינות פרקי זמן, לעיתים בתוספת 'ש__') מילה המשמשת לציון זמן שחלף, לעיתים תוך הדגשה על היותו ממושך; במשך הזמן הנזכר (ולא פחות); כבר.
• זה שבועיים ימים שגשם יורד בלי הרף.
• זה עידן ועידנים שלא ראיתיך.
• קרוביהם החיים זה שנים בחו"ל עדיין מחכים להם.
• זה שנה ויותר שהדירה הזאת עומדת ריקה.
ב. זה היום השני, זה השבוע השלישי וכד' (ש__) משהו נמשך ברציפות כבר למעלה מיום, למעלה משבועיים. בלשון הדיבור ובכתיבה העיתונאית מתחלפת לעיתים ב'מִזֶּה' (הנחשבת לא תקנית)

כך גם אצל אבא בנדויד (עמ' 214) וודאי במקורות נוספים.
 
לטעמי, הצירוף "עת רבה" הוא נטע זר מבחינה סגגנונית במשפט

שהבאת.
אני הייתי משנה זאת ל-:
לאחר נישואים לא מוצלחים, שהיו פיסת הרכילות החמה ביותר במשך זמן רב, נישאה שרה בגיל 27 לבנו של אדון אחד מעיר הבירה....
 
למעלה