אין צורך; הכוונה פשוט למשך הזמן, תקופה ארוכה.
"לאחר נישואים לא מוצלחים, שהיו פיסת הרכילות החמה ביותר
עת רבה, נישאה שרה בגיל 27 לבנו של אדון אחד מעיר הבירה..."
"לאחר נישואים לא מוצלחים, שהיו פיסת הרכילות החמה ביותר
זמן רב, נישאה שרה בגיל 27 לבנו של אדון אחד מעיר הבירה..."
"לאחר נישואים לא מוצלחים, שהיו פיסת הרכילות החמה ביותר
תקופה ארוכה, נישאה שרה בגיל 27 לבנו של אדון אחד מעיר הבירה..."
לא צריך להוסיף "מזה" או "מאז" כי הן משמשות לרוב מנקודה מסוימת בזמן ועד עכשיו, וכאן מדובר פשוט בפרק זמן (שכבר הסתיים בעבר). כלומר "זה שנתיים" = "כבר שנתיים" (מלפני שנתיים ועד עכשיו, עדיין). לעומת זאת "הם יצאו יחד שנתיים / זמן רב / תקופה ארוכה" – מרגישה שאין צורך להוסיף? זה בדיוק ההקשר שיש לך בטקסט. הם היו פיסת רכילות למשך תקופה ארוכה, והיא הסתיימה (כנראה) עם נישואיה.
ושימי לב, אם וכשאת מוסיפה, הצורה שנחשבת תקנית היא רק "זה", בלי מ"ם (ההערות במקור, ההדגשות שלי).
ראי למשל ב
מילון ספיר:
4. [תנ] להדגשת ציון זמַן מסוּיָם עד עכשיו, כגון: זֶה שנָתַיים (
לא מזה שנתיים!) זֶה לא כבר - לפני זמַן לא רב; זֶה שלוש פעמים, התַלתָ בי (שופטים טז 15); כי זה שנתיים הרעָב בקֶרב האָרץ (בראשית מה 6)
וב"רב מילים":
9. א. (לפני מילים המציינות פרקי זמן, לעיתים בתוספת 'ש__') מילה המשמשת לציון זמן שחלף, לעיתים תוך הדגשה על היותו ממושך; במשך הזמן הנזכר (ולא פחות); כבר.
• זה שבועיים ימים שגשם יורד בלי הרף.
• זה עידן ועידנים שלא ראיתיך.
• קרוביהם החיים זה שנים בחו"ל עדיין מחכים להם.
• זה שנה ויותר שהדירה הזאת עומדת ריקה.
ב. זה היום השני, זה השבוע השלישי וכד' (ש__) משהו נמשך ברציפות כבר למעלה מיום, למעלה משבועיים.
בלשון הדיבור ובכתיבה העיתונאית מתחלפת לעיתים ב'מִזֶּה' (הנחשבת לא תקנית)
כך גם אצל אבא בנדויד (עמ' 214) וודאי במקורות נוספים.
