ל"י-ל"ה
הוא כילה, הוא בנה, הוא קנה - יש שמתייחסים אליהם כאל כל"ה, בנ"ה, קנ"ה (כי הפועל בזמן עבר נסתר הוא כלה, בנה וקנה).
אבל השימוש בגזרת ל"י מדויק יותר (כל"י, בנ"י, קנ"י) כי הה"א כאן אינה שורשית מקורית (היסטורית פעלים בגזרה הזו הסתיימו ביו"ד או בוי"ו עיצורית שנשלה; ואף היום בנטיות שונות הה"א נעלמת: כיליתי, בניתי, קניתי).
זאת בניגוד לשורשים כדוגמת תמ"הּ, כמהּ, מהמהּ, גבהּ, נגהּ, להלהּ שבהן הה"א שורשית (לכן "תמהתי" ולא "תמיתי").