אשכול שאלות

Assiduous

New member
אילו עיצורים קרובים זה לזה ונוהגים להתחלף זה בזה?

בעברית קיימים עיצורים העשויים להתחלף ביניהם (בעיקר היסטורית כמובן) בתוך השפה עצמה, וקיימים עיצורים המתחלפים כמעט בקביעות כשבאים במגע עם ארמית וערבית (או שפות שמיות נוספות), אשמח לדעת מה הם העיצורים שלעתים קרובות (וגם לעתים רחוקות) מתחלפים זה בזה בתוך השפה או במגע עם שפות שמיות אחרות, אם קיימים נוספים לרשימה שאכתוב להלן,
ובאופן ספציפי אשמח לדעת גם כן לגבי חילופי דלית-הא בעברית, או חילופי למד-גימל או חילופי ש-ג בעברית או ארמית, אם קיימים כאלה כמובן.

הרשימה מתבססת בעיקר על אתר השפה העברית ב-99%:
גרוניים:
חילופי א-ע: אכל-עכל. גמא-גמע, פרא-פרע, תאב-תעב.
חילופי ה-ע: רבה-רבע.
חילופי ח-ע: זרח-זרע.

חיכיים:
חילופי ג-כ: סגר-סכר, זגוגית-זכוכית,
חילופי כ-ק: כפל-קפל, כובע-מגבעת-קובע, כיפח-קיפח, קשט-תכשיט.

לשוניים:
חילופי ד-ת: בֶּדֶק-ביתק
חילופי ד-ט: גדע-קטע
חילופי ת-ט: מת-מט (לנפול)-מוטט, ציטוט-ציתות, תופף-הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה.

שפתיים:
חילופי ב-פ: בקע-פקע, נושבת-נושפת, עבש-מעופש, צרב-צרף
חילופי ב-ו: עִבֵּת-עיוות, פרבר-פרוור, קצווי- לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי

שיניים:
חילופי ס-צ: הסתופף-הצטופף,
חילופי ז-צ: זך-צח, זעק-צעק, מזער-מצער, צרי (ריפוי)-לֹא-זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ, רוצץ-רסיסים.
חילופי צ-ש: מצא חן - נשא חן
חילופי ז-ס-צ: עלז-עלס-עלץ
חילופי צ-ש: צחק-שׂחק (בת־שׂחוק), צרב-שׂרף
חילופי שין - סמך: שוטה = סוטה

שוטפים:
חילופי ל-ר:
גלעין-גרעין, גמל-גמר (ה' יִגְמֹר בַּעֲדִי),
חילופי נ-ל: גַּן נָעוּל-גַּל נָעוּל, מרגלית-מרגנית, נשל-נשר,
חילופי ל-ר: מזלות-מזרות (הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ), שרשרת-שלשלת,
חילופי מ-נ: מצא חן - נשא חן, סמל-סימן,
חילופי נ-ר: נְבֻכַדְנֶאצַּר–נְבוּכַדְרֶאצַּר,
חילופי ל-מ: רְעֵלָיָה-רַעַמְיָה.

עיצורים לשוניים וחיכיים:
חילופי ג-ד
: גר-דר, גבשושית-גבשת-דבשת,
חילופי ת-ק: פתח-פקח,
חילופי צ-ק: צלה-קלה,
חילופי ק-ת: שתה-השקה

עיצורים גרוניים וגרוניים־חטופים:
חילופי ח-כ: אנוכי-אנחנו, חסות-כסות, חשל-כשל, מחיר-מכר
חילופי ח-ק: לחך-לקק

עיצורים לשוניים ושורקים
חילופי: ס-ת: נסך-נתך,
חילופי: טת-צ: נטר-נצר, פצח-פתח,
חילופי ש-ת: כתש-כתת, שלוש-תלתן

התחלפות עיצורים בין העברית לארמית
חילופי ב-פ: ברזל (עברית)-פרזל (ארמית); וגם חילוף הפוך: פזר (עברית)-בדר (ארמית).
חילופי ק-צ: קיץ-קיטנה, צל-מטללתא, מְטַלַלְתָּא (סוכה, מטילה צל), ארץ-הארקה
חילופי ש-ת: שלוש-תלתן
 
לגבי

ד-ה, ל-ג, ש-ג - אני לא מכיר, ולא רואה סיבה לחילופים כאלה.

לגבי העברית-ארמית:
  1. חוץ מאשר ב-פ, את הסיבה והחוקיות שביתר החילופים אפשר להבין רק כשמשווים לעיצורים הפרוטו-שמיים המשוערים (או לערבית המשמרת את רובם).
  2. לא ציינת ז-ד: זקן-דקן; זהב-דהב
  3. בטעות הכנסת חילופי צ-ט תחת הכותרת חילופי ק-צ (2 הדוגמאות הראשונות).
  4. חסר - חילופי צ-ע: ארץ-ארעא; צמר-עמר.
 

Assiduous

New member
ומה לגבי חילופי א-ח?

אומרים שאחע"ה מתחלפות ביניהן בפשטות, בכל אופן הייתי שמח לראות דוגמה לחילופי א-ח.
 
אם

אם אתה עדיין מדבר על ארמית, אז אחד משני העיצורים שסומנו בארמית בשלב מוקדם באות ק, התחלף בתקופה מאוחרת יותר ב-ע': ארקא > ארעא.
(כאשר העי"ן כאן בוטאה בתחילה כמו ה- غ הערבית).
 

Assiduous

New member
אכן, כשאני מנסה להבחין בין غ ל-ع הן ממש דומות וקרובות

אמנם לא בדיוק, אבל מאוד קל להבין את התהליך שאירע.
בכל אופן לא ברור לי אם התכוונת לומר שכל המילים שבהן מופיע העיצור ע' עברו תהליך של غ > ع או שהיו מילים שבמקורן היו עם ع וכך גם נשארו.

מעניין מאוד לציין מה ששמעתי לגבי רוסית ואוקראינית (באוקראינית קיימים עיצורים שלא קיימים באוקראינית) שהרבה מילים באוקראינית פשוט עברו תהליך דומה של ריכוך בעיצורים דומים (להבנתי מרוסית לאוקראינית): Ґ ל>г וזה אחד הדברים הבולטים כשמקשיבים לשפות של שני העמים האלה. אבל זה נושא בפני עצמו שלא שייך לפורום כאן.
 
המקובל

שהם היו עיצורים נבדלים (עי"ן וע'י"ן) שאוחדו בשפה העברית וקרובותיה.
&nbsp
התמוה הוא שההגבלות בסמיכות עיצורים לגבי שני עיצורים אלה דומות.
&nbsp
לטעמי מדובר בעיצור שמבטאו היה כפול: עי"ן וע'י"ן. בחלק מהשפות השמיות הביצוע נחלק לשני עיצורים שונים, ובחלק לא נחלק או שנטמע. ייתכן אולי שבחלק לא היה קיים מלכתחילה אם בשלב הפרוטושמי הקדום לא היתה שונות זו.
 
בארמית

בארמית היו שני עיצורים שונים שמסומנים באות קו"ף (נקרא להם ק1 ו-ק2):
ק1, שהיא קוף מקורית, שבוטאה כנראה כעיצור ענבלי, סותם, אטום.
ק2, שמקורה ההיסטורי בעיצור שקרוב ל-ض הערבית, ולא ברור איך בוטאה בפועל בארמית (אולי כמו רי"ש ענבלית ישראלית) אבל ברור שבוטאה בשונה מ-ק1.

היו בארמית גם שני עיצורים שונים שסומנו באות עי"ן.
ע1, לועי, חוכך, קולי
ע2, וילוני, חוכך, קולי (غ).

ל-ע2 בארמית יש שני מקורות:
  1. מקורי
  2. התפתחות של ק2 (ארקא > ארעא)
בשלב מסוים ההבחנה בין ע1 ו-ע2 נעלמה.
 

Assiduous

New member
אגב, שמתי לב שהגרוזינים אומרים יעקב = יגקוב.

ומבטאים עי"ן כגימ"ל או ליתר דיוק כמו غ (למשל: אומרים יעקב =יגקוב, יעשה=יגשה*), ומספקים הצצה לחילופי ג-ע בזמנינו.
ראו כאן לדוגמה בוידאו המצורף: 0:38. כמו כן התימנים (חלקם, מדובר בשתי קבוצות עיקריות הבלדים והשאמים) מבטאים ק כמו ג, והם מסבירים שהיא הביטוי האמיתי של ק.

* ראו כאן 2:13
https://www.youtube.com/watch?v=l0DEpymzfpo

 
אצל התימנים

קו"ף מבוטאת כגימ"ל כמו שקרה בערבית התימנית (וכן בדיאלקטים שונים בערבית, אתה בוודאי מכיר את המילה "מנגל" שבמקור נכתבת בקאף, ובטח גם את מעמר קדאפי-גדאפי).
אבל באזורים מסוימים בתימן נשמרה הקו"ף הענבלית האטומה (כמו בהגייה הבבלית).
 
אגב

אצל חלק מיהודי הולנד וחלק מיהודי איטליה עי"ן בוטאה כנו"ן אחורית (וילונית), די דומה ל-ng שבמילה האנגלית king. כך נוצר הכינוי יענקב למי ששמו יעקב (שהתפשט למזרח אירופה וקיבל שם גם צורת חיבה מקוצרת ינק'ל).

זה מזכיר לי שפרימו לוי בספרו "הטבלה המחזורית" מתאר את השפה הייחודית של יהודי פיימונטה, שם גדל, ובין השאר הוא מציין שבתור מילה ל"כנסייה" הם השתמשו במילה המסתורית tônevà ומעיר שלמילה יש צליל עברי אבל כנראה אין לה שום משמעות בעברית.

אבל ברור שלאור חילופי עי"ן-נו"ן הנ"ל קל להבין מה שהמשמעות המקורית של המילה.
 

Assiduous

New member
מעניין

חילופי ג-ע הגיוניים יותר מחילופי ע-נ.
מסתבר שלמרות המרחק בין העיצורים השונים יכול להיווצר חילופים, ולא תמיד ההיגיון המקובל קובע.
&nbsp
לגבי יאנקי אתה בטוח שמקורו ביהודי הולנד ואיטליה? לכאורה נראה לי לא סביר מפני ששמות כאלה היו מצויים בעיקר בגליציה או מזרח אירופה בכלל ופסחו על ארצות קרובות להולנד ואיטליה ולכן לא נראה סביר שמקורו שם. (גוגל מראה מקורות רבים הטוענים שהאינפוף הזה היה נפוץ דוקא במזרח אירופה.)
&nbsp
&nbsp
בכל אופן מצאתי את תיאור תהליך השינוי לכך:
The biblical name Jacob is used to illustrate this. Variation Scheme Yaakov [Hebrew form] Yakov [contraction of double /a/ into a single /a/] Yakev [reduction of unstressed lol into /e/J Yakef [final lost of voice from hi to HI] Yankev [nasalization] Yankef [final lost of voice] Yokov [shift from /a/ to lol influenced by Germans] Yokof [final lost of voice] Yokev [reduction of unstressed lol into Id] Yokef Ifinal lost of voice] Yakob [German Christian form] Yakop [final lost of voice] Yokob [shift from /a/ to ... (אבותינו כרך 17)
&nbsp
גוגל מספק המון התעניינות של חוקרים לאינפוף של העין בשם יעקב:
https://www.google.com.ua/search?q=...PMWC6ASQzKPIAQ&start=20&sa=N&biw=1366&bih=662
&nbsp
כאן תמצא שההשערה שלך לגבי toneva ותועבה, הועלתה בעבר:
https://forward.com/culture/12172/a-bur-in-the-talmudist-s-side-00897/
&nbsp
* אגב, מעניין לציין בהקשר הזה את המילה Yankee באנגלית שמשמעותה אמריקאי.
 
לא בטוח

הנו"ן המדוברת נחתכת באותו מקום שנחתכת הגימ"ל (הרי מדובר בנו"ן וילונית, פונמה עצמאית), ההבדל הוא שבגימ"ל יש עצירה מלאה של האויר, ואילו בנו"ן האוויר ממשיך לזרום דרך האף (גם בעי"ן האוויר ממשיך לזרום, כי מדובר בעיצור חוכך). יש לזכור גם שבוודאי יש כאן גם השפעה רבה של השפה הארופית המדוברת באזור.

לגבי שאלתך על ינק'ל, כך קראתי פעם. אבל אני לא בטוח.
 

Assiduous

New member
תודה.

ואגב, לא שאלתי מאום על ינק'ל.
מה שאמרתי הוא שבאנגלית המשמעות של המילה Yankee זה אמריקאי. זה כתוב בכל המילונים. מה שיותר מעניין, שבאופן מקרי או לא, גם מקורה של המילה הזאת הוא בהולנד...
&nbsp
ראה כאן בהרחבה: https://en.wikipedia.org/wiki/Yankee
 
שאלת

"לגבי יאנקי אתה בטוח שמקורו ביהודי הולנד ואיטליה? לכאורה נראה לי לא סביר מפני ששמות כאלה היו מצויים בעיקר בגליציה או מזרח אירופה בכלל ופסחו על ארצות קרובות להולנד ואיטליה ולכן לא נראה סביר שמקורו שם"
ועל כך נסבו דבריי.

ולא סביר לקשר ל-Yankee
 
למעלה