מה ההבדל בין פת ולחם?

Assiduous

New member
מה ההבדל בין פת ולחם?

ניסיתי לעמוד על ההבדלים בין פת ולחם.
לכל אחת מהמילים ישנן משמעויות מגוונות מאוד ואפילו שונות בהקשרים שונים, אבל אני דווקא שואל על המובן הצר של מאפים שונים שנקראים בזמננו "לחם" (לרבות פיתה...). האם אוכל לכנות את כולם בשם פת?

בתנ"ך, בהקשר של אוכל פיזי ולא מטפאורי, נראה שיש לחם במשמעות של בשר (קרבני לחמי) ולחם במשמעות של מאפה (לחם הפנים). לעומת זאת, בלשון חז"ל נדמה כי המילה פת משמשת באותה משמעות בדיוק באותה משמעות של מאפה (פת במלח תאכל, פת הבאה בכיסנין, .

נחזור שוב לתנ"ך, שם המשמעות של פת כנראה "חתיכה" כמו שכתוב במילון ספיר המקוון. בתנ"ך המילה פת מוזכרת בדרך כלל יחד עם המילה לחם: "סְעָד לִבְּךָ פַּת לֶחֶם". ומשתמע שאין שם כפילות לשון אלא שני דברים שונים.

אשמח להבין מה סדר הדברים:
1) האם פת היא לחם בהכרח? אם כן מדוע נזכר פת לחם? די בכך שתאמר פת.
2) האם פת אכן היא שם כולל למוצרי מאפה?
3) האם לחם הוא שם כולל למוצרי מאפה? אם לא, מה המחריגים?
השאלות שלי מתייחסות הן לפן ההיסטורי (סינכרוני) והן לפן העכשווי (הדיאכרוני).

נ.ב. נחשפתי לכל הכתוב בערכים פת ולחם במילון ספיר המקוון.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
פת היא חתיכת/פרוסת לחם. זו המשמעות גם בימינו, אז מה השאלה?

 

Assiduous

New member
שאלתי היא גם היסטורית

אני חושב שיש מקומות לא מעטים בספרות חז"ל או ימי הביניים שמשתמע מהם ש"פת" היא לא חתיכה (חלק משלם) אלא שלם. ועל כן לא ברור לי למשל מדוע במילון ספיר המקוון לא כתבו משמעות זאת.
&nbsp
אין לי מושג על בסיס מה כתבת שהמשמעות כזאת גם בימינו.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
ע"ס הידע הלשוני שלי... זו המשמעות של המילה גם כיום

חלק מהשלם ולא השלם. כך אני מכירה אותה מאז ומעולם, וזו גם המשמעות המקורית במקרא. זו לא מילה יום-יומית, אבל כך משתמשים בה בספרות ובשירה (ובנסיבות אחרות שבהן מחפשים שפה קצת יותר מליצית). לא יודעת מה היה בספרות חז"ל או בימי הביניים, לא חקרתי את הנושא, אבל הכול מתועד במילונים, כך שלא ממש ברור לי מה לא ברור.
 

Assiduous

New member
אז זהו, שלא,

במילון העברי היחיד שכרגע יש לי גישה אליו, לא מתועדת משמעות כזאת. ועל כך שאלתי.
&nbsp
 

trilliane

Well-known member
מנהל
המשמעות הזאת מתועדת בכל מילון שיש לכולם גישה אליו

כמו מילון ספיר:
https://goo.gl/d7qMw1
ויקימילון:
https://he.wiktionary.org/wiki/פת
אפילו מילוג:
https://milog.co.il/פת/e_18554/מילון-עברי-עברי
 

Assiduous

New member
איזו משמעות?

מילון ספיר המקוון נמצא פתוח לפניי ואיני רואה בו משמעות כזאת שעליה אני מדבר. ראי תגובת איתי בבקשה.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
המשמעות שהתייחסתי אליה כל הזמן.

http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/1072/183096932
&nbsp
כאמור, זו המשמעות המקראית המקורית, וזו המשמעות שאני גם נתקלת בה היום, ולכן בדרך כלל לא משתמשים ב"פת" לבדה אלא ב"פת לחם". אבל בכל מקרה גם אם אומר לך ש"אכלתי פרוסה עם ריבה" אתה תבין שהכוונה ללחם, ואם אומר לך "שאכלתי לחם עם ריבה" אתה לא תחשוב שאכלתי את כולו, כך שזה לא ממש משנה; כשאנשים צורכים לחם זה בד"כ בפרוסות או נתח ממנו ולא כיכר שלמה בבת אחת.
 

Assiduous

New member
אם כן, אני דן במשמעות אחרת

משמעות שאני (וגם איתי למשל, ואני מאמין שעוד רבים אחרים) מכירים. פת= לחם.

המשמעות שאת מכירה: פת לחם = פרוסת לחם > פת=פרוסה.

למה זה משנה?
כשאני אבקש ממך פת, את תביאי לי פרוסת לחם, וכשאת תבקשי ממני פת אביא לך לחם שלם.

הלקסיקון שלך שונה ואני לא בא אלייך בטענות, אבל אני בהחלט בא למילון ספיר בטענות על אי תיעוד המשמעות הכל כך מצויה הזאת בספרות ימי הביניים וגם בזמנינו בקונטקסטים של מסוימים כמו של תורנות.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
זו משמעות קיימת אך פחות נפוצה בימינו, ממה שאני מכירה

כאמור, במקרים רבים קשה לדעת כי כשאדם מבקש לחם (למעט מהחנווני במכולת, וגם זה די עבר מהעולם...) הוא לא מבקש לחם שלם. בין אם אתה בבית, אצל אורחים, במסעדה – לא מגישים כיכר שלמה לאדם. כך שאם אני מבקשת "לחם" לא יביאו לי כיכר שלמה ולהפך, ולכן זה לא כ"כ משנה. הפרוסה או הנתח מייצגים את התצרוכת האישית מהלחם (וזה נכון גם למוצרים אחרים; יש הבחנה בהקשרים בין הכמות שנמכרת לבין הכמות האישית שנצרכת. גם אם תבקש ממישהו חלב כנראה תקבל כוס ולא ליטר, אלא אם זה במכולת, כאמור).
 

trilliane

Well-known member
מנהל
בקיצור, יש כאן מטונימיה או אליפסה (השמטה)

במקור (במקרא) ברור ש"פת לחם" היא חתיכת לחם, אחרת אין צורך בשתי המילים; אבל מכיוון ש"פת" מתייחסת ללחם, היא יכולה גם לייצג אותו, בדיוק כפי שכתבתי לך לפני כמה הודעות – אם אומר לך שאכלתי "פרוסה עם ריבה" אתה לא תשאל אותי "פרוסה של מה", כי זה יהיה ברור; ואם אומר לך שאכלתי "לחם עם ריבה" לא תחשוב שאכלתי כיכר שלמה (אולי פרוסה, שתיים, כמות סבירה) ולכן גם החלק יכול לייצג את המכלול.
&nbsp
אגב, אותי לא מפתיע שכיום "פת לחם" היא יותר בהקשר של פרוסה/חתיכה, מאחר שלקסיקון העברית החדשה נוטה יותר למקרא מלחז"ל (בפרט במילים שחז"ל שינו קצת את משמעותן).
 
וביתר הרחבה

מכיוון שלחם הוא מזון בסיסי, הוא מייצג גם אוכל בכלל, וכך גם "פת" יכולה לציין אוכל בכלל: מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה (משל כבשת הרש, שמ"ב יב)
 

trilliane

Well-known member
מנהל
"פת" בהרחבה מייצגת גם ארוחה, "מנה"; המשמעות מצוינת במילון

ספיר אבל דווקא כמודרנית; והציטוט שהבאת מספר שמואל מצוין במילון להגדרה הראשונה, כחתיכה/פרוסה מהלחם, כלומר כן מילולית.
https://goo.gl/d7qMw1
אני לא בטוחה שבפסוק הזה יש ציון של "אוכל בכלל", אבל זה לא כ"כ משנה כי זה משל.
 
נכון

בלשון חז"ל אכן פת = לחם (לכן תמצא גם: "פרוסות פת", "הרודה פת חמה" ועוד).
למעשה במשנה בכל פעם שתמצא את המילה "לחם" זה יהיה רק במקרה של הלחם שהיה בבית המקדש או כשדנים בציטוט מהתנ"ך, ואילו בטקסט חופשי, רק: פת.

לגבי המשמעות בימינו, לא ממש משתמשים במילה ביום-יום, ולכן תקבל תשובות שונות מאנשים שונים. בלקיסקון שלי גם היום פת = לחם.
 
פת היא גם פירור

"משליך קרחו כפתים" תהלים קמז 17
&nbsp
לחם כבשר נחשב לעיקר הסעודה ומכאן לסעודה עצמה (כמו בארמית) ניתן להשוות בין לחם- מלחמה וקֶרֶב- קְרָב, אולי מבטא הדבקה/ היצמדות כשם שהבשר נקרש ובצק מתלכד או כמו הלחמה שבאה מהערבית.
 
לענ"ד

פת היא משורש דו עיצורי פ.נ/ מ.נ שציין כמות קצובה של תבואה. אפשר לראות זאת במילים כמו :
&nbsp
מָנָה, פַנָּג, מָנֶה -יחידת משקל ומטבע בדומה לכֹר-כַר, אגורה/ גרה לגור הבבלי (כמו כור).
&nbsp
ייתכן והנו"ן נשמטה בפת כפי שנשמטה ב-בת, אף, עז, עת...
אפשר לראות בפנ"י הקשר לשורש זה כמו בצמד יבול-הוביל ובעצם השם תבואה.
 
לעניות דעתי (ולעושר דעתו של אב"ש) השורש של המילה פת הוא

פ-ת-ת שעניינו פירור ופירוק לחתיכות קטנות.
ושורש זה, פ-ת-ת, מוביל אותנו גם לדיון הקודם שעסק במשמעות המילה פת. נראה לי שמֵעִניין הפירוק לחלקים (אמנם קטנים, אבל נראה לי שאפשר להתייחס גם לעצם הפירוק והחלוקה המגולמים במשמעות השורש מבלי לחייב את היותם קטנים) ניתן ללמוד שהמשמעות הבסיסית של פת היא חתיכת לחם (דומני שבימי המקרא לא היו חותכים את הלחם לפרוסות בסכין כבימינו, אלא היו בוצעים אותו). בהמשך, ובפרט בא הדבר לידי ביטוי בלשון חכמים, כפי שאמרה טריליאן אם הבנתיה נכונה, נטלה לעצמה המילה פת המהווה חלק מן השלם - הלחם, את המשמעות של השלם כולו. כלומר פת לחם = חלק מהלחם > לחם.
(תהליך דומה ניתן לראות בגלגול המשמעות הזה: אלוהים > הישות השוכנת במקום הקדוש > המקום הקדוש (כמו ה'כס הקדוש' = האדם היושב על הכס הקדוש = האפיפיור) > המקום (= אלוהים).

במילון רב מילים מופיעות שתי המשמעויות של המילה פת: גם פרוסה / חלק מהלחם וגם לחם (הלחם כולו).
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסבר מלא למילה פַּת שֵם נ'

1. כינוי מליצי ללחם כמאכל הבסיסי של האדם.

2. בלשון חז"ל וההלכה לחם לסוגיו כגון לחמנייה, פיתה, מצה וכד'.
• "מצווה לבצוע על הפת החשובה יותר, ולכן אם יש לפניו חתיכה פת ופת שלמה... יבצע על השלמה" (קיצור שולחן ערוך מא ח).

3. ספרותית (בצירופים כגון 'פת שחרית', 'פת מנחה', 'פת ערבית') ארוחה.


הסבר מלא לצירוף פת לחם שם נ'

1. חתיכת לחם, פרוסת לחם. (כיום בעיקר כינוי למנת מזון מצומצמת ודלה, סמל לדלות ולעוני).
• "וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם" (בראשית יח ה).
• הוא עובד קשה מבוקר עד ערב כדי להביא פת לחם לילדיו.

2. פרנסה, מקור מחיה.
• לאחר שפוטר מעבודתו לא ידע מהיכן תבוא פת לחמו.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
 
למעלה