על רכבות, אוניות, אוטובוסים, גורלות וקורבנות
כל שפה שואבת את ביטוייה מעולמה התרבותי, לעתים קרובות כציטוט מיצירה ספרותית או דרמטית. לפיכך קשה למצוא בשפות שונות ביטויים שמובנם זהה לחלוטין, אלא אם כן הם מתורגמים ישירות.
The train has (already) left the station:
איחרת את המועד, התהליך כבר יצא לדרך ואין לעצור אותו
That (the) ship has sailed:
כאשר משתמשים ב-the, המובן זהה לביטוי הקודם; עם that, המובן יחסי: החמצת את ההזדמנות (ההצעה, האפשרות) הראשונה, וכעת תיאלץ להסתפק באפשרות גרועה יותר.
Missed the boat / the bus:
החמיץ את ההזדמנות, נאמר בד"כ כביקורת על מי שמהסס ומשהה את החלטתו. על פי אתר
English Language & Usage האוטובוס קדם לספינה. מעניין אם יש למישהו הצעה מדוע כאן זו boat ושם זו ship...?
הביטויים הללו הם בני המאה ה-20, שבה החלו לפעול קווי רכבת, ספינות ואטוובוסים במועדים קבועים וקשיחים. בעברית יש לנו כמה ביטויים דומים אך קדומים יותר, שמציינים החמצה או מצב בלתי הפיך:
הפור הופל (ע"פ מגילת אסתר): הגורל נחרץ, ההחלטה התקבלה - אם כי כבר במגילה עצמה ראינו שהכל יכול להתהפך...
את הנעשה אין להשיב (ע"פ
מילון השפה העברית: "כִּי-כְתָב אֲשֶׁר-נִכְתָּב בְּשֵׁם-הַמֶּלֶךְ .. אֵין לְהָשִׁיב" (מגילת אסתר ח ח); "ואין משיבין לאחר מעשה" (ראש השנה כט ב). שימו לב שהמגילה מדברת על החלטה (כתב) ולא מעשה, אך התלמוד כבר ממוקד במעשה עצמו. עוד הבדל נוסף בין הניסוח המקורי (אין משיבין) למקובל כיום (אין להשיב), הוא שהראשון מציין חוק אנושי, והשני "חוק טבע"
עבר זמנו, בטל קורבנו (במקור "עבר יומו..."): במקור חוק הלכתי (
ויקיפדיה), בהשאלה מציין מצב דומה שבו מעשה או החלטה שנעשו באיחור אין להם ערך.