זו לא שאלה בעברית אלא באימונולוגיה (רפואה) ובמקום מילון
עדיף במקרה כזה לבדוק באנציקלופדיה (למשל ויקיפדיה) וכמובן להיעזר גם בגוגל. אומנם השאלה הזאת לא קשורה לפורום, אבל מכיוון שזה נושא שמעניין אותי, להלן הסבר בסיסי מאוד מתוך ידע כללי (מתנצלת מראש על אי-דיוקים, זה ממש לא התחום המקצועי שלי):
חיסון הוא בדיוק מה שכתוב לך במילון, עצם יצירת
חסינות (ההגנה של הגוף) נגד פתוגנים (מחוללי מחלות). זה קורה כש
מערכת החיסון הנרכשת לומדת לייצר נוגדים ייעודיים נגד פתוגן מסוים, וכך היא מוכנה יותר "להתקפה" במקרה של פלישה עתידית. תהליך כזה קורה באופן טבעי אחרי שחולים בחלק מהמחלות (מהסוג שד"כ לא חולים בהן יותר מפעם אחת בחיים) והוא קורה (בתקווה) באופן מלאכותי בעקבות קבלת
חיסון (ולזה אנחנו קוראים 'חיסון').
אז מה בעצם נותנים לנו כשאנחנו מקבלים
חיסון? איזשהו
תרכיב (נסיוב) שהוכן במעבדה, בד"כ נוזל כזה או אחר שמכיל גרסה "משופצת" כלשהי של פתוגן (מומת/מוחלש או חלקים מהמעטפת שלו) וחומרים נוספים (למשל חומרים משמרים וחומרים להגברת התגובה החיסונית). המטרה היא לחשוף את מערכת החיסון לגרסה לא מזיקה של הפתוגן שלא תגרום למחלה ממש (או לכל היותר לגרסה קלה מאוד שלה). בקיצור, מעין "שיעורי בית" למערכת החיסונית, כדי שביום מן הימים היא תבוא מוכנה למבחן.
ה
תרכיב צריך להיכנס לגוף איכשהו, והדרך המוכרת היא בזריקה לשריר, כי כך החומר משתחרר בהדרגה למחזור הדם. אבל לא תמיד רוצים להכניס אותו ישירות לדם אלא דווקא לחקות את מנגנון הפעולה של הנגיף האמיתי, כדי ליצור חסינות במערכות מסוימות בגוף. "שתי טיפות" לפוליו, מכיר? החיסון החי-מוחלש נגד פוליו נועד ליצור חסינות במעיים ולכן הוא ניתן פומית (דרך הפה) בטיפות. משם הוא כמובן מגיע לקיבה ובכך הוא מדמה את דרך הפעולה של הנגיף האמיתי (נותנים אותו כיום רק אחרי החיסון המומת שניתן בהזרקה). במילון הוזכר החיסון לשפעת, יש גם חיסון לשפעת שניתן בתרסיס דרך האף (השנה לא, היו איתו בעיות יעילות) וגם הוא מדמה את דרך הפעולה של נגיפי השפעת, שחודרים לרוב דרך האף/פה.
אכן, גם החיסון נגד אבעבועות שחורות לא ניתן בהזרקה, בתקופה שבה ניתן (הפסיקו לתת אותו בסוף שנות השבעים אחרי שהצליחו להכחיד אותו סופית במבצע עולמי מרשים). החיסון הזה היה החיסון הראשון שניתן אי פעם (במערב), ועל שמו למעשה נקראים החיסון באנגלית vaccine, מהמילה הלטינית vacca = 'פרה'. המציא אותו רופא בשם אדוארד ג'אנר בסוף המאה ה-18.
ג'אנר שם לב שחולבות כמעט שלא חלו באבעבועות שחורות או לא מתו מהמחלה. הוא קישר זאת למחלה דומה בשם 'אבעבועות פרה', והבין שהעבודה עם פרות בעצם "חיסנה" אותן (באופן טבעי). כלומר מי שנדבק באבעבועות פרה חולה במחלה קלה יחסית שממנה אפשר להחלים (בלי לשלם מחיר בריאותי קשה) ואז הוא לא חולה (או חולה בצורה קלה) ב'אבעבועות שחורות' שהיא מחלה איומה ונוראה בעלת שיעורי תמותה גבוהים. בדיעבד יודעים שזה בשל הדמיון בין הנגיפים (הנוגדנים שנוצרים נגד אבעבועות פרה יודעים לזהות ולתקוף גם את נגיפי האבעבועות השחורות).
ג'אנר בעצם השתמש בנוזל האבעבועות של הפרה
כדי לחסן בני אדם. החיסון ניתן ע"י שריטת העור (כלומר יצירת פצע שטחי) ואז הצמדת הנוזל לעור כדי שתתפתח שם אבעבועה. אותה אבעבועה השאירה צלקת עגולה אופיינית שאפשר לראות עד היום על זרועם של אנשים מבוגרים (בני 40 ומעלה). למיטב ידיעתי זה אכן נקרא 'הרכבה', לא בדיוק יודעת למה (דווקא התרכיב הוא זה שעובר הרכבה, וכאן זה לא ממש המקרה...).
חיפשתי עכשיו הרכבה והגעתי לעמוד שעוסק בסוגי חיסונים באתר 'מדעת':
http://midaat.org.il/articles/health-and-sickness/vaccine-types/
