אני תמיד בעד לקצר, לפשט ולוותר על מילים מובנות מאליהן
תרגום משמש כקביים להבנת המקור.
 
אפשר גם במשפט שמני, בלי פועל:
תרגום הוא (מעין) קביים להבנת המקור.
 
אפשרויות נוספות:
תרגום נועד לשמש כקביים/כלי עזר להבנת המקור.
 
וכיו"ב. אפשר לשחק עם זה, אבל אני מעדיפה כל ניסוח שיהיה קצר ומהודק (כמו הראשון שהצעתי).
 
הנקודות שהפריעו לי במשפט:
1. אחרי "נועד" יבוא מושא עם אות השימוש ל. למשל "נועד לגדולות" ובד"כ שם פועל. "נועד כקביים" זו לא עברית.
2. המילה "תמיד" מיותרת וברורה מאליה (יש כאן אמירה כללית ללא החרגות) והיא סתם תקועה שם.
3. מטרתם של קביים היא לסייע למתקשים בהליכה, ולכן זו מטאפורה שעומדת בפני עצמה. לא צריך גם "קביים" וגם "עוזרים" זו סתם כפילות מיותרת בעיניי.
 
אגב, אני לא חושבת שזה משפט מוצלח מבחינה תוכנית כי תרגום רגיל (לא כתוביות) אינו כלי עזר להבנת המקור אלא תחליף למקור, גרסה אחרת שלו שהקורא יכול להבין. מילון יכול להיות כלי עזר להבנת המקור. בכל מקרה, זכותו של הכותב לחשוב אחרת ממני, כמובן.