על שני מושגים שונים ש'התאחדו' כנראה בעברית בשוגג

[Assiduous]

על שני מושגים שונים ש'התאחדו' כנראה בעברית בשוגג

אם מסתכלים על התרגום של "מטהר אוויר" במורפיקס, אז מוצאים שהתרגום שלו לדידם הוא air freshener או air purifier.
עם זאת, בדיקה בויקיפדיה האנגלית מראה שני דברים שונים לחלוטין:
air freshener
air purifier

למיטב הבנתי, מטהר אוויר בעברית המדוברת זה חומר המפיץ ריח נעים, בדרך כלל בחדרי שירותים, בעוד שהמשמעות המילולית האמיתית היא ניקוי האוויר מחומרים (או מולקולות) שונים, כמו השם air purifier באנגלית, שמשמעותו המילולית והמעשית זהה.

אם כן, השאלה שלי האם באמת קיימת טעות בשפה העברית המדוברת ואנשים מבלבלים בין "מטהר אוויר" ל-מבשם אוויר"?
שנית האם ידוע לכם על תרגום עברי מדויק (מילולי) יותר ל-air freshener ?

 

[משכוכי]

לעניות דעתי, הבלבול אינו בשוגג, כדבריך, אלא בכוונת מכוון

היצרנים מנסים למכור לך מוצר שמסווה (מבחינת חוש הריח שלנו) ריחות רעים באמצעות כימיקלים כאילו הוא מתקן המשפר את איכות האוויר. מוצר כזה אינו מטהר אוויר, אלא, אם כבר, מזהם אוויר.
טיהור אוויר בהחלט קיים - למשל בצוללות ובחלליות. וזה לא מתקן שמרסס, אלא מתקן ששואב את האוויר ומעביר אותו דרך חומרים הסופחים חומרים מזיקים וכו'.
כך פועלים גם מתקנים לטיהור מים.
אני מניח שגם המונח האנגלי air freshener הוא מונח שנועד - ובכן, להסוות.
בכל אחד מהסעיפים הנ"ל אם טעיתי: טל"ח

 

[חוכך בדעתו 2]

. הארת את עיניי בדבריך. חיזוק להם ניתן לראות בוויקיפדיה:

https://he.wikipedia.org/wiki/מטהר_אוויר

 

[משכוכי]

חנוכה שמח!

 

[Assiduous]

לא בשמים היא...

1. למה להגיע לחלליות ולצוללות כאשר מתקנים כאלה נמצאים בבתים רגילים או בבתי חולים?
2. אני לא מסכים על ההגדרה שהבלבול אינו בשוגג. הציבור הרחב לא מטעה את עצמו, ולכן הציבור שמשתמש במושג הזה הוא פשוט שוגג או מולך שולל אחרי הפרסומות של 'מטהרי אוויר' כאלה ואחרים. עם זאת, חוששני שתגבר הנטייה של חברות אלה להשתמש במונח "מבשם אוויר" כדי להימנע מבעיות משפטיות של הונאה (מכירת מוצר מזהם אוויר כמוצר מטהר אוויר).

 

[משכוכי]

לצערי לא שמעתי על מתקן ביתי לטיהור אוויר, או שאתה מתכוון

למתקן שמעל הכיריים ?

לי המצב מזכיר את המונח "מיץ": לפני עשרות שנים מים צבועים וממותקים נמכרו בשם "מיץ" - מיץ תפוזים, מיץ פטל וכו'. עד שהרשויות קבעו מהו התקן של "מיץ" וכל השאר - משקה קל.
אגב, בידע ממקור אמין מאד: יש יצרנים שקצת עובדים על הרשויות הבודקות, ומוסיפים באופן מלאכותי רכיבים (כמו אשלגן) המציינים בבדיקות כי מדובר לכאורה במיץ שנסחט מפירות.
המצב עם התרסיסים "מטהרי אוויר" הוא בערך המצב הקודם בנוגע ל"מיץ".

 

[Assiduous]

בבקשה, הכר אחד למשל

http://www.allergy.org.il/מטהר-airfree-אלרגיה/

 

[משכוכי]

אוקי. צודק!! תודה רבה. שים לב שזה מסנן חלקיקים גדולים יחסית

כמו גרגרי אבקה וגרגרי אבק. לא חומרי ריח.
נדמה לי גם שזה לא זכה להצלחה מרובה, אבל ייתכן מאד שאני טועה לחלוטין.
תודה

 

[Assiduous]

0.1 מיקרון לא נחשב כזה גדול... (כולל וירוסים ומולקולות ריח)

https://www.dyson.co.il/he-IL/fans-and-heaters/purifiers.aspx
יש מכשירים שונים, ובתגובה הראשונה פשוט קישרתי באקראיות לאחד שמצאתי.
אני רואה תופעה הפוכה. בערים רבות בעולם ששם יש זיהום אוויר זה הופך לפופולרי יותר ויותר. מוקדם מידי להספיד את ההמצאות היפות האלה.

 

[משכוכי]

תודה רבה! התעדכנתי. תודה

 

[trilliane]

המתקן מעל הכיריים נקרא "קולט אדים".

 

[Assiduous]

על "כביסה" ו"כבסים"

בעברית המדוברת המילה "כביסה" משמשת כשם עצם לבגדים המיועדים לכביסה או לאחר כביסה. ("כביסה מלוכלכת", "כביסה לתליה" וכו').

אין בידיי כרגע מילונים למעט מילון ספיר המקוון, ששם מצויים שני ערכים. באחד מצוינת ההגדרה שכתבתי ובשני כתוב כך:
"כְּבִיסָה:
רווֵחַ בהוראת כּבָסים, בגדים שכּוּבּסוּ או שעומדים לכַבּסָם (עממי): תליתי את הכביסה על החבל."

משתמע משם שההוראה המקורית של המילה אינה כזאת, וכי המילה שאיתה מתבלבלים כולם היא "כּבָסים". האמנם?

 

[trilliane]

לא בטוחה שהבנתי את השאלה; המשמעות המקורית היא שם הפעולה

 

[חוכך בדעתו 2]

דומני שההגדרות של מילון רב מילים נותנות מענה לשאלתך. ראה נא:

הסבר מלא למילה כְּבִיסָה שֵם נ'

1. כיבוס בגדים, ניקוי בגדים במים ובסבון.
• בימים שהכביסה נעשתה בידיים היא הייתה מעבודות הבית הקשות ביותר.

2. בלשון הדיבור
א. בגדים מלוכלכים שצריך לכבס אותם.
• כשהוא חוזר הביתה הוא מביא איתו המון כביסה.
ב. בגדים שכובסו ועדיין זקוקים לטיפול כמו תלייה לייבוש, קיפול, הנחה בארון וכד'.
• צריך לתלות את הכביסה על החבל.
• לך תראה אם הכביסה כבר יבשה.
• בואו תעזרו לקפל כביסה.

 

[Assiduous]

"רווח בהוראת כבסים", "בלשון הדיבור", מה אמורים להסיק מכך?

שאנשים מתבלבלים בין כבסים וכביסה ו"שבשתא כיון דעל על" (מכיון שהשגיאה נכנסה, כבר מקבלים אותה). לא כך?

 

[חוכך בדעתו 2]

אני הבאתי את הגדרות "רב מילים", ואתה שואל על הגדרת "ספיר".

לדעתי, הגדרת מילון "ספיר", לעניין תקינות השימוש במילה 'כביסה', היא מעורפלת (בשונה מהגדרת מילון רב מילים), ולכן איני רואה צורך או טעם להסביר אותה.

 

[Assiduous]

מצטער על הבורות

אבל לא הבנתי במה כל כך שונה הגדרת מילון ספיר מהגדרת מילון רב מילים לעניין זה? משתיהן הסקתי את אותו הדבר פחות או יותר, אם כי מרב מילים הסקתי שזו בלשון מדוברת בלבד (כלומר ולא כתובה).
לכן, להבנתי דווקא הגדרת מילון ספיר היא המדויקת, מכיון שאני יכול להראות לך עדויות כתובות לשימוש רווח זה, ולא רק מדוברות. (אא"כ לשון מדוברת כוללת גם לשון כתובה והכוונה בלשון מדוברת היא להוציא לשון ספרותית. וגם אז אני לא בטוח שאי אפשר למצוא עדויות לשימוש כזה)

 

[חוכך בדעתו 2]

אם תגיע למזנון כלשהו, מה תשאל: יש לכם שתייה קרה או יש לכם

משקה קר? (אני - משקה, והמוכר אינו מבין מה אני רוצה

).
אמת, בתאוריה, מילה בלשון מדוברת לא אמורה להופיע בלשון כתובה, אבל יש זליגה מהמדוברת לכתובה, בתלות ברמתו הלשונית של הכותב ובמקום בו נכתבים הדברים.
אך ככלל, עדיף לדעתי לציין במילון מפורשות (כפי שעושה 'רב מילים') האם מילה מסוימת משמשת בלשון מדוברת, כך שהרוצה לכתוב בשפה ראויה יחליפנה במילה "רגילה".
דוגמאות:
בלטה - מרצפת
טוש - מקלחת
כביסה - כבסים

 

[trilliane]

"לשון מדוברת" היא משלב (נמוך). "לשון דבורה" היא ביצוע.

שפה מדוברת יכולה להיכתב ואכן נכתבת בכתיבה לא רשמית או כשרוצים כתיבה המחקה דיבור, למשל בדיאלוגים בספר.

 

[משכוכי]

עמיחי: "התבואי אלי הלילה, כבסים כבר יבשו בחצר"

מאחר שבשמיעה עלולים לטעות שמא מדובר בכבשים של קדישמן, שהצבע עליהן כבר יבש, אולי אנשים מעדיפים כביסה על כבסים...
האם כביסה אינה נתפשת כשם מכליל, כמו עלווה - עלים?