שאלות של משכוכי (נא לשרשר,
)
- פותח הנושא משכוכי
- פורסם בתאריך
שאלה בדבר כמה ומספר (אחדים)
לפני עשרות שנים (אגב, אפשר גם: עשרות בשנים?) לימדו אותנו ש"כמה" מתאים רק לשאלה, כמו "כמה אנשים הגיעו?", ואם רוצים לומר אנשים לא רבים יש לומר "מספר אנשים", או "אנשים אחדים".
נער הייתי וגם זקנתי.
עתה בכל פעם כשמגיע טקסט שבו נכתב "מספר אנשים" עורכת הלשון במוסד מסוים שאני עובד בו משנה, תמיד, ל"כמה אנשים".
יכול להיות שאינני זוכר את תלמודי, או שלימדו אותנו טעות, או שהאקדמיה שינתה את הוראתה ב-180 מעלות, או אולי האקדמיה התירה גם "כמה אנשים" ואילו עורכת הלשון שלנו צדיקה יותר מהאפיפיור, ומה שנהייה אפשרי מבחינת האקדמיה אצלה הפך למחייב, רק כדי להוכיח עד כמה היא מעודכנת.
הייתי רוצה סוף סוף לקבל על כך הבהרה מוסמכת.
תודה
לפני עשרות שנים (אגב, אפשר גם: עשרות בשנים?) לימדו אותנו ש"כמה" מתאים רק לשאלה, כמו "כמה אנשים הגיעו?", ואם רוצים לומר אנשים לא רבים יש לומר "מספר אנשים", או "אנשים אחדים".
נער הייתי וגם זקנתי.
עתה בכל פעם כשמגיע טקסט שבו נכתב "מספר אנשים" עורכת הלשון במוסד מסוים שאני עובד בו משנה, תמיד, ל"כמה אנשים".
יכול להיות שאינני זוכר את תלמודי, או שלימדו אותנו טעות, או שהאקדמיה שינתה את הוראתה ב-180 מעלות, או אולי האקדמיה התירה גם "כמה אנשים" ואילו עורכת הלשון שלנו צדיקה יותר מהאפיפיור, ומה שנהייה אפשרי מבחינת האקדמיה אצלה הפך למחייב, רק כדי להוכיח עד כמה היא מעודכנת.
הייתי רוצה סוף סוף לקבל על כך הבהרה מוסמכת.
תודה
חוכך בדעתו 2
Active member
ממילון ספיר:
עיים, עיָם [תנ]
עוצֶם, עוז, בּבּיטוּי: בַּעיָים: בּחָזקה, בעוז, בּבּיטוּי: בַּעיָים רוּחו: והניף ידו על הנהר בַּעיָם רוחו (ישעיהו יא 15); ויניפו ידיהם על הנהר בַּעיָם (עמנואל, מחברת ג)
עיים, עיָם [תנ]
עוצֶם, עוז, בּבּיטוּי: בַּעיָים: בּחָזקה, בעוז, בּבּיטוּי: בַּעיָים רוּחו: והניף ידו על הנהר בַּעיָם רוחו (ישעיהו יא 15); ויניפו ידיהם על הנהר בַּעיָם (עמנואל, מחברת ג)
זה לא שרירותי; כאמור, יש אסכולה הדוגלת בכך
שזו הצורה ה"ראויה" יותר. מסוג הדברים שמלמדים בלימודי עריכה (לפחות בחלקם). במקרים רבים המוסכמות הפוסקניות האלה הן של מתקנן כזה או אחר, ולא כולם נשמעים לו, מטבע הדברים. סוג של "עשה לך רב", אפשר לומר. האם ה"רב" שלך הוא המרצה לעריכה? אבא בנדויד? ראובן סיון? אבינרי? אתר "השפה העברית"? יש לא מעט מקורות לבחור מהם ולכל עורך יש תיקונים "אוטומטיים" משלו. בכל מקרה כל עריכה היא תמיד הצעה ומי שמשלם לעורך (הכותב או המו"ל) מחליט מה לקבל ומה לדחות.
שזו הצורה ה"ראויה" יותר. מסוג הדברים שמלמדים בלימודי עריכה (לפחות בחלקם). במקרים רבים המוסכמות הפוסקניות האלה הן של מתקנן כזה או אחר, ולא כולם נשמעים לו, מטבע הדברים. סוג של "עשה לך רב", אפשר לומר. האם ה"רב" שלך הוא המרצה לעריכה? אבא בנדויד? ראובן סיון? אבינרי? אתר "השפה העברית"? יש לא מעט מקורות לבחור מהם ולכל עורך יש תיקונים "אוטומטיים" משלו. בכל מקרה כל עריכה היא תמיד הצעה ומי שמשלם לעורך (הכותב או המו"ל) מחליט מה לקבל ומה לדחות.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.