קטע מעניין על הגיית ה"א

tapuztapuz6

New member
קטע מעניין על הגיית ה"א

שוב משהו על ה"א. אני מצטער שאני כותב כל כך הרבה על זה אבל זה נושא שאני מתעניין בו בזמן האחרון. יכול להיות שאני חוזר על עצמי.
ראיתי בטלוויזיה קטע מעניין של צביקה הדר על הגיית ה"א ורציתי לשתף אתכם.
http://reshet.tv/item/entertainment/tomorrow-saturday/season-1/episodes/ep-18-312587/
דקה 3:00
נזכרתי עכשיו גם בקטע דומה ממונית הכסף אבל אני לא מוצא כרגע את הפרק.
הקטע מראה את מה שחשבתי, שהגיית ה"א נשמעת כיום לדוברי עברית מוזרה, גבוהה ואולי מתנשאת. זה גם מה שקרה באנגליה.
יותר ויותר אני מבין עכשיו שאין להיעלמות הה"א קשר לעצלנות או קושי כמו שחושבים. זאת לא הסיבה. הסיבה היא שכנראה לא הייתה מעולם בעברית ישראלית ה"א חזקה, אבל מכיוון שהאות לא מתה לגמרי וכן הגו אותה לפעמים (כנראה יותר מעכשיו) לדעתי נדמה לנו שאיבדנו אותה רק בשנים האחרונות אבל בעצם רק הרגנו אותה סופית(בדיבור, בשפה רשמית כבר עכשיו לא תמיד מקפידים אבל אני מניח שזה יקרה סופית בעוד דור או שניים). לדעתי גם אי אפשר לומר לאנשים לבטא עיצורים אם אף אחד אחר לא מבטא אותם. אנשים לא רוצים להיות חריגים ובד"כ לא משנים הגייה אם הם לא נולדו איתה. אבל אני כן רואה רצון לבטא ה"א(לכן יש מין הגייה מפוחדת ועצורה במילים כמו "נבהל" "הלם" "מדהים" ו"תהיתי" למשל) וגם חי"ת ועי"ן(אברי גלעד למשל הוא דוגמה לכך) אפשר לדעתי ללמד בבתי הספר וככה לתת לגיטימציה לדוברים אבל שוב כנראה אין רצון וכנראה זה לא יעבוד כי אני לא חושב שאנשים משנים מבטא. חפשו קטעים ישנים בערוץ יוטיוב של רשות השידור או של החינוכית ותראו שההגייה פעם הייתה כמעט אותו דבר. לכן מעצבן אותי שאומרים שזו אשמת הנוער שלא מבטאים עיצורים או אשמת "התל אביבים השמאלנים"(ראיתי פה דיונים שהייתה בהם טענה כזאת) או שהורסים את העברית בכוונה או שאיבדנו הבחנות ושזה מהשנים האחרונות כשזה תמיד היה ככה בעברית מודרנית. עוד הוכחה שזה לא מעצלנות או קושי היא שכשישראלים מדברים ביניהם באנגלית הם לא משמיטים h כי שם זה לא נשמע להם מוזר וזה חלק מהשפה. שמתי לב לעוד תופעה מעניינת שבה במילים זרות או שמות זרים בד"כ(לא תמיד) כן מבטאים ה"א. אם כי גם שם יש הגייה מפוחדת ועצורה. כנראה במילים זרות זה מכוער ושיבוש או מוזר פחות, אבל בעברית זה כבר נורמה.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
ודאי שכן. לא בדיבור יום-יומי, אבל בקריינות, הוראה, שירה וכו'

 

trilliane

Well-known member
מנהל
/h/ היא תמיד פונמה חלשה. זה עיצור אטום שמגיע מסדק הקול

וצריך קצת להתאמץ כדי להגות אותו. ילדים קטנים מתקשים בכך, כפי שכתבתי לך בדיון קודם. ההגייה של צביקה הדר מוגזמת במכוון, אבל הגייה רגילה של ה"א (ואני אומרת לך מניסיון אישי) לא נשמעת לאיש מתנשאת או מוזרה. אני גם לא שותפה לדעתך ש"איבדנו את הה"א", לא בטוחה עד כמה הגו אותה מוקפדת בעבר. היא עדיין קיימת ונכתבת ויודעים איך להגות אותה. בדיבור רגיל היא פשוט נבלעת בתנועה שלידה וזה לא ממש מפתיע.

אגב, לגבי הגייה "מרושלת" או שגיאות דקדוקיות, אפשר למצוא קיטורים ממש על אותם דברים גם במאמרים שפורסמו לפני חמישים ושישים שנה. מה זה אומר? מצד אחד, שהדור ה"צעיר" לא גרוע יותר; מצד אחר, שה"מאבק" עוד לא תם. עדיין יש חלקים נרחבים בציבור שהוגים עתיד מדבר באל"ף, שמקפידים על שם המספר, שהוגים ה"א כשצריך. ולצדם היו ועודם כאלה שלא. הזכרת את אנגליה, מדינה שבה יש לא מעט מבטאים שונים חיים זה לצד זה... "פיגמליון" נכתב לפני כמאה שנה, ולמיטב הבנתי המציאות המבטאית לא ממש השתנתה (הסובלנות כן).
 

tapuztapuz6

New member
ההגייה שלו מוגזמת במכוון

אבל היא הוגזמה כדי להראות שהגיית ה"א מגוחכת.
אם יש לי מבטא ישראלי רגיל ואתחיל לדבר כמו דוד נויהאוז מהסרטון לא ירימו גבה/יצחקו/יחשבו שאני פלצן/מדבר בשפה גבוהה מדי? כבר אמרתי שקרו לי כמה מקרים שזה נשמע מוזר. לא הרבה אבל מספיק בשביל להבין שכדאי לוותר. אני חושב שחייב להיות לך מבטא זר כדי שלא ירימו גבה.
הנה עוד דוגמה ישנה שמצאתי עכשיו מ1970 לדיבור רגיל בלי ה"א אבל דיבור מליצי עם. ה"תמהתני" הזה מגוחך לגמרי בכוונה.
https://www.youtube.com/watch?v=AqGNGZ1WDWA 
26:50
"אני גם לא שותפה לדעתך ש"איבדנו את הה"א", לא בטוחה עד כמה הגו אותה מוקפדת בעבר. "
לא אמרתי שאיבדנו את הה"א. זה קרה לפני שנים ולכן לא איבדנו כלום.

עלתה לי שאלה מכל הדיון. האם בלשנים חושבים שהעברית תקבל עיצורים בעתיד או שהיא רק איבדה ותישאר במצב הנוכחי? אילו עיצורים היא תקבל? מה ישתנה?
לפעמים אומרים שיש עכשיו צ' ז' ג' וw אבל בכמה מילים חדשות שנוצרו בעברית יש באמת האותיות האלה... אה ואפשר להגיד שאומרים חז'בון.
 

tapuztapuz6

New member
שאלה אחרת

סרטון אחרון שראיתי עכשיו

עדיין לא ממש הבנתי איך אל"ף אמורה להישמע מהסרטונים שראיתי.
https://www.youtube.com/watch?v=vK9lTVrb-KQ 5:06 תיק תקשורת
האם במילה "טועה" יש פוצץ סדקי? ככה אמורה להישמע אל"ף?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
נסה להגות אל"ף בשווא, ללא תנועה אחריה, ותרגיש

המונח המדויק והעדכני כיום הוא "סותם סדקי" (glottal stop).
 

tapuztapuz6

New member
ניסיתי אבל אני לא בטוח שאפשר להעביר את זה במילים

בהגיית "טועה" בסרטון יש סותם סדקי? ואם אין מה יש שם? זה לא "טועה" רגיל. יש שם עצירה כלשהי.
ומשהו מעניין- גם במאמר של בן יהודה על המבטא הוא לא כתב שצריך לבטא אל"ף. כתוב שצריך להבחין בין אל"ף לעי"ן אבל לא יותר מזה. גם בזיכרונות ועד הלשון בדיון על המבטא לא כתוב משהו על הגיית אל"ף. יכול להיות שהם לא ידעו על הגיית אל"ף?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לא, היא מוגזמת כדי להראות שחגיגות יום הולדת מוגזמות

הפלצנות היא מהיומרנות שבמשמעות המילים, לא בהגיית עיצור כזה או אחר. הוא לא דן בנושא הגייה כלל וכלל, ובהמשך דבריו הוא הוגה את המילים רגיל, עם ה"א.

אין לי מושג איך אתה נשמע ובכל מקרה יש הבדל בין מבטא לבין משלב.

אין לי מושג מה בלשנים חושבים בנושא, לא בטוחה שיש כיום בלשנים בפורום שאפשר לשאול אותם... אתה מוזמן לנסות לבדוק בפורום בלשנות (ושפות עולם).
 

Mits Petel

New member
אתה מעלה שאלות שזקוקות

למחקר סוציו-בלשני-פונטי רציני. לעניות דעתי מחקרים כאלה לא נערכו בארץ
בהיקפים משביעי רצון (אני לא מחשיב מחקרים סטודנטיאליים על 10-20 נבדקים).

אם נישאר ברמת ההתרשמות האישית, אני יכול להגיד לך שבנתניה בשנות השבעים לא שמעת הרבה את העיצור h בדיבור טבעי, אבל כל מי שהכרתי ידע לבטא אותו בקריאה מוקפדת. הייתה לי מחנכת תימניה שביטאה היטב את העיצרים ה', ח' ו-ע', וזו הייתה הסיבה העיקרית שהכיתה שלי הייתה מצטיינת בהכתבות. אף אחד מהתלמידים בכיתה לא ביטא ח' ו-ע', גם לא בקריאה מוקפדת, אבל כולנו ידענו לקשר בין האותיות האלה לצלילים שביטאה המורה בהכתבה, וזאת גם בלי שמישהו טרח ללמד אותנו את זה בצורה מפורשת.
כשהגעתי לעולם האקדמי, ספגתי הרבה הערות על העברית שלי, כולל על עניין ה-ה'. את אותן הערות ספגה גם קולגה שלי שגדלה באשדוד. המעירים גדלו בצפון ת"א, רמת השרון, גבעתיים, רעננה וכו'. לא שהעברית שלהם "מושלמת", אבל יש בארץ סוציולקטים, וה"טעויות" של שכבות "אליטה" תמיד נחשבות פחות חמורות, ופחות "מפריעות באוזניים" מ"טעויות" של שכבות שהן לא "אליטה".

ספציפית, האם מבטאים היום ה' פחות מבעבר? אי אפשר לענות על זה בלי מחקר אמיתי. הרושם שלי הוא שיש היום יותר טעויות כתיב שמחליפות בין ה', א' ו-ע'. אם זה באמת נכון, זה יכול להעיד על כך שיש היום יותר אנשים שבמוחם שלוש האותיות האלה מייצגות אותה פונמה. הרושם שלי מהסתכלות על שגיאות כתיב שאני נתקל בהן הוא שאנשים אוהבים לשים את האות ה' (במקום א' או ע') במילים "גבוהות", זה משתלב אולי עם העובדה שהם שומעים אותה בעיקר אצל אנשים משכילים או בהזדמנויות "חגיגיות".
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אישית לא נתקלתי בהחלפה של ה"א למעט בעתיד מדבר, רק אצל צעירים

וגם אז לא בהכרח צברים. הכרתי תלמיד תיכון ממוצא רוסי (שאמנם למד כל חייו בישראל, אבל מלבד בבית הספר הוא חי ברוסית ומדבר עברית במבטא די כבד) שהיה ממסרר לי קבוע פעלים בעתיד בה"א. בני נוער ישראלים משתמשים בעתיד נסתר במקום מדבר (מחליפים את האל"ף ביו"ד, כידוע) אבל אצלו זה תמיד התחלף בה"א.

כפי שנכתב בהסבר של האקדמיה ללשון:
לבסוף נעיר כי היעלמות הצורות באל"ף מביאה כותבים, בעיקר צעירים, למבוכה בשעה שהם מנסחים משפטים בתבנית שבה אין נוהגים להשתמש בכינוי הגוף הנפרד, כגון בסופי מכתבים: "אקווה ש…" / "אשמח אם…" וכדומה. ולא פעם נמצא שהם כותבים ה"א: "הקווה ש…", "השמח אם…" (כמובן גם בשל הזדהות ההגייה של ה"א ואל"ף בפי רבים). אם נקפיד על שימוש נכון בצורות העתיד־מדבר, תבוא כמובן מבוכה זו על פתרונה.

בדוגמאות המסוימות האלה לא נתקלתי באופן אישי. טעות דומה שנתקלתי בה כמה פעמים גם אצל צברים היא "אני הודה לך" ולהערכתי יש כאן גם בלבול עם צורה העבר. כלומר ההחלפה הזאת מתרחשת (אם בכלל, היא לא כזאת נפוצה) בעיקר בבניין הפעיל שבו העבר מתחיל בה"א. כלומר בדומה לעתיד נסתר שהחליף את עתיד מדבר, עכשיו זה עבר נסתר... לפחות מבחינה הומוגרפית. כלומר אלה לא החלפות פונמיות סתם כך בכל מצב אלא כאלה שמתלכדות עם כתיב וצורות של מילים קיימות (וגם זה די נדיר).

בשורה התחתונה, אני חושבת שאצל רוב הדוברים הילידיים שכבר למדו קרוא וכתוב יש לה"א מקום משלה והיא פונמה מובחנת בתפיסה, גם אם לא בביצוע. למעשה להערכתי רוב האנשים יופתעו מכך שהם לא הוגים את הה"א כי בראש שלהם הם כן. במקרים רבים אני חושבת שאפשר גם יהיה לשמוע הבדל בביצוע. כלומר זו לא ממש תהיה /h/ אבל היא גם לא תהיה זהה להגיית אל"ף או עי"ן.
 

Mits Petel

New member
אני מסכים שלימוד קרוא וכתוב

ובכלל, לימודי העברית בכיתות הנמוכות מצליחים לשנות במידה מסוימת את ההבחנות הפונמיות המוקדמות שנרכשות באופן טבעי.
 

tapuztapuz6

New member
חבל שאין מחקרים

ואני מסכים שלפעמים אשכנזים לועגים על עברית של מזרחים(דוגמאות:"שלוש חודש", "תביא" במקום "תן" שאני חושב שנמצא אצל רבים מאוד, "ניסיתי" בצירי, צירי מלא כe שלפעמים נשמע רשלני וכד') אבל דע לך שיש גם טענות הפוכות.
כמו שאמרתי, ראיתי פה ובפורום אחר בתפוז מישהו שלעג על חיתוך הדיבור "השמאלני צפוני תל אביבי" ובכלל רבים מאשימים את האשכנזים שיש להם דיבור רשלני ובליעת מילים וחושבים שכל ה"מדים" נמצא רק אצלם והתחיל רק בגללם. גם כל מיני הגיות אשכנזיות נחשבות כיום לא תקניות לחלוטין(דוגמאות: "זו" בשורוק, "שבועות" בשווא). ככה ששני הצדדים לועגים זה לזה ואין הערות רק מצד אחד.

לדעתי אין לתקן הגייה אם המתקן לא מדבר ככה בעצמו. בד"כ לועגים רק על מילים כמו "מדים" "מאמם" "הוא" בלי ה"א אבל בשאר המילים זה כנראה לא משנה ומתייחסים רק למילים אחדות שנשמעות מכוערות בלי ה"א.
"האם מבטאים היום ה' פחות מבעבר?"
אני חושב שביטאו קצת יותר בעבר ולכן חושבים שזאת אבידה חדשה.

אני חושב שרוב האנשים כן מפרידים בראשם בין האותיות ולכן הם הוגים לעתים רחוקות. גם עי"ן אפשר לשמוע לפעמים מדוברים שלא מבטאים תמיד.
אולי אצל ילדים קטנים זה אחרת.
אני מסכים ששמים ה"א במילים שנחשבות גבוהות. לכן התחיל "אני הלך" "אני הודה" למשל.
https://stips.co.il/ask/3454966/איך-רושמים-אודה-או-הודה
גם באנגלית זה קרה. אומרים לדוגמה במקומות מסוימים haitch בh ומבטאים h במילים צרפתיות שנכנסו לאנגלית. כנראה כשה"א מתערערת, היא מתחילה להישמע גבוהה ופלצנית ונהגית אם בכלל רק במילים גבוהות. אני לא יודע ערבית אבל קראתי שיש תופעה דומה גם בה. שיש עיצורים שנהגים נכונה רק במילים גבוהות.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לא ברור לי הקשר בין אשכנזים למזרחיים

לבין שגיאות לשוניות (ולא אכנס להגדרה של מה נחשב לכאלה...) או למשלב נמוך שקיימים בכל מקום ואין להם שום קשר לעדה (בעיקר להשכלה).

טעויות בשם המספר כמו "שלוש חודש" קיימות בקרב כל הישראלים.
"תביא" במקום "תן" אינו שגיאה אלא בחירה סגנונית שיש מי שמסתייג ממנה, אבל גם כאן אין שום קשר לעדה.
אלה צורות ביטוי ששומעים יותר בקרב בני נוער, אבל לא רק, כמובן.

"ניסיתי" בצירי נתפס כדיבור במשלב נמוך אבל הוא דווקא תקני לחלוטין:
http://hebrew-academy.org.il/2010/07/25/חִכִּיתִי-וחִכֵּיתִי/
ואגב, אין שום בעיה בהגיית צירי מלא כ-e; למעשה זאת ההגייה ה"מקורית", למיטב ידיעתי. הגיית צירי מלא כדיפתונג ey היא במבטא אשכנזי, ובמקרים רבים היא לא נשמעת במשלב גבוה או מתנשא אלא פשוט כמו דיבור גלותי או דיבור של זקנים. היה לי קרוב משפחה מבוגר שנהג לומר "להייפך" ו"תייכּף" (וזה בכלל לא צירי אלא סגול, ולא מלא...) וזה תמיד נשמע לנו זר ומוזר, לא צברי ולא יפה.

אם כבר העלית את העניין העדתי (שממש לא קשור לה"א...) יש לציין שמחיי העברית (אליעזר בן יהודה ואחרים) שהיו אשכנזים ברובם ראו בהגייה הספרדית את ההגייה המופתית. זה לא הצליח עם החי"ת והעי"ן (כי למי שלא גדל לתוך ההגייה הזאת קשה לאמץ אותה בגיל מבוגר, ומרגע שרבים דיברו בלעדיהן השאר כבר לא טרחו, להפך; גם מי שיכלו בחרו לא פעם להיפטר מהן, כידוע) אבל ההגייה המלרעית של העברית שאנחנו מקבלים כמובנת מאליה היא ההגייה הספרדית ולא ההגייה האשכנזית המלעילית.

כמו כן בניגוד לציבור הרחב, דווקא בתקשורת הייתה העדפה למבטא "ספרדי". בראשית דרכה של קול ישראל נעזרו בקריינים תימנים כמו משה חובב וראומה אלדר (שהייתה במשך שנים "השעון הדובר") כי הם יכלו להגות את כל העיצורים באופן המופתי. קריינים עברו קורס קריינים שבו למדו להגות עי"ן, חי"ת ורי"ש (אפשר לשמוע זאת בהגייה של דן כנר, למשל) ועוד.

בשנות השמונים היה "מרד" בגל"צ שהתחיל ארז טל (הוא היה ראש מחלקת קריינים) להיפטר מהרי"ש (נראה לי שמחובת העי"ן והחי"ת נפטרו עוד קודם) ולאפשר לקריינים דיבור טבעי יותר. עדיין בקול ישראל שומעים הגייה מוקפדת יותר עד היום ובגל"צ הפך שיבל כרמי מנסור (הדרוזי) לקריין החדשות המוביל והוא נחשב לבעל עברית טובה והגייה משובחת.
 

tapuztapuz6

New member
לא אני

העליתי את העניין העדתי. הוא אמר שה"אליטה"(התכוון לאשכנזים) מעירה על שגיאות ולועגת וכתבתי שגם מהצד השני אפשר לשמוע לעג והאשמות.(לעג ל"מבטא צפוני" וחשיבה שההגייה הלא נכונה קיימת רק אצלם או התחילה אצלם ובגללם, לעג להגייה המסורתית-לדוגמה, עובדיה יוסף פעם צחק על ההגייה האשכנזית המסורתית, ובכלל צוחקים על ההגייה של החרדים האשכנזים על הoy ey על תי"ו רפה כסמ"ך ועל המלעיל. (את זה גם אשכנזים לא חרדים עושים) עוד דוגמה היא שעבר זמן רב מאוד עד שקיבלו את הר"יש הענבלית ברדיו כמו שכתבת. מחיקת צורות מסורתיות כמו "זו" בשורוק "שבועות" בשווא. יש על זה מאמר על כל מיני דברים שמחקו. עוד דוגמה היא "ביותר" במקום "היותר" שהיה נהוג בעבר. את שתי הדוגמאות האלה דווקא כנראה אשכנזים עשו.)

וכתבתי "ככה ששני הצדדים לועגים זה לזה ואין הערות רק מצד אחד."

נתתי לו דוגמאות לדיבור שאני חושב שמזוהה עם מזרחים(כמובן לא אצל כולם ולא בהכרח שגיאות אבל לועגים לצורות האלה). אני יודע ש"ניסיתי" בצירי תקני לגמרי(קראתי פעם את הדף הזה), אבל זאת צורה שלועגים לה והיא מזוהה עם מזרחים ולכן היא דוגמה. "תביא" במשמעות "תן" לדעתי קיים בכל האוכלוסייה(כתבתי "נמצא אצל רבים מאוד") אבל יש בו משהו שמזוהה עם מזרחים. (אני לא בטוח לגמרי בדוגמה הזאת. אולי היא לא טובה) צירי מלא- אני יודע שההגייה התקנית היא בלי יו"ד והיא הנחשבת אותנטית והנכונה, אבל הגייה כזאת במילים שכן נהוג לבטא בהן ey כמו betsa נשמעת מרושלת או מוזרה לאנשים שלא יודעים שלא אמורים לבטא יו"ד לכן הם לועגים לה. יש על זה אפילו סרטון יוטיוב מצחיק, "מדברים בלי יו"ד". דרך אגב, נהוג לומר שנוצרה הבחנה בין צירי מלא לחסר, אבל זה לא מדויק. שמתי לב להרבה מילים שלא מבטאים בהן יו"ד(חימר שיער(כתיב לא תקני) זיעה ריאה לגמרי ועוד) למרות הכתיב. "שלוש חודשים" קיים אצל כל האוכלוסייה אבל "שלוש חודש" לדעתי מזוהה עם מזרחים ולכן נתתי אותו כדוגמה. יש נטייה לדבר ביחיד גם מתחת לעשר ולא רק על שקלים. "שלוש ילד" וכדומה.
ממה ששמעתי את שיבל כרמי מנסור בטלוויזיה, הוא מדבר בהגייה יהודית ישראלית רגילה.
 

tapuztapuz6

New member
חיפשתי קצת בגוגל ספרים

אני לא מבין בשביל מה גוגל ספרים קיים בכלל אם הוא נותן לך לקרוא רק קטעים חתוכים אבל זה נחמד.
https://www.knesset.gov.il/review/data/heb/plenum/kns8_210676_01.pdf
ישיבה של הכנסת מ76. כתוב בעמוד 3 שחברי כנסת "מעל הבמות ומעל הדוכנים" לא מבחינים בין ה"א לאל"ף. כלומר לא מבטאים ה"א גם בדיבור רשמי.

מצאתי ציטוט מספר לא מוכר מ1965. "
בין טי״ת לת״ו ובין כ״ף לקו״ף — הרי אפשר עדיץ להציל את הניתן להציל ולהקפיד לפחות על הגיית ה״א, שהיא מצויה גם בשפות אירופה."

"יד הלשון"
https://books.google.co.il/books?id...ved=0ahUKEwi20IqtqsbUAhXDcRQKHQozBOIQ6AEIJDAA
"ויש שיקפידו" כלומר רק חלק מבחינים בין ה"א לאל"ף.
https://books.google.co.il/books?hl=iw&id=bms8AQAAIAAJ&dq=יד+הלשון&focus=searchwithinvolume&q=זהיר
הוא כותב שאשכנזים לא מבחינים בין "זהיר" ל"זעיר" ובין "נהם" לנאם"
"הומונימים הם בפי אשכנזים ולא בפי תימנים וספרדים, שמבטא מזרחי בפיהם"
אבל לפני זה הוא כתב "ויש שיקפידו גם על הבחנה בין אלף להא." כלומר שרק חלק מהמזרחים הגו ה"א.
לא ברור לי למה התכוון.

"כל עצם החלוף של הא באלף אינו אלא כמסייע לשבוש המבטא, שהרי בדבוראין אנו מבחינים כמעט בין הא לאלף"- "יד הלשון" שיצא ב1964 על "אפעלה" או "הפעלה". אני לא יודע מתי נכתב המאמר בספר. יכול להיות שהרבה מאוד שנים לפני 1964.
 

tapuztapuz6

New member
ראיתי עכשיו שאבינרי כותב

גם ש"שסויים" ו"שסועים" נשמעים אותו דבר. כלומר לא ביטאו yi כמו עכשיו.
 

tapuztapuz6

New member
טעיתי לגבי yi

הוא כתב בהמשך שאומרים "הפויל" במקום "הפועל" אז הוא התכוון שאת שתי המילים הגו shsuyim.
למרות זאת, אני חושב שi במקום yi זה משהו ישן.
 
למעלה