"תפסיקו לתקן לאחרים את העברית, יא עלובים" תמר בלומנפלד, הארץ

[trilliane]

"תפסיקו לתקן לאחרים את העברית, יא עלובים" תמר בלומנפלד, הארץ

http://www.haaretz.co.il/gallery/.premium-1.4172776
הכתבה כולה תמונה אחת גדולה (קריקטורה בסגנון קומיקס) עם תיקונים נפוצים שמעצבנים את הכותרת. מי שלא מצליח לצפות בה בקישור הרגיל יוכל להגיע אליה ישירות כאן.

ומה אתכם? מתקנים? מתוקנים? שונאים? אוהבים?

אילו שגיאות הגייה משגעות אתכם במיוחד? (ואתם מתקנים או מתים לתקן אבל מתאפקים בגבורה...).

 

[אבו זקן]

מתעצבן אבל בשקט

בשלב מסויים בחיי הבנתי שזאת הבעיה שלי, לא של הדובר (ותודה למר דויטש שפחות או יותר סיים כל התלבטות שהיתה לי). היוצא היחיד מן הכלל הוא השימוש ב"נראָה" (האל"ף קמוצה) בזמן הווה ("נראָה לך?"), עליו אני מגיב לפעמים ב"כנראָה".

 

[tapuztapuz6]

אני

לא מתקן אנשים, אבל אני לא חושב שתיקונים נוראים או מתנשאים אם הם נעשים במידה.
אני בד"כ מקפיד אבל הרבה פעמים אני לצערי טועה בכוונה כדי שלא להישמע מוזר או פשוט משום שאין לי כוח שיתעכבו על המילים שלי. לכן לפעמים אני אומר לדוגמה pitaron וקשה לי לומר klavot magev וכו'. יש גם תיקונים אבודים שכתבתי עליהם פה בפורום(אינני, יש את, ציווי שלא טעות להשתמש בעתיד אבל הציווי עדיף, שמרתם בשווא ועוד).יש דברים שהם לא טעויות אבל עדיף להקפיד עליהם וקשה לי הרבה פעמים בדיבור רגיל כמו "אעשה" בלי "אני" לפני. יש גם תיקונים שלדעתי יכולים לגרום לך להישמע עילג אבל בד"כ אני מקפיד עליהם כמו "ממנו" בשורוק ו"אAליהם"(תיקנו לי פעם ל"אEליהם"). תיקונים שלא נשמעים מוזר-אני מקפיד עליהם תמיד ואין סיבה לומר לדוגמה "מAרפאה" "מEפיל". ואני בטוח שיש לי גם טעויות שאני בכלל לא מודע להן.

בד"כ לא מתקנים אותי כי אני מקפיד על דברים בסיסיים כמו שם המספר וכו'.
שגיאה צורמת ששמעתי: בטלוויזיה שמעתי גבר שאומר "שתינו".

 

[tapuztapuz6]

אבל אם מתקנים אותי, אין לי בעיה אם זה ואני נהנה לדבר על

התיקון

 

[tapuztapuz6]

עם

 

[tapuztapuz6]

אם אני טועה בכוונה-

האם אני באמת טועה?
זהו, גמרתי לחפור.

 

[אנילי מילי]

מצוין!

המתקנים הם אנשים מעצבנים. ולכן רק בבית, מאחורי חלונות סגורים, אני מרשה לעצמי לצחוק בחברת עבריתן נוסף על כתבי החדשות חסרי הה"א והעילגים בכלל. ולא לשכוח שכמו שכתוב בכתבה, 97% הם "על הספקטרום האוטוקורקטי" ונמנעים מלתקן אחרים, כך שאני חלק מהמון גדול, וגם לא לגמרי אמינה