גד"ד - לחתוך
על פי קליין, "גדה" באה משורש גד"ד, שמובנו "לחתוך", וכנראה שהשם התייחס במקור לנחלים בעלי גדות עמוקות ותלולות.
מאותו שורש קיבלנו את גדיד (חיתוך) התמרים, ואת הפועל "להתגודד" במובן "לשרוט בבשר", שבא בד"כ יחד עם שורש קר"ח במובן של "לעשות קרחת" במסגרת מנהגי אבלות:
וְלֹא יִתְגֹּדַד, וְלֹא יִקָּרֵחַ לָהֶם (ירמיהו טז)
כִּי כָל-רֹאשׁ קָרְחָה, וְכָל-זָקָן גְּרֻעָה; עַל כָּל-יָדַיִם גְּדֻדֹת, וְעַל-מָתְנַיִם שָׂק (ירמיהו מח)
בָּאָה קָרְחָה אֶל-עַזָּה, נִדְמְתָה אַשְׁקְלוֹן שְׁאֵרִית עִמְקָם; עַד-מָתַי, תִּתְגּוֹדָדִי (ירמיהו מז)
לֹא תִתְגֹּדְדוּ, וְלֹא-תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם--לָמֵת (דברים יא).
יתכן שיש קשר לשורשים נוספים שמובנם חיתוך וקטיעה, כגון גד"ע, גד"ם, קט"ם ואולי אפילו גד"ר.