עניין של דו-משמעות?
- פותח הנושא רינגו12
- פורסם בתאריך
לדעתי אין כאן חשש לאי הבנה או דו משמעות. אפשר
לעניות דעתי אין כאן חשש לאי הבנה או דו משמעות.
אפשר אולי (אולי) להציע שינויים קלים, אך לענ"ד הכוונה בניסוח המקורי שלך בהירה:
התחבאנו ביער שנה שלמה (או: כשנה), עד שהאזור שוחרר בידי הרוסים (או: בידי הצבא האדום).
הערה צייקנית: הניסוח נקי לגמרי אם מדובר בשטח רוסי-מלכתחילה.
אם מדובר, נניח, בהונגריה, המונח שחרור הוא כעין מוסכמה, מפני ש"כולנו באותו צד". ההונגרים (בדוגמה זו) יכולים לתפוש זאת ככיבוש רוסי שהחליף כיבוש גרמני..
לי זה מזכיר קצת תיאור מקובל של הפריית מבחנה: "הביצית מופרית במבחנה, ואז היא מוחזרת לרחם". הכיצד מוחזרת, אם מעולם לא היתה שם?! אך זו עגת דיבור מקובלת.
וגם ניסוח זה: ב-67 שוחררה העיר העתיקה.
לעניות דעתי אין כאן חשש לאי הבנה או דו משמעות.
אפשר אולי (אולי) להציע שינויים קלים, אך לענ"ד הכוונה בניסוח המקורי שלך בהירה:
התחבאנו ביער שנה שלמה (או: כשנה), עד שהאזור שוחרר בידי הרוסים (או: בידי הצבא האדום).
הערה צייקנית: הניסוח נקי לגמרי אם מדובר בשטח רוסי-מלכתחילה.
אם מדובר, נניח, בהונגריה, המונח שחרור הוא כעין מוסכמה, מפני ש"כולנו באותו צד". ההונגרים (בדוגמה זו) יכולים לתפוש זאת ככיבוש רוסי שהחליף כיבוש גרמני..
לי זה מזכיר קצת תיאור מקובל של הפריית מבחנה: "הביצית מופרית במבחנה, ואז היא מוחזרת לרחם". הכיצד מוחזרת, אם מעולם לא היתה שם?! אך זו עגת דיבור מקובלת.
וגם ניסוח זה: ב-67 שוחררה העיר העתיקה.
מזכיר לי: פעם סיפרתי למישהי שחלמתי עליה. הכיצד: חלמתי על
מדינת ישראל, והיא כמובן חלק ממנה...
אינני בטוח שזה מאד נעם לה.
אי אפשר להחזיר לרחם דבר שלא היה בו. אפשר להחזיר לגוף דבר שהיה בו (במקרה הספציפי הזה, גם זה, פיזית, לא נכון. שהרי יש הבדל תהומי בין ביצית שהוצאה מהשחלה, לבין ביצית מופרית).
מטונימיות הן תשתית לחיבורים ספרותיים, ולחם חוקם של נאומים פוליטיים והספדים ודורות דורות דורות של פירושי פירושים. אינני בטוח שהן כל כך מתאימות לדיווחים רפואיים או טכניים.
אפשר אולי לחשוב על הדוגמה הבאה: פלוני הוא מזרע ישראל. ומדוע - כי אימו יהודייה...
מדינת ישראל, והיא כמובן חלק ממנה...
אינני בטוח שזה מאד נעם לה.
אי אפשר להחזיר לרחם דבר שלא היה בו. אפשר להחזיר לגוף דבר שהיה בו (במקרה הספציפי הזה, גם זה, פיזית, לא נכון. שהרי יש הבדל תהומי בין ביצית שהוצאה מהשחלה, לבין ביצית מופרית).
מטונימיות הן תשתית לחיבורים ספרותיים, ולחם חוקם של נאומים פוליטיים והספדים ודורות דורות דורות של פירושי פירושים. אינני בטוח שהן כל כך מתאימות לדיווחים רפואיים או טכניים.
אפשר אולי לחשוב על הדוגמה הבאה: פלוני הוא מזרע ישראל. ומדוע - כי אימו יהודייה...
אתה נתפס לדיוק המילולי, שפה לא באמת עובדת כך
וזה בדיוק הרעיון של מטונימיה המשמשת אנשים באופן טבעי יום יום (לאמצעי הספרותי מקובל דווקא לקרוא "סינקדוכה") גם בלי להרגיש. כשאתה אומר "שתיתי שתי כוסות" לא שתיתי כוסות אלא את הנוזל שהיה בתוכן. כשאנשים אומרים "אנחנו בסרט" הם לא באמת בתוך הסרט, הם באולם הקולנוע. שמישהו אומר "אני קורא את עמוס עוז" הוא לא מתכוון לאדם אלא לספר שכתב.
כך גם הביצית מוחזרת לגוף האישה, ספציפית לרחם. אז במקום לומר שהיא "מוחזרת לגוף" אומרים "מוחזרת לרחם" כי זה האיבר הרלוונטי בתוך הגוף. בעיניי הניסוח ברור והגיוני ואין כאן אלא קיצור מקובל בין בני אדם (ובכל מקרה לא "עגה").
וזה בדיוק הרעיון של מטונימיה המשמשת אנשים באופן טבעי יום יום (לאמצעי הספרותי מקובל דווקא לקרוא "סינקדוכה") גם בלי להרגיש. כשאתה אומר "שתיתי שתי כוסות" לא שתיתי כוסות אלא את הנוזל שהיה בתוכן. כשאנשים אומרים "אנחנו בסרט" הם לא באמת בתוך הסרט, הם באולם הקולנוע. שמישהו אומר "אני קורא את עמוס עוז" הוא לא מתכוון לאדם אלא לספר שכתב.
כך גם הביצית מוחזרת לגוף האישה, ספציפית לרחם. אז במקום לומר שהיא "מוחזרת לגוף" אומרים "מוחזרת לרחם" כי זה האיבר הרלוונטי בתוך הגוף. בעיניי הניסוח ברור והגיוני ואין כאן אלא קיצור מקובל בין בני אדם (ובכל מקרה לא "עגה").
בעיניי זו בכל מקרה מטונימיה
כי בשני המקרים מדובר בהחזרה לאדם, אבל כאן הרחם מייצג את האישה ואת גופה. במשפט שציינת יש מושא לפעולת ההחזרה והוא לא חשבון הבנק (זה יהיה תיאור, לדעתי) אלא אני. המושא "לי" לא מצוין מפורשות כי הוא משתמע לכל בר דעת, אבל הכוונה "תחזירי לי את הכסף..." ברורה.
כי בשני המקרים מדובר בהחזרה לאדם, אבל כאן הרחם מייצג את האישה ואת גופה. במשפט שציינת יש מושא לפעולת ההחזרה והוא לא חשבון הבנק (זה יהיה תיאור, לדעתי) אלא אני. המושא "לי" לא מצוין מפורשות כי הוא משתמע לכל בר דעת, אבל הכוונה "תחזירי לי את הכסף..." ברורה.
לא יודע אם יש הבדל
גם במשפט הראשון החזירו לאישה את הביצית המופרית לרחם.
בסביל זה קצת פחות חלק, אבל אפשרי גם כן (וכן גם: הכסף המזומן שהלויתי הוחזר לחשבון הבנק שלי).
לא הייתי מכנה זאת מטונימיה, כי חשבון הבנק אינו מייצג את בעליו, והרחם לא מחליפה את האישה. ה"רחם" כאן מתייחסת לאיבר בדווקא.
גם במשפט הראשון החזירו לאישה את הביצית המופרית לרחם.
בסביל זה קצת פחות חלק, אבל אפשרי גם כן (וכן גם: הכסף המזומן שהלויתי הוחזר לחשבון הבנק שלי).
לא הייתי מכנה זאת מטונימיה, כי חשבון הבנק אינו מייצג את בעליו, והרחם לא מחליפה את האישה. ה"רחם" כאן מתייחסת לאיבר בדווקא.
בחשכת הלילה
Member
בהונגריה לא היה כיבוש גרמני במלחמת העולם השנייה. הונגריה היתה בעלת ברית של גרמניה.
ציטוט מוויקיפדיה: ".... כבשו צבאות גרמניה את הונגריה ..."
במרץ 1944, כאשר נראה היה כי הורטי פועל להוצאתה של הונגריה מן המלחמה, כבשו צבאות גרמניה את הונגריה ב-10 במרץ 1944. אירוע זה הביא לשילוחם לאושוויץ ולמותם של למעלה מארבע מאות אלף יהודים בחודשים אפריל עד יולי 1944 בשואת יהודי הונגריה. באוקטובר 1944 הדיחה גרמניה את הורטי והעלתה לשלטון בהונגריה את פרנץ סלשי..."
אם זה לא מדויק - אני מתנצל.
מכל מקום, חשבתי על מקום שהיה כבוש סדר גודל של שנה - שטחים ברוסיה, או הונגריה
במרץ 1944, כאשר נראה היה כי הורטי פועל להוצאתה של הונגריה מן המלחמה, כבשו צבאות גרמניה את הונגריה ב-10 במרץ 1944. אירוע זה הביא לשילוחם לאושוויץ ולמותם של למעלה מארבע מאות אלף יהודים בחודשים אפריל עד יולי 1944 בשואת יהודי הונגריה. באוקטובר 1944 הדיחה גרמניה את הורטי והעלתה לשלטון בהונגריה את פרנץ סלשי..."
אם זה לא מדויק - אני מתנצל.
מכל מקום, חשבתי על מקום שהיה כבוש סדר גודל של שנה - שטחים ברוסיה, או הונגריה
בחשכת הלילה
Member
זה נכון, אבל זה היה רק לקראת סוף המלחמה.
עם זאת, כיבוש זה אכן היה משמעותי ביותר לשואת יהדות הונגריה. לפניו היו בהונגריה "רק" חוקי הגזע ומחנות העבודה בכפייה.
עם זאת, לגבי ניצולי מחנות הריכוז לא עמדה שאלה אם מדובר ב"שחרור" או ב"כיבוש".
עם זאת, כיבוש זה אכן היה משמעותי ביותר לשואת יהדות הונגריה. לפניו היו בהונגריה "רק" חוקי הגזע ומחנות העבודה בכפייה.
עם זאת, לגבי ניצולי מחנות הריכוז לא עמדה שאלה אם מדובר ב"שחרור" או ב"כיבוש".
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.