שתי שאלות

tapuztapuz6

New member
שתי שאלות

שלום. 1) את המילים "נולדת", "למדת" וכדומה הוגים noladet או nolat. לו ביטאנו דל"ת רפה היינו יכולים להגות בלי להניע או להשמיט. אבל לא תמיד הייתה דל"ת רפה, אז השאלה שלי היא - איך הגו lamadt?
2) את המילים "לבאס", "הבריז" הוגים בבי"ת רפה אע"פ שבמקור הבי"ת דגושה. איך מילות סלנג נהגות לפי הדקדוק? יש עוד דוגמאות למילים כאלה?
תודה.
 

משכוכי

New member
דוגמאות נגדיות נוספות: לפּמפם, לבּלף ויש מקרים שאינני

יודע כיצד נוהגים בהם: לבלגֵן/לבּלגן? לברדק/לבּרדק?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אני אומרת לפֿמפם ולבֿלגן ואני די בטוחה ששמעתי גם אחרים הוגים

כך, אם כי לא בני נוער. ב"לברדק" אני לא ממש משתמשת, לא בטוחה שאי פעם השתמשתי במילה הזאת כפועל (לכל היותר שם עצם, וגם זה לא ממש).
 

משכוכי

New member
יש לי ספק אם את משתמשת בלפמפם במובן המוסכניקי

ובטוח שלא במובן של המילואימניקים


במובנים אלה - ואוכלוסיות אלו - אומרים: לפּמפם
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אני מכירה את ההקשר הצבאי והמיני

לגבי המוסכניקי אני לא בטוחה, אלא אם זה קשור למילוי אוויר בצמיגים.
 

משכוכי

New member
נסתתמו טענותיי... לפמפם זה כשהאוטו לא נדלק ולוחצים על דוושת

הדלק לסירוגין.
מכאן אני מנחש התגלגל ההקשר הגופני.
אבל כאמור נסתתמו טענותיי. במיוחד שאת מכירה את (הטור של?) שלומית...
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אה! מכירה, אבל זה ישן... טוב שלא דיברת על משנק (צ'וק)


במכוניות אוטומטיות מודרניות הדברים האלה נעשים אוטומטית ע"י מחשב ולא ע"י הנהג, כך שלא חשבתי בכלל בכיוון.

בכל מקרה זה לא משנה באיזה הקשר משתמשים במילה, זה קשור יותר לדובר. ברור לי שההגייה שלי לא משקפת במקרים רבים את זו של הציבור הרחב. אני רק טוענת שנתקלתי בחיי לא פעם ולא פעמיים בהגיית המילה בפ"א רפה (לא זוכרת מי אמר או באיזה הקשר).
 

trilliane

Well-known member
מנהל
1) אין לי מושג. לא יודעת אם מישהו יודע, הרי אין הקלטות

ומילים עוברות שינויים, הגרסאות שיש לנו במקרא משקפות כתיב נכון לתקופה מסוימת וניקוד שנכון לכאלף שנה לאחר מכן... ייתכן שהגו בתנועת עזר (כמו היום) או אולי התנועות היו קצת אחרות; אולי בעבר הייתה בכלל תנועה סופית? הרבה מילים התקצרו וסופיות נשלו... זו שאלה שאפשר להפנות למומחה לבלשנות שמית.

2) הדוגמאות האלה אינן סתם סלנג (למשל בשאילה ישירה) אלא שורשים של מילות סלנג (באסה, ברז) שנכנסו למערכת הפועל. כיוון שהכניסה לפועל מחייבת ."סחיטת" שורש מהמילה ואין מעבר ישיר משם לפועל (כמו באנגלית, למשל) יש כאן בהכרח תהליך דקדוקי.

פעמים רבות בשורשים גזורי שם (לא רק סלנג) אין הקפדה על כללי דגש קל אלא הטעמה להגייה בשם העצם, בין אם הוא עברי או שאול (לכּכֿב, לרכֿל, לאפֿר, להתחבֿר, לטלפֿן ועוד) אבל במקרים אחרים יש, כי לדקדוק יש עדיין כוח, מתברר...


למה לפעמים כך ולפעמים אחרת? קשה לתת תשובה חותכת, אם יש אחת. זה תלוי בשכיחות השימוש במילה ובאופן שבו אנשים רגילים לשמוע ולהגות אותה (השניים תלויים זה בזה, כמובן). למה כמעט כולם הוגים לכֿבד אבל לכּסח? אין לי ממש תשובה מלבד "ככה יצא"... (אבל לא חקרתי את הנושא).
 

tapuztapuz6

New member
תודה לכם

יש מילים שקצת יותר הגיוני לי שנהגות לפי הדקדוק כמו "לבֿלגן" ו"לפֿדר" כי הן לא סלנג לגמרי ואולי נכנסו בתקופה שהקפידו יותר. אולי גם השתמשו בהן ברדיו או בפרסומות ובשפה רשמית. מילים כמו "הבֿריז" "מבֿאס" קצת קשה לי להסביר.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
'לבלגן' לגמרי סלנג; 'לפדר' לא.

ואגב, אנשים אומרים גם מבּאס.

ואתמול נזכרתי בדוגמה נוספת של פועל גזור שם (לא סלנג) שנצמד להגייה של שם העצם ולא לכללי הדגש (הלא קל, אבל כך אנחנו מתייחסים אליו, הרי איבדנו את הדגש החזק) – לנכֿס.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
נכון אך לא רלווטי לדיון... הנושא אינו טעויות כלליות בדיגוש

 

משכוכי

New member
סליחה! עליי ללמוד לסכֿור את פי

סליחה! עליי ללמוד לסכֿור את פי בעתיד.
סליחה!
 

tapuztapuz6

New member
ו'

שאלתי את האקדמיה ללשון מה הם חושבים על ו' בשביל לסמן w ואמרו לי שעלתה הצעה כזאת אבל היא לא התקבלה. לא ענו לי למה פסלו אותה. מישהו יודע למה פסלו אותה?
 

tapuztapuz6

New member
תודה

חבל שלא קיבלו את ההצעה. הם לא רוצים לתת הכשר רשמי להגייה המודרנית של וי"ו. אני לא מבין את ההיגיון שבכתיבת "שוודיה" אבל פסילת ו'. אני גם לא מבין למה הם קיבלו את צ' ז' ג' ת' אבל פסלו את ו'. אני מקווה שבעתיד זה ישתנה.
 
גם

ת' מגורשת אושרה רק לפי 11 שנים (ואני משער שהעובודת בשטח שיחקו כאן תפקיד).
האם השטח יצביע בעד ו' מגורשת? בינתיים אין לכך סימנים.
 
למעלה