מה פרוש המילה יִנֹּום?

[אלישבע777]

מה פרוש המילה יִנֹּום?

בשיר שני אורות בלילה ( יצחק שנהר כתב את המילים)


בין סלעים סלעים והר
עץ בודד בודד ינום.
מי הולך הולך אלייך
עם ערוב ערוב היום?

 

[משכוכי]

אולי (???) שנהר גוזר נום בבניין נפעל

אולי (???) כדי לשמור על הצליל המתבקש (המקבליל ל: יֵהוֹם ו-מִלְּחֹם, בבית שלפני ושאחרי, בהתאמה, לבית שצטטת) שנהר לא השתמש ביָנוּם אלא ב-יִנּוֹם
אולי גם כדי לחדש, וגם כי החירות ניתנת לו כמשורר.
לכן אולי (???) הלך על: יִנּוֹם.
אני מדגיש את סימני השאלה. בהחלט ייתכן שההנחה הזו היא טעות גמורה.
טל"ח

 

[משכוכי]

סליחה על השמטה זועקת: גם כדי לשמור על החרוז, לא רק על התאוּם

סליחה על השמטה זועקת:
הצורה יִנּוֹם שומרת לא רק על התאוּם הצלילי עם הבתים האחרים, אלא גם על החרוז:

- - -
בֵּין סְלָעִים, סְלָעִים וָהַר
עֵץ בּוֹדֵד, בּוֹדֵד יִנּוֹם.
מִי הוֹלֵךְ, הוֹלֵךְ אֵלַיִךְ
עִם עֲרֹב, עֲרֹב הַיּוֹם?
- - -
ובכלל: לאורך כל השיר כולו - בשלושת הבתים ובפזמון, כל השורות הזוגיות (2, 4) מסתיימות בתנועה O , חולם מלא או חסר

 

[חוכך בדעתו 2]

בהמשך לדברי משכוכי, כמו יִסוג, יִמוג (שורש סו"ג, מו"ג

בניין נפעל).

 

[אבו זקן]

השורשים הם לא נמ"ג ונס"ג?

 

[משכוכי]

עד כמה שאני מבין (וזה בדיוק אפס, בסה"כ מצטט מילונים כתוּכּי)

השורשים הם סו"ג, מו"ג

 

[חוכך בדעתו 2]

לא.

 

[trilliane]

לא; הנו"ן היא התחילית של נפעל; הוי"ו (עה"פ) שורשית

כמו יִדּוֹן בעתיד נפעל (בעבר נָדוֹן או נִדּוֹן), שורש ד-ו-ן (או ד-י-ן) שממנו המילים: דין, דיין, לדון, מדון, מדינה, דיון, התדיינות...

מה שמבלבל במקרה של 'נסוג' הוא שם הפעולה 'נסיגה' (בתבנית בניין קל) שהוא מעין שורש תנייני (נ-ס-ג) וכך גם מַסִּיג (גבול) בהפעיל. אבל זו נו"ן של נפעל.

שורש ס-ו-ג (או ס-י-ג) קשור לתחימה – סייג (גדר), סוג [ש"ע], סוג [פועל/תואר] במשמעות 'מגודר' (סוגה בשושנים) הסתייגות, לסייג, לסווג... אם כי לפי קליין ייתכן שאלה שורשים שונים במקור (נראה לי קצת מוזר כי הסמנטיקה קרובה מדי בעיניי, אבל לא חקרתי את הנושא).

 

[אבו זקן]

תודה

 

[אלישבע777]

תודה לכל המשיבים, היה דיון מעניין ולמדתי משהו!

 

[אבל השם שרציתי תפו]

גם נשׂ"ג (כמו נס"ג) משמעותו תחימה

אלא שסו"ג יעיד על ריחוק מהגבול ומניעה ונס"ג יעיד על חציית הגבול. ובכל מקרה כנראה משורש דו עיצורי לענ"ד.