המילה "אמונים" מתועדת במקרא אך ורק בלשון רבים
הוֹשִׁיעָה ה' כִּי-גָמַר חָסִיד כִּי-פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם (תהלים יב ב)
אֶהֱבוּ אֶת-ה' כָּל-חֲסִידָיו אֱמוּנִים נֹצֵר ה' וּמְשַׁלֵּם עַל-יֶתֶר עֹשֵׂה גַאֲוָה (תהלים לא כד)
מַלְאָךְ רָשָׁע יִפֹּל בְּרָע וְצִיר אֱמוּנִים מַרְפֵּא (משלי יג יז)
עֵד אֱמוּנִים לֹא יְכַזֵּב וְיָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר (משלי פרק יד ה)
רָב-אָדָם יִקְרָא אִישׁ חַסְדּוֹ וְאִישׁ אֱמוּנִים מִי יִמְצָא (משלי כ ו)
 
אני מעריכה שקרה לה מה שקרה ל'געגועים' – בעברית החדשה (או אולי באחד הרבדים הקודמים, לא הצלחתי למצוא תיעוד) גזרו לה צורת יחיד מצורת הרבים.