גם

דיברגנט חדש

Well-known member
גם

באנגלית וגם בתנ"ך מקובל לשים את המילה 'גם' בסוף מילה.

האם זה נכון גם ליומיום?

למשל, אני רוצה להיות גם אצל הוריי.
אני רוצה להיות אצל הוריי גם.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לא יודעת לגבי המקרא, אבל בעברית כיום מקובל לשים לפני המילה

הרלוונטית, זו שרוצים להתייחס אליה ולהדגיש את האפשרות הנוספת (כנ"ל לגבי "רק" או "לא"). לדוגמה:
&nbsp
גם אני רוצה להיות אצל הוריי (לא רק אחותי!).
אני גם רוצה להיות אצל הוריי (ואני אוהב שוקולד)
אני רוצה גם להיות אצל הוריי (ואני רוצה להספיק לבקר את סבתא)
אני רוצה להיות גם אצל הוריי (ובמקומות נוספים)
&nbsp
חשוב לציין שאלה דיוקים שלא תמיד מקפידים אליהם, וסביר להניח שהדוגמה השנייה לא תיתפס ככזאת אלא כאחת האפשרויות האחרות; בסופו של דבר הרבה תלוי גם בהקשר. אם האפשרות הנוספת מופיעה מפורשות, זה כבר יותר ברור למה מתייחסת "גם". למשל:
אני מנגנת בפסנתר ואני גם אוספת כלי נגינה.
אחותי מנגנת בגיטרה וגם אני.
אני רוצה לאכול במסעדה וגם לראות סרט.
אני רוצה לטוס לפריז וגם לרומא.
 

Assiduous

New member
לא יודע לגבי התקינות, אבל בשפה המדוברת

אני בהחלט שומע את השימוש הנפוץ של "גם" בסוף המשפט במקרים מסוימים.
"איתי מנגן על גיטרה, ואני גם".
"הם הלכו לשם, ואני גם".
 

trilliane

Well-known member
מנהל
שים לב שהדוגמאות שלך שונות מהדוגמאות שהוא שאל עליהן

בדוגמאות שלו לא הייתה חלופה. אתה העמדת גוף שלישי (הם, איתי) מול גוף ראשון (אני). בדוגמאות הנוספות שנתתי (רק כדי להמחיש את הראשונות) אכן הוספתי את החלופה, וכשמדובר במילה אחת כמו "אני" זה אכן לא משנה אם "אני גם" או "גם אני". אבל נראה לי שלא על זה הוא שאל.
 

אף35

New member
גם במקרא ובמשנה

בבדיקה שערכתי בקונקורדנציה ממוחשבת לא מצאתי "גם" בסוף פסוק בתנ"ך. מעניין שבבדיקה דומה במשנה, נמצאו רק ארבעה איזכורים של גם במשנה. שלושה מהם ציטוטים מהתנך. והרביעי גם במשמעות שונה (גומו).
 

chello20

New member
אני חושב שזה מקובל במידה מסוימת בשפת הדיבור,

ובכתיבה בוודאי שלא.
 
למעלה