לא יודעת לגבי המקרא, אבל בעברית כיום מקובל לשים לפני המילה
הרלוונטית, זו שרוצים להתייחס אליה ולהדגיש את האפשרות הנוספת (כנ"ל לגבי "רק" או "לא"). לדוגמה:
 
גם אני רוצה להיות אצל הוריי (לא רק אחותי!).
אני גם רוצה להיות אצל הוריי (ואני אוהב שוקולד)
אני רוצה גם להיות אצל הוריי (ואני רוצה להספיק לבקר את סבתא)
אני רוצה להיות גם אצל הוריי (ובמקומות נוספים)
 
חשוב לציין שאלה דיוקים שלא תמיד מקפידים אליהם, וסביר להניח שהדוגמה השנייה לא תיתפס ככזאת אלא כאחת האפשרויות האחרות; בסופו של דבר הרבה תלוי גם בהקשר. אם האפשרות הנוספת מופיעה מפורשות, זה כבר יותר ברור למה מתייחסת "גם". למשל:
אני מנגנת בפסנתר ואני גם אוספת כלי נגינה.
אחותי מנגנת בגיטרה וגם אני.
אני רוצה לאכול במסעדה וגם לראות סרט.
אני רוצה לטוס לפריז וגם לרומא.