מתי החל השימוש בשׁוֹמֵרָה במשמעות של ביתן שמירה?

Assiduous

New member
מתי החל השימוש בשׁוֹמֵרָה במשמעות של ביתן שמירה?


במילון ספיר לא מצאתי התייחסות לשאלה.
הייתה לי מחשבה שהשם הזה (=שׁוֹמֵרָה) הוא תחדיש של העברית החדשה, אך בויקיפדיה (בערך שומרה) מצאתי את המשפט הבא: "השומרה מוזכרת מספר פעמים בספרי הנביאים, מה שמלמד על שייכותה לתרבות באותה תקופה."
לא מצוין שם המקור בספרי הנביאים. כמו כן ביצעתי חיפוש בתנ"ך בשתי וריאציות (שמרה / שומרה) ולא מצאתי מילה במשמעות כזאת (אמנם לא הוספתי מילות חיבור וקישור בחיפוש). האם ידוע לכם משהו בנדון?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לא הכרתי כלל את המילה; מתברר שאושרה רק השנה באקדמיה ללשון

(אפריל 2016) וכשחיפשתי הסבר באתר האקדמיה מצאתיו:
http://hebrew-academy.org.il/2015/05/31/בודקה-בוטקה/
לפי הכתוב בו המילה מתקופת חז"ל (לכן לא מצאת אותה במקרא):
"המילה מתועדת בספרות חז"ל במשמעות סוכת שומר בכרם וכדומה. מילון אבן־שושן מייחס למילה גם את המשמע 'תא של זקיף או של נוטר' (בעברית החדשה)."
&nbsp
טיפ לחיפוש מקוון במקרא (אם אין לך קונקורדנציה שממוינת סמנטית): מכיוון שמילה יכולה להופיע גם בצורות נוטות, עדיף לחפש מורפולוגית במידת האפשר (כלומר את השורש ש-מ-ר). ניתן לעשות זאת בחיפוש של "מאגר ספרות הקודש" (סנונית). אמנם מדובר בשורש פופולרי, אבל אם אתה רוצה לחפש רק בספרים מסוימים, זה לא קשה (תוצאות החיפוש מופיעות לפי הסדר). מבדיקתי המילה אינה מתועדת כלל בספרי הנביאים.
&nbsp
לסיכום: כדאי לתקן את המידע בוויקיפדיה (או לדרוש מקור), ותמיד לנסות לבדוק גם באתר האקדמיה ללשון (ובמאגר המונחים). האתר הפך להיות מקור מידע עשיר (וחשוב יותר: אמין!) והוא ממשיך להתעשר ולהתעדכן כל הזמן.
 

Assiduous

New member
ואני חשבתי שגם ללא האישור היא הייתה בעלת משמעות כזאת

ולא רק מפני שאבן שושן כתב כך לגבי העברית החדשה. סביר להניח שהיו בעבר מקומות נוספים שבהם שהו שומרים חוץ מהכרמים (למשל בכניסה לעיר או בכניסה לארמונות או מבנים אחרים חשובים), כיצד הם נקראו?
&nbsp
תודה על הטיפים.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לא רשמית ולא ממש השתמשו בה... מעולם לא נתקלתי בה, כאמור

 
הכתוב בויקיפדיה שגוי. המילה שומרה אינה קיימת בתנ"ך. היא

החלה להופיע רק ברובד של לשון חכמים.
דוגמאות:
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^
סדר נזיקין, מסכת בבא בתרא
פרק ג,ה: המוכר את השדה לא מכר את הגת ולא את השומירה אע"פ שהן כרם אבא שאול אומר אף לא מחיצת הקנים שהיא בית רובע מכר לו כל האילנות חוץ מחרוב המורכב וסדן

פרק ה,ג: שומרה שבכרם גבוהה עשרה ורחבה ארבעה, זורעין בראשה
סדר מועד, מסכת עירובין
פרק ב,ה: ועוד אמר רבי יהודה בן בבא, הגינה והקרפף שהיא שבעים ושיירים על שבעים ושיירים, מוקפת גדר גבוה עשרה טפחים--מטלטלין בתוכה: ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה, או שתהא סמוכה לעיר
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^

יכול להיות שנתחלפה לו לכותב בויקיפדיה המילה 'מלונה' (שעניינה די דומה לשומרה) ב'שומרה'. המילה מלונה אכן נזכרת בתנך:
"ונותרה בת ציון כסוכה בכרם כמלונה במקשה..." (ישעיהו א, ח).
 

Assiduous

New member
תודה

עלתה בי מחשבה שמא הכוונה בספרי 'הנביאים' לספרי הברית החדשה. והכותב התעלם מהעובדה שהם לא נכתבו בעברית במקור (לפחות אלה המצויים כיום...) ורק תורגמו מאוחר יותר לעברית משפות אחרות, וייתכן שהשתרבבה שם המילה שומרה.

חיפשתי בתרגום אחד שמצאתי בגוגל (לא ידוע לי מי המתרגם או מתי תורגם) ולא עלתה בידי מילה כזאת, אולי הכותב ראה זאת בתרגום עברי אחר.
 
דומני שהמונח 'ספרי הנביאים' הוא חד משמעי - המקבץ האמצעי

בספרי התנ"ך: תורה, נביאים, כתובים.
 
בסך הכול רצו לומר שם

שסוכות השמירה מוזכרות בתנ"ך, לא שהמילה עצמה מוזכרת שם.
 

Assiduous

New member
יכול להיות. אפשר מקור בבקשה?

מקור למקומות שבהם השומרה נזכרה בתנ"ך (במילים אחרות)?
 
האוּמנם? הבה נראה מה *היה* כתוב בגרסה שהייתה קיימת

בויקיפדיה עד היום, ואשר שונתה ממש היום (מעניין מי שינה אותה ולמה).
הנה הגרסה שקדמה לזו המופיעה היום (ואשר אליה כמובן התייחסתי אתמול):

"בארץ ניתן לראות שומרות רבות בהרי ירושלים ובאתרים בהם נשארו שרידים של חקלאות עתיקה. ביהודה ושומרון ישנן עדיין שומרות רבות פעילות וניתן לראות בהן שומר או מנעול. השומרה מוזכרת מספר פעמים בספרי הנביאים[דרוש מקור], מה שמלמד על שייכותה לתרבות באותה תקופה." [ההדגשה שלי, חוכך בדעתו]

והנה הגרסה המופיעה החל מהיום:

בארץ ניתן לראות שומרות רבות בהרי ירושלים ובאתרים בהם נשארו שרידים של חקלאות עתיקה. ביהודה ושומרון ישנן עדיין שומרות רבות פעילות וניתן לראות בהן שומר או מנעול. רעיון השומרה מוזכר מספר פעמים בספרי הנביאים, מה שמלמד על שייכותה לתרבות באותה תקופה, אך השם "שומרה" מופיע לראשונה בספרות חז"ל[1] ובשנת 2016 האקדמיה ללשון העברית אישרה אותו כחלופה למילה 'בודקה', ביתן שמירה או מבנה שמירה[2]. [ההדגשה שלי, חוכך בדעתו]
 
מן הסתם מישהו מהמבקרים כאן שינה והבהיר.

ועדיין ייתכן שלכך התכוון גם הכותב הראשון (אבל זה לא באמת חשוב).
 

Assiduous

New member
האם הפועל רחש עשוי להיות נרדף לפועל שרץ?

בדקתי במילון ספיר ולא מצאתי תשובה הכרחית לשאלתי.
 

Assiduous

New member
שאלתי באופן כללי (אין דבר כזה?)

אבל מכיון שביקשת דוגמה - אכתוב לכבודך: הבית שרץ צפרדעים או שרץ עכברים.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לא, אין דבר כזה... נרדפים וניגודים תמיד בהקשר

מאחר שמילים רבות הן פוליסמיות, ולכן מילה אחרת יכולה להיות נרדפת בהקשר מסוים אך לא בהקשר אחר. גם אם תלחץ על לשונית "נרדפות וניגודים" בערך פוליסמי במילון ספיר, תראה שבד"כ יש כמה אפשרויות, בהתאם למשמעוית השונות (שחלקן שונות בתכלית).
&nbsp
כפי שתוכל לראות במילון ספיר בערך "רוחש":
1.[תמ] לוחש: שפתותיו רוחשות (ירושלמי ברכות ד, ב); רחשו שירות עַרֵבות (נאגארה 147)
2. [תנ] מַבּיעַ: רחש לבי דבר טוב (תהילים מה 2); עלי חתן רחשו שבָחָיו כל לשונים (מלשון הפיוט)
3. [עח] (ל-) מַרגיש, הוגֶה (חיבּה או כּבוד וכד' כּלפּי אַחֵר): התלמיד רוחֵש כבוד למוריו
4. [יב] (שרָצים) נָע בהמון, שורץ, זוחל, רומשׂ: שרץ בכל מקום משמעו דבר נמוך שרוחש ונד על הארץ (רש"י ויקרא יא 10); נמלים רוחשות מתרוצצות
5. [תמ] זע, מפעפּע: מַרחֶשֶת עמוקה ומעשיה רוחשים (מנחות ה, ח); החלב בסיר התחיל לרחוש ולרתוח
https://goo.gl/sLcEa7
&nbsp
ובלשונית נרדפות וניגודים:
1. לואֵט, לוחֵש, מאוושֵש, מַבּיעַ, מלַחשֵש [שדה סמנטי: לַחַש] | ניגודים: צועֵק
2. הוגֶה, מַרגיש [שדה סמנטי: תחוּשה]
3. גועֵש, זָע, מבַעבֵּעַ, מבַצבֵּץ, מפַעפֵּעַ, רותֵחַ | ניגודים: רוגֵעַ
4. זוחֵל, רומֵשׂ, שורֵץ [שדה סמנטי: זחילה]
&nbsp
 

trilliane

Well-known member
מנהל
כתבת קודם שכבר חיפשת במילון ספיר; מה התפספס?


אשמח לסייע ולייעץ בנושא שימוש נכון במילון. זה כלי חשוב וכדאי לדעת להפיק ממנו את המרב.
 

Assiduous

New member
התפספס לי שחיפשתי בשורץ ולא ברומש. ואז כתבתי ש...

לא מצאתי תשובה הכרחית כשהכוונה ל-:
1.[תנ] (שֶרֶץ) רוחש, זוחל, נָע: וּלְכָל נֶפֶש הַשֹרֶצֶת על הארץ (ויקרא יא 46)

המילה שורץ נתפסה אצלי במשמעות של המון בעלי חיים ביחד.
וכאן עשויה להיתפס משמעות של בעל חיים יחיד ששורץ ורוחש.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אבל גם ב"שורץ" מופיע הפועל "רוחש" בדיוק בהגדרה שהבאת כעת

אני מודה שלא ממש ברור לי הקשר לכמות בעלי החיים / החרקים; איך משתנה משמעות הפועל אם מדובר ביחיד או ברבים?
 
למעלה