על ההבדל שבין חמות לחותנת; האטימולוגיה של המילה חמות

Assiduous

New member
על ההבדל שבין חמות לחותנת; האטימולוגיה של המילה חמות


קראתי לפני זמן מה שההבדל בין חמות לחותנת הוא שחמות היא אם הכלה, וחותנת היא אם החתן (כביכול זה קשור למילה חתן; חותנת כי היא אמו של החתן). קודם כל אשמח לוודא אם האבחנה הזאת אכן מקובלת.

במאמר מוסגר, ראוי לומר שהאבחנה הזאת אין מקורה בתנ"ך, כי בתנ"ך אנחנו מוצאים את המילה חותן בלבד, ולפי זכרוני המילה חמות מאוחרת יותר ללשון חז"ל.

שנית, מאוד מסקרן אותי לדעת מהי האטימולוגיה של המילה חמות (או ברבים, חמיות) היא נראית קצת מוזרה או הייתי אומר שונה במבנה שלה כלפי ש"ע, נקבה, יחיד. כשלעצמה היא נראית צורת רבים... וזה מה שעושה אותה שונה בנוף המילים העבריות השגרתיות.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
האקדמיה ללשון לשירותך: חם וחמות, חותן וחותנת

http://hebrew-academy.org.il/2015/07/23/חם-וחמות-חותן-וחותנת/
&nbsp
להלן מקצת הדברים בנוגע לנקודות שציינת (חוששתני שהתבלבלת קלות בעובדות):
&nbsp
"המושגים חָם וחוֹתֵן מקורם בתנ"ך, והם נבדלים בשימושם: חם וחמות הם הורי האיש ביחס לאשתו. למשל: יהודה הוא חמיה של תמר, ונעמי היא חמותה של רות. לעומת זאת חותן וחותנת הם הורי האישה, כגון יתרו חותן משה אבי צפורה אשתו.
[...]
חוקר הלשון משה גושן־גוטשטיין שיער כי המילה חָם קדומה מן המילה חוֹתֵן, שכן היא משותפת לרוב הלשונות השמיות ומציינת בהן את הורי שני בני הזוג. גם צורתה הקצרה של המילה מעידה על קדמותה, בדומה למילות יסוד קדומות כמו אָב, אָח, יָד. ייתכן אפוא שבשלב קדום כלשהו של העברית שימשה המילה חם בשתי המשמעויות, אך משנוצרה המילה חותן חל בידול בין המונחים.
&nbsp
נראה שבלשון חז"ל שבה המילה חם לציין את הורי שני בני הזוג בהשפעת הארמית, שבה היא נושאת את שתי המשמעויות. [...]
&nbsp
המילה חותן עצמה נוצרה בזיקה למילה חָתָן ולפועל הִתְחַתֵּן. היא מציינת דווקא את אבי האישה ולא את אבי האיש, כי בעולם העתיק נתפס קשר הנישואים כקשר בין משפחות, ובפרט כקשר בין אבי האישה ובין האיש הנושא אותה (...).
_________
&nbsp
באשר לנטייה הייחודית, חם וחמות הם כמו אח ואחות. יש לזכור שאלה מילים קמאיות, כלומר מילים עתיקות במיוחד (שמשותפות לרוב השפות השמיות) ותצורתן עתיקה ואינה מודרנית (כלומר לא באמצעות שורש ומשקל וכיו"ב). כפי שצוין בטקסט, רובן קצרות, חד הברתיות.
 

Assiduous

New member
נכון מאוד, התבלבלתי, תודה על התיקון וגם על ההסברים.

אשמח לתזכורת היכן המילה חם במובן של (חמות) מופיעה בתנ"ך. תודה על הבאת המקור וההסברים. החכמתי.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לא יודעת (ולכן לא יכולה להזכיר...) אבל יודעת לחפש...


א. אפשר בחיפוש של "מאגר ספרות הקודש". הבעיה שהחיפוש אינו סמנטי וכשמדובר במילה הומונימית שהמשמעות השנייה שלה נפוצה בהרבה, זה עלול להיות קצת מחט בערמת שחת.
http://kodesh.snunit.k12.il/cgi-bin/kodesh/search_adv.pl?search=
&nbsp
ב. במילון בד"כ מובאות מובאות, למשל במילון ספיר המקוון. בבקשה:
https://goo.gl/te0BY5
 
השורש חת"נ

מתייחס לעריכת ברית בהקשר משפחתי או בין אדם לאלוהיו (חתן דמים למולות).
&nbsp
לענ"ד נשלה התנועה הסופית שהיתה למילים חם,אב ואח שאם לא כן מדוע אינן נוטות כמו יד-ידך ?!
&nbsp
אני סבור שחותן בתחילה ציינה תפקיד של "עורך הברית" שככל הנראה היה שמור לאבי האישה ומכאן התפקיד החל לציין את האדם עצמו. אולי זכר לדברים נמצא בדברי לבן ליעקב לאחר בריחתו: אם תיקח אישה אחרת על בנותיי...
 
לא יודע כמה זה עוזר...

אבל בערבית חם ודוד (מצד האב) הם אותה מילה: عَمّ ע'אם, שדי דומה לחם.
בהנחה שהמילה "דוד" קדמה ל"חם" ניתן להניח שחם נתפס כסוג של בן משפחה קרוב וחשוב כמו דוד. זה לא מספק הסבר אטימולוגי מלא אבל גם חצי דרך זה טוב, לא?
 
אני רק הערה. האות הראשונה במילה عَمّ היא עין ולא ע'ין (רין).

לכן התעתוק של عَمّ הוא עאם (וליתר דיוק עם, כי במקור הערבי אין א) ולא ע'אם.
 
אם אני זוכר נכון

דוד מצד האב עַמּ
&nbsp
דוד מצד האם חָ'אל
&nbsp
לענ"ד החם נתפס כמגן/ נותן חסות די מתאים למילה חומה בעברית או לשורש חמ"י בערבית
 
למעלה