טעויות שנובעות מאינגלוז

dory141

New member
טעויות שנובעות מאינגלוז

אנשים שיודעים עברית מסביבי התחילו להשתמש במונח שמרתיח לי את הדם (ואני סבלני וסובלני לרוב). במקום: איך ההרגשה אומרים "איך זה מרגיש". הביטוי מתורגם מ - HOW IT FEELS האנגלי וקיבל משנה תוקף בשיר המפורסם של כנסיית השכל. יש כאן מישהו או מישהי שיכולים להסביר לי, מדוע זו טעות להשתמש בצורה הזאת מבחינה פונטית? תודה.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אם רק עכשיו התחילו מצבך טוב; התרגום נוכח בעברית למעלה מעשור

אין לי מושג באיזה שיר של כנסיית השכל מדובר (אולי הוא לא עד כדי כך מפורסם?) אבל באמת שלא היה בו צורך; דוברי העברית עושים זאת גם במקרים רבים אחרים בלי שום שירים. כמו כן בשנים האחרונות ניתן לשמוע ניסוחים כאלה בכל מקום, למשל בססמת הפרסום למותג מדגנים "זה מרגיש נפלא לשמור על הגזרה".
&nbsp
לא ברור לי הקשר ל"בחינה פונטית"; פונטיקה היא תורת ההגה, וכאן מדובר בתחביר. אולי התכוונת לבחינה דקדוקית?
&nbsp
אם רוצים לדקדק, בעברית "זה" לא יכול להרגיש, אנחנו אלה שמרגישים. אפשר לומר "זה נשמע לי" או "זה נראה לי" (כי אלה פעלים סבילים, אנחנו אלה שרואים ושומעים) אבל בעברית "מרגיש" הוא פועל פעיל ולא סביל. באנגלית זה שונה. בדיוק כפי ש-look באנגלית יכול להיות גם פעיל (להסתכל – look at me) וגם סביל (להיראות – you look good) אך לא כך בעברית.
&nbsp
התייחסותו של רוביק רוזנטל:
"מקרה דומה אירע לפועל 'להרגיש'. עד לפני שניים-שלושה עשורים דוברי העברית הרגישו, מאז כל דבר מרגיש. “הבית הזה מרגיש לי פתאום לגמרי אחרת”, או "המסעדה הזאת מרגישה לי כמו אירופה". למה? כי ככה זה באנגלית: it feels או it feels like מעתיקים את ההרגשה מהאדם למה שמעורר את ההרגשה, ואנחנו לקחנו, שאלנו ותרגמנו. הבעיה היא שגם בעברית זה מרגיש ממש אנגלית."
https://blog.ravmilim.co.il/2014/12/04/רוביק-רוזנטל-מרגיש-לי-שהולך-לרדת-גשם/
&nbsp
שלוש פסקאות מתוך ניתוח פסיכולוגי של אלון עידן ב"הארץ":
&nbsp
אנשים אומרים "מרגיש לי", כי הם מרגישים שהם מרגישים משהו. כלומר יש להם תחושת בטן שהם מרגישים משהו. כשמישהו אומר "אני מרגיש נורא" – הוא מתחייב על זה שיש בתוכו רגשות נוראים; כשמישהו אומר "זה מרגיש לי נורא", הוא אומר: אני מרגיש שיש בי רגשות כלשהם שעלולים להתברר כנוראיים.
&nbsp
זאת גם הסיבה שבדרך כלל השימוש ב"מרגיש לי" מגיע בחבילה אחת עם "כמו" ("זה מרגיש לי כמו הדבר הנכון לעשות"; "זה מרגיש לי כמו טעות"; "זה מרגיש לי כמו בפעם הראשונה"). המילה "כמו" מופיעה, כי הדובר לא בטוח בתוכן הרגשות שלו. הוא לא יכול לקרוא להם בשם, כי הוא לא בהכרח מכיר אותם. הוא איבד את הגישה הבלתי אמצעית אליהם, אל עצמו. כל מה שהוא מסוגל לעשות זה לתאר תחושה עמומה, שמרגישה לו כמו משהו שפעם הכיר.
&nbsp
"זה מרגיש לי" מעיד בין היתר על איבוד ביטחון. אם בעבר אדם יכול היה לומר בפשטות "אני מרגיש", כעת הוא לא יכול אפילו להתחייב על מה שהוא מרגיש. כדי להבין מה קרה, צריך לחשוב על אותו מנחה בטלוויזיה שמבטיח ש"בשבוע הבא תהיה תוכנית מרגשת". מאחר שאי־אפשר להבטיח התרגשות, מה שהוא למעשה מבטיח זה שהטלוויזיה תעשה את כל הפעולות הסינתטיות שאמורות להפעיל רגש.
http://www.haaretz.co.il/magazine/theword/.premium-1.2533521
&nbsp
התייחסות בבלוג של עורכת לשונית בשם עינת קדם:
http://language-editing.blogspot.co.il/2015/04/blog-post_59.html
&nbsp
אני מניחה שיש עוד, מוזמן לחפש.
 

dory141

New member
תודה, בדקתי את מה שכתבת

השיר נקרא איך זה מרגיש והוא יצא ב-2004. אגב, הוא די מפורסם. דעתי היא כזאת- קשה להתעלם מההשפעה הזרה שהשפה העברית מקבלת משפות זרות. ככל מדינה, ישראל לא חיה בוואקום. הבעיה היא, שבקונוטציה הזאת, התרגום נשמע לא טוב וצולע. הבעיה העיקרית היא לא שאנשים משתמשים בביטוי, אלא שהם משוכנעים שהוא נכון וקשה לשכנע אותם (חוץ מלדחוף להם מקל לאת יודעת איפה) שהם טועים.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
הוא יצא בתקופה שהביטוי כבר היה קיים, אחרת לא היה נכתב בשיר

הם לא המציאו אותו.
&nbsp
אגלה לך משהו: בשנת 2004 (לפני שהתחלתי ללמוד ולעסוק בלשון) תרגמתי מאנגלית שיר שהייתה בו שורה It didn't feel... ל"זה לא הרגיש..." וזה אפילו "לא הרגיש לי" בעייתי... לא שמתי לב לכך בכלל עד שהעירו לי (ספיציפית אנשים שעוסקים בתרגום ובעריכה, לשאר הקהל זה לא הפריע).
&nbsp
מאז אני מודעת לכך יותר ומשתדלת מאוד להימנע מהשימוש בניסוח הנ"ל. הוא צורם לי בעיקר כשהוא מאולץ במיוחד. לדוגמה, עיתונאי שמראיין ספורטאי שזכה בתחרות ושואל אותו "איך זה מרגיש לך?" במקום "איך אתה מרגיש"?
. אבל אם כבר הזכרתי ספורט והשפעה "נלוזה" מאנגלית, צורם לי הרבה יותר "לנצח את ה..." (משחק / מקצה / מרוץ וכו').
 

hashoel

New member
גם לי זה מפריע. אך במחשבה קרה אני תוהה האם זה מוצדק

מריח בעברית זה שני דברים: גם האדם המריח וגם העצם המעלה ניחוח.
לפיכך במחשבה צלולה, למה ייגרע חלקו של המרגיש?
מעמד מריח ומעמד מרגיש הוא זהה מבחינה מדעית (הליך מקביל מבחינת הגוף)
ומעמד שניהם מבחינת הבניין דומה.
אז הבית מרגיש זה מעצבן. אבל בעצם למה?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
הרגל... אנחנו הדור שלו זה עדיין מפריע (אם בכלל).


 

trilliane

Well-known member
מנהל
אתה פחות או יותר בגיל של הוריי, ואני קצת "זקנה" בנשמתי


לפחות במה שנוגע לצקצוקי לשון...
(חלקם; אין לי סיכוי להתחרות ביאקים, למי שזוכר).
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אגב טעויות של תרגום מילולי מדי (הפעם באמת) הרגע קראתי ב-NRG

על הגירושים של בראד ואנג'לינה (ואללה, לא ידעתי) ונתקלתי במשפט 'מקור אחר אמר כי ג'ולי, בת ה-41, הייתה "חולה ועייפה" מכדי לריב על אורח החיים שלהם'. לא, גם לשים מירכאות סביב "חולה ועייפה" זה לא יעזור, כי sick and tired זה לא "חולה ועייפה"!

http://www.nrg.co.il/online/7/ART2/830/313.html?hp=7&cat=1003&loc=5
 

dory141

New member
בהחלט

כמו שאת בטח יודעת, הכוונה היא שנמאס לה או שהיא נואשה.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
"ההפקה מצליחה לתמרן בין המספרים המוסיקליים"


http://www.haaretz.co.il/gallery/lastnight/.premium-1.3068583
הפעם זה אפילו לא טקסט מתורגם אלא ביקורת מקורית של מיכאל הנדלזלץ ב"הארץ". נכון, מדובר בהפקה מיובאת מ"ווסט אנד" ולכן היא מוצגת באנגלית, ועדיין זו לא סיבה לתרגם מילולית musical numbers (צירוף שגור בשיח המחזמרים באנגלית) ל"מספרים מוזיקליים" כי בעברית זה פשוט לא עובד. מה רע ב... אה... "שירים"?
&nbsp
נ.ב.
אולי צריך להנמיך ציפיות אם כבר בכותרת כתוב "כונכיה" במקום "קונכייה"...
 
למעלה