אשכול שאלות שונות

[Common Denominator]

אשכול שאלות שונות

 

[Common Denominator]

מהיכן מגיע השימוש הסלנגי מטפאורי של "לבנות על"

מהיכן מגיע השימוש או מה מקורו של "לבנות על" המטפאורי, במובן של "לסמוך על"? ("לא הייתי בונה על זה")

 

[trilliane]

לפי מילון הסלנג של ר"ר מאנגלית ומגרמנית (והמטאפורה ברורה)

 

[Common Denominator]

תודה

 

[Common Denominator]

מהי האטימולוגיה (והמשמעות) של המילה "עכן"?

חיפשתי במילון ספיר המקוון וראיתי שמדובר בנחש או בשם של אדם. את האטימולוגיה והמשמעות האטימולוגית לא מצאתי כרגע. האם זה משהו שקשור לגחון?

 

[הדיוט גמור]

סוג של נחש, כנראה מיוונית

עכן הוא סוג של נחש, עפ"י קליין מקור שמו ביוונית echis, echidna דרך ארמית סורית
למרות שחז"ל מייחסים את שמו של עכן בן כרמי (יהושע ז) לאותו נחש, זה בלתי אפשרי (בימי יהושע לא היו יוונים בארץ...), וכנראה זה שיבוש של עכר, שמתקשר לסיפור. זו גם הגירסה בדברי הימים.

 

[Common Denominator]

תודה. האם יש השערה לשאלה מדוע העיצור ε היווני

שהינו עיצור קדמי תועתק לעיצור גרוני כה עמוק?

ומה הסיכוי שהמילה הזאת נלקחה ליוונית מהעברית ולא ההפך? ובכלל על התופעה של לקיחת מילים מעברית ליוונית -אם בכלל- אשמח לקבל פיסת מידע.

אאל"ט, בעבר קישרת את הספר של קליין בוריאציה של on line. תוכל לקשר לנו אותו שוב, אא"כ הוא כבר בקישורי הפורום.

 

[Common Denominator]

המילה "חֶרֶק"

כיצד אוכל לדעת מי חידש את המילה חֶרֶק (או חרקים)?
&nbsp
לגבי האטימולוגיה: "תרגום מקורב של המילה המשמשת בשפות אירופה; מלטינית insectum - חתוך, שיש בו חריצים." (ויקימילון)
&nbsp

 

[trilliane]

אם זה נעשה באקדמיה ללשון יש פרוטוקול, אפשר לפנות ולשאול

 

[Common Denominator]

בוצע

 

[Common Denominator]

תשובת האקדמיה ללשון:

שלום וברכה,
&nbsp
במילון בן-יהודה לא תמצא בערך "חרק" את המשמעות insect (או insectum בלטינית). מובן זה ניתן לערך חָרוּק, שהוא תרגום שאילה מדויק של המונח הלטיני.
בהערה לערך הזה במילון בן-יהודה מיוחס החידוש חרוק לד"ר מזי"א ונאמר שהוא השתמש בו גם במאמרו על שמירת הבריאות בגיליון של "האור" (הוא עיתון "הצבי" של אליעזר בן-יהודה).
ד"ר אהרן מאיר מזי"א היה מִמְּחַיֵּי השפה העברית. במקצועו היה רופא, אבל גם חידש מילים ועמד בראש ועד הלשון. בין מפעליו בולט חיבור מילון לועזי-עברי למונחי הרפואה ומדעי הטבע. המילון יצא לאור בשנת 1934 (לאחר מותו) בעריכת שאול טשרניחובסקי. במילון זה יש כבר שתי חלופות ל-insect, insectum: חָרוּק, חֶרֶק.
במונחי האקדמיה משמש המונח חרק (או למעשה צורת הרבים חרקים) רק שנים רבות לאחר מכן - החל בשנת 1963.
בברכה,
ברק דן
&nbsp
מספר הפנייה: 55127

 

[trilliane]

 

[Common Denominator]

"מבחוץ פנימה" או "מבחוץ אל פנימה"? (או שניהם לא...)

למשל במשפט:
"הוא נכנס מבחוץ פנימה" (למרות השימוש המיותר במשפט הזה במילים אלה... כרגע זוכר שהוצרכתי להשתמש במילים האלה במקום מסוים אך לא זכור לי באיזה הקשר אז המצאתי דוגמה לצורך העניין)

 

[trilliane]

השימוש בה"א המגמה מייתר את "אל"

ירושלימה = אל ירושלים
הולכים הביתה = אל הבית
נכנסים פנימה = אל הפְנים

 

[Common Denominator]

אכן, ה"א המגמה! (זאת המילה שבשבילה הייתה שווה השאלה)

קראתי עליו פעם בספר דקדוק ישן כלשהו ומאז לא ראיתי את המושג הזה ואף שכחתי ממנו.
אגב, איך נקראת הה"א במילה "נלכה ונשכימה"?
&nbsp
לגבי השאלה שלי, בראייה שנייה נראה לי שיש שתי אופציות:
1) מבחוץ לבפנים (וכן מבפנים לבחוץ)
2) מבחוץ פנימה (וכן מבפנים החוצה)

 

[trilliane]

עתיד מוארך, לשון איווי (הצהרת כוונות אישית בגוף ראשון)

 

[Common Denominator]

 

[חוכך בדעתו 2]

למיטב ידיעתי לא קיימות *בלשון תקינה של ימינו* המילים

'לבפנים' ו'לבחוץ'.

הערה: הדגשתי את ההתניה 'בלשון תקינה של ימינו' כדי להקדים רפואה למכה של מציאת איזה אזכור נידח בלשון ימי הביניים וכד', "המכשיר" לכאורה מילים אלה.

 

[Common Denominator]

בגלל רצף היחסים?

אני לא יודע למה מצד אחד זה משתווה למילה "ללמעלה"...(=רצף יחסים) ומצד שני זה נשמע בהרבה יותר סביל והגיוני לאוזן מאשר "ללמעלה" או "ללמטה".

יחד עם זאת, המילים "מבפנים" ו"מבחוץ" מאוד נפוצות בלשון ימינו, ונראה שאינן נזקקות לאיזכור נידח.

 

[trilliane]

נפוצות במשלב נמוך; אבל אין צורך בבי"ת, די ב"מפנים ומחוץ"

וגם זה צירוף נפוץ מאוד בימינו (בדומה לחברו "מבית ומחוץ").
&nbsp