שורש נ-מ-ס, קיים כזה?

[נודניק 28]

שורש נ-מ-ס, קיים כזה?

שלום,
ראיתי את המשפט הבא: איכלו לפני שזה יינמס.
אני יודע ששורש מ-ס-ס בעתיד כותבים יִמַּס (יימס) וכותב המשפט שוגה ומשאיר את הנ' שמקורה בבניין נפעל ומופיעה רק בעבר ובהווה.

כותב המשפט טוען שניתן גם וגם מאחר ומדובר בשורש נ-מ-ס. ציטוט:
שורש שונה מסס הפיכה לתמיסה נמס גם אותו רעיון הפיכה ממוצק לנוזל. נמס חסרי פה כמו נטע ייטע לנטוע ולטעת. מסס המסה כמו הגנה גננ כפולים, כלומר שורשים שונים אך קרובים במשמעות.

עזרו לי בבקשה לתקן או להחכים.
תודה!

 

[חוכך בדעתו 2]

נמס=חד-קרן=דרקון - לא היה ולא נברא, ואפילו משל לא היה.

 

[נודניק 28]

כך חשבתי, תודה!

 

[איתי שלר]

קיים

אבל לא תקני.

הרי כולנו (כמעט) אומרים "להינמס" (ונדיר שתשמע "הקרח מתחיל להימס" כמו שמחייב התקן).
גם נדיר שתשמע מי שנוקט לשון תקנית ואומר נְמַסּוֹנוּ מחום.

בעברית המדוברת הלא תקנית, השורש הוא נמ"ס, ומבחינת הבניינים הוא בתפוצה משלימה - בעבר ובבינוני - בבניין קל (נמס), בעתיד ובשם הפועל - בבניין נפעל (יינמס, להינמס).

ככה גם בפעלים אחרים: מכ"כ הפך לנמ"ך (להנמיך), מק"ק הפך לנמ"ק (להינמק).

 

[נודניק 28]

קיים בדיבור בלבד = לא תקני

כלומר בטקסט הכתוב באופן רשמי ותקין יש לכתוב: הקרח ימס.

 

[חוכך בדעתו 2]

נאה דרשת. רק תיקונון: יימס (בשתי יו"דים).

 

[אבל השם שרציתי תפו]

היום לא מקפידים על הגיית הדגשים (למרות התקן המחמיר)

ולכן כשתכתוב "יימס" הכוונה לעתיד קל של נמ"ס, או מעתיד נפעל של מס"ס?
&nbsp
&nbsp

 

[אבל השם שרציתי תפו]

שורש נמ"ס מופיע במקרא כמה פעמים

נמס בבניין קל עבר על משקל רעב, צמא וכדומה.
&nbsp
אם היה מדובר בבניין נפעל מס"ס אזי היינו מצפים ל- namas.
&nbsp
במקרא יש כמה עדויות לשורשים פה"פ נו"ן אחים לשורשים מגזרות חלשות כמו ע"ע/ ע"ו ככל הנראה מטעמים של דו עיצוריות .
&nbsp
ראה למשל "ונמלתם בשר ערלתכם" בראשית יז 11 שורש מו"ל (?)
&nbsp
"יבש חציר נבל ציץ" ישעיה מ 7/8 שורש נב"ל שים לב לצירה.

 

[חוכך בדעתו 2]

אבן שושן, רב מילים, כנעני, ספיר - כולם מס"ס ומס"ס בלבד (כולל

בתנ"ך).

 

[אבל השם שרציתי תפו]

כנראה מתוך הפשטה של השפה המקראית

בפועל יש הרבה חריגות (או הצלבות בין גזרות) במקרא.
&nbsp
אתה מכיר סיבה אחרת לקיום הצירה תחת המ"ם?

 

[trilliane]

עדיין נחשב לנפעל, כלומר הנו"ן אינה שורשית. ראה באתר האקדמיה:

כלל ד – בניין נפעל בגזרת ע"ו וע"ע
1. בעתיד מדבר – התחילית א' מנוקדת בחיריק או בסגול: אִסּוֹג או אֶסּוֹג, אִסַּב או אֶסַּב.

2. פועלי ע"ע

בעבר ובבינוני – לרוב צורות הנפעל באות בעבר בפתח בפ' הפועל, כגון נָסַב[1] נָסַבָּה,[2] נָמַס נָמַסָּה, נָדַם נְדַמּוֹתִי, נֵחַן[1]; בבינוני יחיד בקמץ כגון נָסָב.

צורות חריגות:
נָגֹל, נָחֹג: בעבר בגוף שלישי נָגֹל נָגֹלָּה נָגֹלּוּ, נָחֹג נָחֹגָּה נָחֹגּוּ; בגוף ראשון ושני נְגַלּוֹתִי נְגַלּוֹתָ.
נָמס, נָקל: בבינוני ביחיד נָמֵס או נָמָס, נָקֵל או נָקָל; הנטייה בפתח – נְמַסָּה נְמַסִּים נְמַסּוֹת, נְקַלָּה נְקַלִּים נְקַלּוֹת.

במקרא קיימות צורות נוספות בחילופי תנועות, כגון נָסֵבָּה, נָבֹזּוּ, נָזֹלּוּ, נָגֹזּוּ, נָרֹץ.

http://hebrew-academy.org.il/topic/...ל-בגזרת-עו-ועי-ובגזרת-הכפולים-עע/#target-3243

 

[אבל השם שרציתי תפו]

אני חולק על דעת האקדמיה אם כן,

ואני לא חושב שיש מי שיכול להחריג או להוציא מעניינה של השפה העברית את הצורות השונות במקרא:
&nbsp
"ורחבה ונָסְבָה למעלה למעלה" יחזקאל מא7 .
&nbsp
"הרים נָזְלוּ מפני-" שופטים ה5. בפסוקים אחרים נזולו -גם אב"ש תמה על כך
&nbsp
כפי שכבר כתבתי זו לא תופעה מיוחדת לע"ע, יש מופעים גם בע"ו כמו נמלתם, נבוּכים.
&nbsp
לענ"ד היו שורשים דו עיצוריים בעלי תנועת a,i,u. אבל בשל חוסר התאמה או אנלוגיות לתנועה השלטת a פעלים כאלה לא שרדו ונטמעו במערכת בשינויים כאלה ואחרים. במילים אחרות *קֵל* הפך לנקל כדי להתאים לפרדיגמה (שימי לב לתנועת הפתח בבניין קל עתיד הרומזת על i בעה"פ בעבר: ישן >יישן מתאים גם למצב בערבית)
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[איתי שלר]

אגב,

אגב, את נמֵס שבמקרא תמיד אפשר להבין כבינוני.