מה בין השורש כפ"ה לכפיות טובה?

איני יודע אם בעבר ניקדו בקמץ

אבל ברור שניקדו בשורוק על דרך הבינוני הפעוּל ולא על דרך לָקוֹח, פָּעוֹט, פָּמוֹט, כָּרוֹז.
ושאלתך האחרונה לא נהירה - כמו שאיש גְלוי לב הוא מי שלבו גלוי, איש שְבור לב הוא מי שלבו שבור, איש חשֹוּך מרפא הוא מי שהמרפא חשוּך ממנו, איש טרוף דעת הוא מי שדעתו טרופה כך גם איש כפוי טובה הוא מי שהטובה שלו כפויה.
בנוסף לבינוני פעוּל יש גם הוראה פעילה ולא רק הוראה סבילה (אבל אין צורך בכך כאן)
http://hebrew-academy.org.il/2011/12/27/דולק-ודלוק/
 

Assiduous

New member
השורוק מתייחס להברה האחרונה

אם אני מבין אותך נכון, בעוד שאנחנו מדברים על ההברה הראשונה.
&nbsp
כתבת שכפוי טובה הוא מי שהטובה שלו כפויה.
תוכל בבקשה להסביר מה בין מי שהטובה שלו כפויה לבין מי שלא מכיר טובה? זו הנקודה שאני מתקשה בה כנראה
 
השורוק בהברה השנייה, השווא/קמץ בראשונה.

לגבי שאלתך האחרונה, אלה ביטויים שונים במשמעות דומה (עם הבדלי ניואנסים).
כפוי טובה מקורו בלשון חז"ל, ואילו להכיר טובה (ולשלילתו) מקורו בימי הביניים.
 

Assiduous

New member
מן הסתם לא הסברתי טוב את שאלתי

ציינת בתגובתך הקודמת שכפוי טובה הוא מי שהטובה שלו כפויה.
תוכל בבקשה להסביר מה בין מי שהטובה שלו כפויה לבין המשמעות של לא מכיר טובה?
זה מה שהתכוונתי לשאול אבל כנראה שלא הסברתי את עצמי טוב
 
על פי המילון יש שתי אפשרויות

במילונים מובאים שני הסברים למילה "כפוי", אביא כאן את מילון ספיר שזמין לי כרגע:
1. מוּטָל עליו שלא בִּרצונו, מאוּלץ, מוּכרח
2. הפוּך, כּפוּף למטה: הייתה (החבית) כפויָה וּפיה לאוויר התנור (כלים ח, ג)
הביטוי "כפוי טובה" מקשה עלינו כי אף אחד מהם לא לגמרי מתאים, אבל בעוד שאת מובן 1 לא ניתן לתרץ בשום דרך, מובן 2 מסתדר איכשהו: כפוי טובה הוא מי שמצופה ממנו להכיר טובה והוא עושה להיפך.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
זו הייתה גם השערתי

 

Assiduous

New member
די מסכים. יכול להיות שאני טועה אבל

נראה לי שיש משמעות נוספת שאולי המילון פיספס: כפוי - מכוסה. כמו כיפה.
 
גם כאן

אפנה אותך למילון ההיסטורי שמקשר בין 'כפוי טובה' לכפיית הכלי ולמחלת הכפיון (אפליפסיה).
 
למעלה