שתי שאלות

[אור הקטן 2]

שתי שאלות

מדובר באדם שקופץ אל תוך מעיין עמוק

להלן הפסקה -
צללתי באוויר לשנייה ענוגה של חופש עד שפגעתי במבצר הקרח. זה היה כאילו שיגרו אותי עליו מתותח. הגוף התקשה, השרירים התפקעו, שקעתי לאין שיעור. קרסול ימין שלי נתקע במסלע. ניסיתי לשחרר אותו, אך לא הצלחתי. לא יכולתי לזוז, האוויר החל לאזול, הייתי תקוע לגמרי. חלפו שתי דקות והרגשתי שזה הסוף. שכך אני עומד לסיים את החיים, קבור במצולות. בטח גם עלי יספרו אגדה, על הטיפש שמצא את מותו. לרגע חשבתי שכבר עדיף, בשביל מה להאריך את הסבל. אבל אז נזכרתי בהורים, איך נעלמתי להם כמו ילד, בלי לומר מילה. לא הייתי מוכן להתפגר ככה. נתתי סדרה של דחיפות, ובדחיפה האחרונה, הרגל נחלצה, נסקתי אל פני המים, במרדף אחר אוויר.

1. מהו המונח הנכון עבור סלע/אבן במצולות שהרגל עלולה להסתבך בו, האם מסלע יכול להתאים?

2. "נתתי" ב"נתתי סדרה של דחיפות" הוא במשלב לשוני נמוך, ניסיתי לחשוב על חלופה, אך לא מצאתי. "הדפתי/הלמתי/הרבצתי סדרה של דחיפות?"

תודה לעונים

 

[trilliane]

1. נראה לי שכדאי לשאול בפורום צלילה

או להתייעץ עם גאולוג.
לא יודעת היכן הוא צולל, אבל אולי שונית אלמוגים יכולה להתאים?
&nbsp
2. במקום שם פעולה ושם תואר למה לא פועל ותואר הפועל?
למשל דחפתי נמרצות / דחפתי שוב ושוב וכיו"ב. אגב, את מה הוא דחף? חסר לי מושא.

 

[אור הקטן 2]

דחף את הגוף שלו בניסיון להיחלץ

 

[trilliane]

התכוונתי את מה הוא דחף עם הגוף...

כשאני אומרת "דחפתי את הקרקע" ברור שאני דוחפת את הגוף שלי; השאלה לעומת מה. אני מניחה שלעומת הסלע / קרקע, אבל לדעתי כדאי לציין זאת במשפט (גם באזכור).

 

[hashoel]

היחס בין סלע למסלע הוא - לענ"ד - כיחס שבין צמח לפלורה

א. לעניות דעתי מסלע הוא מונח המתייחס לאופי הסלעים באזור, ולא לסלע.
ב. ביצעתי סדרה של דחיפות.
והרשה לי לצטט בפניך משפט מתוך מאמרו של אוריאל שרוני "דרך נפתלת":
"לעולם לא יראה סופר ברכה רבה בעמלו אם אינו משתמש בשפה שהוא שוחה בה בטבעיות ושולט בה כרב מג".
ואידך

 

[אור הקטן 2]

מסכים עם הציטוט שהבאת

&nbsp
אולם לעיתים, אני מרשה לעצמי להתייעץ איתכם, כשאין לי חלופה אחרת.
&nbsp
תודה על התשובות.

 

[trilliane]

נראה שהצדק עמך, כך במילונים:

ספיר: "גוש סלעים, מכלול החומרים המינרליים המוצקים באזור מסוים"
http://www.milononline.net/value.php?vldid=1054417
גם בלקסיקון גאוגרפיה של מט"ח:
"סוגי הסלעים המצויים באזור מסוים."
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=6596&kwd=5365

 

[חוכך בדעתו 2]

התוכל להסביר: אוויר > מבצר (?) קרח > מסלע; מה בדיוק קרה כאן?

צללתי באוויר לשנייה ענוגה של חופש עד שפגעתי במבצר הקרח. זה היה כאילו שיגרו אותי עליו מתותח. הגוף התקשה, השרירים התפקעו, שקעתי לאין שיעור. קרסול ימין שלי נתקע במסלע. ניסיתי לשחרר אותו, אך לא הצלחתי. לא יכולתי לזוז, האוויר החל לאזול, הייתי תקוע לגמרי. חלפו שתי דקות והרגשתי שזה הסוף. שכך אני עומד לסיים את החיים, קבור במצולות. בטח גם עלי יספרו אגדה, על הטיפש שמצא את מותו. לרגע חשבתי שכבר עדיף, בשביל מה להאריך את הסבל. אבל אז נזכרתי בהורים, איך נעלמתי להם כמו ילד, בלי לומר מילה. לא הייתי מוכן להתפגר ככה. נתתי סדרה של דחיפות, ובדחיפה האחרונה, הרגל נחלצה, נסקתי אל פני המים, במרדף אחר אוויר.

 

[חוכך בדעתו 2]

כדי שאוכל להתייחס לקטע התייחסות מושכלת.

 

[אור הקטן 2]

הקטע עוד מאוד בוסרי מבחינת הכתיבה

&nbsp
אין צורך להתייחס לדימויים בתחילתו.
&nbsp
מדובר בבחור שאחרי סערת רגשות גדולה, קופץ במפתיע מקצה צוק אל תוך מעיין (בגובה של שש קומות).
&nbsp
אני מנסה להבין במה סביר/יכול להיות שהרגל שלו תסתבך בקרקעית מעיין
(בפורום צלילה ענו לי שבסבך אצות).

 

[trilliane]

אגב, קפיצה מגובה כזה יכולה לגרום לנזק קשה ואף למוות

אם היא לא מתבצעת נכון, כי נכנסים למים במהירות רבה והם ממש נותנים "מכה" לגוף. לא כ"כ מהר מגיעים כך לקרקעית; אם המים רדודים זה מסוכן, ובכל מקרה אם הוא לא נכנס נכון הוא יכול לשבור רגל רק מהמכה של המים, עוד לפני שהוא מגיע בכלל לקרקעית. ייתכן שהוא גם ייאבד את ההכרה... אני לא יודעת איך דבר כזה משפיע על אדם שאינו מקצוען (ואינו אינדיאנה ג'ונס או כל גיבור פעולה קולנועי מופרך).
&nbsp
בקפיצות ממגדל במים פתוחים גברים קופצים מ-27 מטרים (זה המקסימום) ובניגוד לקפיצות אולימפיות (עד עשרה מטרים) כאן לא נכנסים אף פעם בקפיצת ראש אלא עם הרגליים כלפי מטה, וכמובן ב"סטיק" כלומר בגוף מתוח אנכית למים. אף שמדובר במקצוענים בתחרויות כאלה תמיד יש כמה צוללנים במים שמיד לאחר הקפיצה מתקרבים לקופץ (או לקופצת) לבדוק שהכול בסדר, כי זה באמת מסוכן.

 

[אור הקטן 2]

קיבלתי והשכלתי ,תודה