אוכל רק לנסות להעלות ניחוש חף מכל ידיעה אמיתית ומעמיקה
כלל אינני מכיר את כתביו (הרבים!) של הפסיכולוג והפילוסוף ויליאם ג'יימס. אם כבר אני יודע משהו (ויש ספק גדול בכך) זעיר, זה בכיוונים אחרים לחלוטין.
אבל אנסה להעלות איזשהו ניחוש. ומקווה שהוא לא אידיוטי לגמרי, מטופש בעליל.
השאלה העיקרית בעיניי היא מה סוג הנמען אליו מכוונת האימרה המצוטטת.
אם אני יוצא מנקודת הנחה שהנמען הוא "המשדֵר" - פוליטיקאי, נואם, עיתונאי וכיו"ב, אפשר אולי לחשוב שאימרה זו נועדה להביא את "המשדר" להקפיד על המִשלב הראוי של דבריו, וגם להקפיד להבהירם בפני קהלו, כך שדברי האמת שלו לא יהפכו לשקר.
אני חושב על אפשרות אחת: התבטאות אירונית או סרקסטית. נניח שאיזשהו פרופסור חשוב אומר: טראמפ הוא המשיח החדש של האמריקאים. מי שמבין שזה בסרקזם, תופש את האמת. ואולם מי שמפספס את האירוניה מקבל שקר גדול, כאילו פרופסור נודע טוען שטראמפ יביא ישועה לאמריקאים.
אפשרות אחרת שאני יכול לחשוב עליה היא דיבור מטפורי. אפשר אולי לחשוב על הדוגמה (גם דוּגמה וגם דוֹגמה) הבאה: מישהו פעם, לפני מאות שנים, אמר שיין הקודש בכנסיה הוא דמו של ישוע - כמטפורה. וזה הובן כמציאות-חוץ-מטפורית, והפך לדוֹגמה ששורפת את המוח למאות מיליונים של נוצרים בעולם.
אני חושש שהדוגמאות שהבאתי לא טובות; אבל הרבה יותר אני חושש שההבנה שלי מוטעית לחלוטין, ושזה בכלל לא הכיוון.
אבל זה מה שיכולתי.
