נ-ש-ק וגזרת חפ"נ

ohadcarrington

New member
נ-ש-ק וגזרת חפ"נ

היי!

האם השורש נ-ש-ק שייך לגזרת חפ"נ, כלומר ההטייה שלו היא לשוק? וצורת העבר היא שק?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
בעיקרון לגזרת פ"נ שייכים כל השורשים שפה"פ שלהם היא נו"ן

ובעבר כשהיא הייתה ללא תנועה (אחריה), כלומר שוואית (בעיקר בשווא נח) היא הייתה "נעלמת" (מידמה ומתלכדת עם העיצור שאחריה) אבל בעברית החדשה יש נטייה לשמרה.
&nbsp
ראה כללי האקדמיה ללשון: הבלעת הנו"ן או קיומה בפועלי פ"נ
1. נו"ן הבאה ישירות לפני עיצור אחר, יש בעברית החדשה נטייה לשמרהּ. האקדמיה סומכת את ידה על כיוון ההתפתחות הזה.
&nbsp
2. הפעלים בגזרת פ"נ מותרים בקיום הנו"ן בכל הצורות, כגון יִנְקֹם לצד יִקֹּם, נִנְטַשׁ לצד נִטַּשׁ, הִנְשִׁיר לצד הִשִּׁיר, להוציא את הפעלים האלה, שההבלעה בהם היא הכרח:
בניין קל (הפעלים מובאים בזמן עתיד): יִגַּהּ, יִגַּע, יִגַּשׁ, יִדַּח, יִזֶּה, יִזַּל, יִטֶּה, יִטֹּל, יִטַּע, יִסַּע, יִפַּח, יִפֹּל, יִשָּׂא, יִשַּׁל, יִשַּׁק, יִתַּךְ, יִתֵּן (וכן יֻתַּן).
http://hebrew-academy.org.il/topic/...tiyyat-hapoal/3-3-כללים-בגזרת-פנ/#target-3147
&nbsp
ומתוך סעיף 5 המתייחס לציווי בבניין קל:
"בצורות ציווי ממשקל יִפְעַל הנו"ן בדרך כלל חסרה, כגון טַע, סַע"
&nbsp
לעומת זאת בשם הפועל המצב שונה:
"6. בשם הפועל של בניין קל[2] הנו"ן מתקיימת. למשל: לִנְסֹעַ, לִנְטֹעַ, לִנְגֹּחַ."
&nbsp
לסיכום, הנטייה של השורש נ-ש-ק בבניין קל:
עבר: נָשַׁק
הווה: נוֹשֵׁק
עתיד: יִשַּׁק
ציווי: שַׁק!
שם הפועל: לִנְשֹׁק
 

ohadcarrington

New member
השכלתי בשנית


בעבר היא הייתה ללא תנועה בגלל הגיית השווא? ובכלל איך הוגים שווא? עד היום לא מצאתי תשובה ברורה לכך... ידוע לי רק על הרפיית אותיות מעל שווא נע ואחרי שווא נח...
&nbsp
תודה על ההפנייה לאתר האקדמיה! חיפשתי בספר ”שפ"ה בהקשר“ של אילת ברגר ולא היה שם פירוט רב על הגזרה כמו זה שהפנתיני אליו... אולי מפני שזו מהדורה ישנה ולא עדכנית...
את מכירה ספרים אחרים שמתאימים לנושאים כאלו (תחביר, הגה, תהליכים פונטיים וכיו"ב)? או שכדאי להסתמך על חיפוש בגוגל ובאתר האקדמיה?
&nbsp
שבוע טוב...
 

trilliane

Well-known member
מנהל
בעבר בעברית העיצור n (נו"ן) היה עיצור "חלש"

שנטה להתלכד עם העיצור שאחריו ברגע שלא חצצה ביניהם תנועה, ובעברית שני עיצורים רצופים (שאין ביניהם תנועה חוצצת, כלומר הראשון בשווא נח) נכתבו כעיצור אחד עם ביצוע כפול >> דגש חזק משלים.
&nbsp
שווא נע הוא מקרה קצת שונה כי מקורו בתנועה (שנחטפה) והוא לא "אפס תנועה", אבל כפי שאפשר לראות, גם במקרה הזה לא פעם הנו"ן חסרה (למשל בצורות ציווי ובשם הפעולה "גישה").
&nbsp
אין הגייה תקנית לשפה העברית, לא מטעם האקדמיה לפחות. ברמה התאורטית המקובלת שווא נח נהגה כאפס תנועה ואילו שווא נע הוא תנועת e קצרה, אבל בפועל (בעברית החדשה) הגיית השווא (נע/נח/מרחף) מושפעת בעיקר מהסביבה הפונולוגית ופחות מסוג השווא. הנושא נידון בהרחבה בשרשורי עבר:
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/1072/160935175
&nbsp
את הספר של ברגר איני מכירה, אבל להערכתי אין קשר לעדכניות המהדורה אלא לחומר שהמחברת בחרה לכלול בו (בהתאם למטרה ולקהל היעד). קשה לי להמליץ לך על ספרים בלי להבין מה בדיוק אתה מחפש, מה המטרה. אם המטרה היא כללים ותקינות, אתר האקדמיה ללשון הוא מקור מצוין. אם אתה מחפש ידע אקדמי, יש ספרים של האוניברסיטה הפתוחה וכמובן ספרות אקדמית בכל הנושאים הנ"ל, השאלה רק איזו רמה רלוונטית לך ומה בדיוק מעניין אותך.
 

ohadcarrington

New member
אוי, אני אוהב את השפה העברית!

תמיד יש בה המון דברים מעניינים לגלות!
תודה על ההסבר! הבנתי! לפחות אני מקווה שהבנתי

לגבי השווא, תודה על ההפניה לשרשור! זה עזר לי להבין קצת יותר על נושא הגיית השווא...
מדוע האקדמיה לא פוסקת בנושא השווא? או שהאקדמיה לא מעוניינת לפסוק בנושאים של הגייה המשתנים מדובר לדובר? או שבעצם לא ניתן לפסוק בכלל בגלל שהגיית השווא משתנה מסיבות פונולוגיות?
&nbsp
אין לי השכלה של ממש בשפה העברית, רק כמה קורסי בחירה באוניברסיטה שעסקו בכתיבה, מעט תהליכים פונטיים, מעט תורת ההגה ומבוא לבלשנות...
אני מחפש ספר שיוכל לספק מידע על תורת ההגה ותהליכים פונטיים (הידמות, גרירה, הגייה, דגשים וכו'), עד היום נעזרתי בספרי האוניברסיטה שרכשתי במסגרת הקורסים ובספרי בגרות מן המתכונת הישנה, אך כמובן שנאצלתי להסתמך על מספר גדול של ספרים היות וכל אחד מסביר ומפרט בצורה שונה...
בנוגע לכללים ופסיקות אסתמך על אתר האקדמיה, תודה!
&nbsp
כן, ושוב תודה על העזרה!
 

trilliane

Well-known member
מנהל
האקדמיה לא עוסקת ולא פוסקת בסוגיות הגייה / מבטא באופן כללי

ולכן מן הסתם גם לא בשוואים.
&nbsp
אני יכולה להציע לך שני ספרים בנושא תורת ההגה אך שניהם די כבדים ואקדמיים:
פרקים בפונטיקה וברישום פונטי / אשר לאופר
http://www.magnespress.co.il/Book/פרקים+בפונטיקה+וברישום+פונטי.aspx?code=45-351083
תורת ההגה והצורות של לשון המקרא / יהושע בלאו
http://hebrew-academy.huji.ac.il/hotsaalaor/hadash/Pages/blau2010.aspx
&nbsp
אם אתה שוקל לקנות אותם ממליצה לך לעיין בהם בחנות או בספרייה ולא להזמין מהאינטרנט (כדי לוודא שהם אכן מתאימים לצרכיך). לתחושתי עדיף לך לחפש ספר של קורס באוניברסיטה הפתוחה.
 

ohadcarrington

New member
תודה! אעשה זאת!

ד"א תודה על ההמלצה לספר על לשון המקרא, תמיד רציתי להתעמק במערכת הזמנים במקרא
 

trilliane

Well-known member
מנהל
פ"נ = פ' הפועל נו"ן, כלומר שורשים שהאות הראשונה בהם היא נו"ן

 

trilliane

Well-known member
מנהל
בשורש נ-ש-ק בבניין פעל בעתיד ובציווי; בדיוק כמו נ-ס-ע:

נסע, נוסע, ייסע, סע!, לנסוע
 
למעלה