שאלות של דיןדין42 (נא לשרשר,
)

דיןדין42

New member
משפט מאוחה או פשוט

האם המשפט הבא הוא מאוחה (בגלל ו' החיבור) או פשוט?
"בהר האוורסט, ההר הגבוה ביותר בעולם, קור עז ואויר דליל"

אם הוא פשוט איך ניתן להפוך אותו למאוחה?
ובכללי מתי ו' החיבור מייצגת מילית איחוי ומתי ו' החיבור היא בתוך משפט פשוט?
 

דיןדין42

New member
מושא או תיאור

האם במשפט-
"תיאטרון הבימה, התיאטרון הלאומי של ישראל, נוסד בשנת 1917 במוסקבה על ידי נחום צמח"
יש מושא או ש"בשנת 1917", "במוסקבה", "על ידי נחום צמח" הם כולם תיאורים? ולמה?
זה מבלבל מפני שאם לא היו משלימי הפועל האלו במשפט, אז למשפט אין ממש משמעות.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
משפט פשוט עם נושא כולל

משפט מאוחה הוא איחוי של שני משפטים (או יותר). כשוי"ו החיבור מחברת בין שני משפטים, זה משפט מאוחה; אבל כאן היא מחברת בין שני צירופים שמניים.
&nbsp
מאוחה לדוגמה (שינוי די מינימלי אבל משפט לא משהו):
בהר האוורסט, ההר הגבוה ביותר בעולם, קור עז ויש בו גם אוויר דליל".
או (קצת יותר שינוי תחבירי, אבל עדיף סגנונית):
"בהר האוורסט, ההר הגבוה ביותר בעולם, שורר קור עז וכמו כן האוויר בו דליל"
או יותר נחמד (הפיכת הלוואים לנשואים):
"בהר האוורסט, ההר הגבוה ביותר בעולם, הקור עז והאוויר דליל"
 

trilliane

Well-known member
מנהל
ההבדל בין מושא לתיאור

מושאים הם (בגדול) "משתתפים" (ארגומנטים) נוספים בפעולה. במשפט פעיל, הנושא הוא עושה הפעולה, אך אם היו בה גם משתתפים סבילים, הם בתפקיד מושאים. מושא הוא משלים פועל מוצרך, כלומר הפועל צריך אותו, וכל פועל מביא איתו את מילות היחס המתאימות למושא המסוים. את יכולה להסתכל על הפועל בתור פונקציה שמצריכה כמה משתנים, ופעלים שונים מצריכים כמות משתנים שונה.
&nbsp
למשל:
_____ עמד
_____ בדק את ____
_____ נתן את _____ ל______
&nbsp
בפעולת "עמידה" יש רק משתתף אחד, הוא העומד. כשאני עומדת על הרצפה, הרצפה לא נעמדת.
בפעולת "בדיקה" יש בהכרח שני משתתפים: בודק ונבדק. לא ניתן לבדוק אם אין מושא בדיקה. לכן אם המורה בדק את המבחן, המבחן נבדק ע"י המורה.
בפעולת "נתינה" יש בהכרח שלושה משתתפים: נותן, מקבל ומשהו (שניתן) העובר מהראשון אל השני (לא חייב להיות פיזית; אפשר לתת גם עצה, המלצה, חוות דעת וכיו"ב).
&nbsp
משפט סביל מאפשר לקדם את המושא לתפקיד הנושא, והם בעצם מחליפים תפקידים (ראי את המשפטים של המורה והמבחן). במשפט סביל ניתן לציין את עושה הפעולה (ע"י...) אך לא בהכרח; פעמים רבות הוא מושמט כי הוא לא חשוב דיו / ברור מאליו / אינו ידוע וכו'.
&nbsp
העובדה שפועל מצריך מושאים לא מחייבת שהם יופיעו במשפט; פעמים רבות הם ברורים מההקשר או מיותרים בגללו ("תרמתי במשרד").
&nbsp
תיאורים הם משלימי פועל "רשות" שמספקים רשימה סגורה של קשרים לוגיים הקשורים בפעולה. הם אינם תלויים בפועל עצמו אלא בצורך של מחבר המשפט לספק את המידע הזה.
תיאורים "מרחביים": מקום, זמן
תיאורים סיבתיים: סיבה, תכלית, ויתור, תנאי
תיאורי איכות וכמות: אופן, מצב, מידה
&nbsp
ולמה הם לא מוצרכים? כי הם לא תלויים בפועל עצמו, כאמור. לכל פועל את יכולה לספק מתי והיכן הוא התרחש, איך, למה, כמה וכו'. הרי אין פעולה שלא מתרחשת במקום ובזמן מסוים, כן? אך לא בכל משפט המידע הזה רלוונטי. לעתים הוא כבר נאמר לפני כן, לעתים הוא לא חשוב, או מובן מאליו... בפועלי תנועה (הלך, טס, רץ וכו') יש לא פעם תחושת הצרכה חזקה יותר של מקום, ולכן כבר קראתי מאמר שהציע להגדיר את תיאור המקום כמשהו בין מושא לתיאור... ועם זאת, הוא עדיין תיאור, ואם אפשר לשאול שאלות של מקום (איפה, היכן, מאין, לאן) לגבי הנשוא במשפט, הרי שמדובר בתיאור מקום.
&nbsp
לסיום, הרגשתך שמשפט מסוים יהיה חסר ללא משלימי פועל אינה מעידה אוטומטית לגבי מושא. המושא היחיד במשפט שנתת הוא 'ע"י נחום צמח' אבל המשפט היה משאיר אותך בתחושה נינוחה גם ללא מושא, אפילו לו היה רק "התאטרון... נוסד ב-1917", כלומר עם תיאור זמן בלבד.
&nbsp
כאמור, משפט סביל נוטה לוותר לא פעם על עושה הפעולה ומסתדר יפה גם ללא מושאים. אבל כשמשפט מספר על אירוע (למשל היווסדות של תאטרון) הוא לרוב כולל מקום וזמן, כדרכם של אירועים. מכיוון שמיותר לציין סתם כך שתאטרון ידוע נוסד בשלב כלשהו בעבר (כאילו דה?), אין במשפט כזה תועלת, ואת מרגישה (ובצדק) שהמשפט "תאטרון הבימה נוסד" חסר משמעות, אף שהוא תקין תחבירית. אבל לו היית חיה בתקופה שבה זה קרה ואלה היו חדשות, ייתכן שלא היית מרגישה כך. למשל לו הייתה חברה כרגע בחבורה ששוקלת להתמסד והיו מתקשרים לבשר לך "התנועה נוסדה!" אני מניחה שהיית מוצאת בכך משמעות.
 

דיןדין42

New member
האופציה השלישית

תודה רבה, מסתבר שהתבלבלתי במשפט והתכוונתי לזה האחרון שהצעת "בהר האוורסט, ההר הגבוה ביותר בעולם, הקור עז והאוויר דליל".
אז האם הניתוח הבא נכון? משפט מאוחה
איבר א'- "בהר האוורסט, ההר הגבוה ביותר בעולם, הקור עז". משפט פשוט עם תמורה-תיאור מקום, נשוא- "עז", נושא- "הקור"
איבר ב'- "אוויר דליל" משפט שמני פשוט. נשוא- "דליל", נושא- "האוויר"

אם המשפט היה "בהר האוורסט הקור עז, האוויר דליל והלחות נמוכה"
אז האם הניתוח הבא נכון? משפט מאוחה עם שלושה איברים שהאיבר השלישי הוא -"הלחות נמוכה" נשוא- נמוכה, נושא-לחות

זה מרגיש כמו רשימה של מה יש בהר האוורסט ואז ו' החיבור במצב כזה לא אומרת על איחוי (נכון?) מדוע זה לא המצב?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
הניתוחים שלך נכונים; זו אכן רשימה, אבל של משפטים...

אגב, באתר האקדמיה ללשון (בכללי הפיסוק) הם משתמשים במונח "חלקים מאוחים" במקום חלקים כוללים...
אז גם פה יש חלקים מאוחים, אבל הם משפטים (כל אחד מהם משפט עצמאי) ולכן המשפט ה"גדול" נקרא משפט מאוחה.
 

דיןדין42

New member
למה האופציה השלישית היא הפיכת הלוואים לנשואים?

למשל אם המשפט היה- "בהר האוורסט, הקור עז, והאוויר דליל, ולמרות זאת מטפסי הרים רבים מנסים לטפס אל הפסגה"
אז האם הניתוח הבא נכון? משפט מאוחה
איבר א'- "בהר האוורסט, הקור עז והאוויר דליל". משפט פשוט, נשוא- "בהר", נושא כולל- "הקור עז והאוויר דליל"
איבר ב'- "מטפסי הרים רבים מנסים לטפס אל הפסגה" משפט פשוט, נשוא מורחב- "מנסים לטפס", נושא- "מטפסי הרים רבים", מושא- "אל הפסגה".
 

trilliane

Well-known member
מנהל
כי במשפט המקורי שכתבת הם היו לוואים ולא נשואים...

ואני הפכתי אותם לכאלה (לפני שידעתי שהם בעצם היו כאלה מלכתחילה ופשוט נשלה לך ה"א הידיעה
).
&nbsp
הניתוח שהצגת לא נכון; בכל מקרה "הקור עז" = נושא ונושא; "האוויר דליל" = נושא ונשוא, ולכן זה לא יכול להיות משפט פשוט כי הוא כבר מכיל שני משפטים.
"בהר האוורסט" וגם "אל הפסגה" הם תיאורי מקום.
 

דיןדין42

New member
למה אלו הנשואים ולא "בהר"

ראשית תודה רבה.
הייתי שמחה לקבל עוד חידוד על למה לא יכול להיות שהנשוא במשפט "בהר האוורסט הקור עז והאוויר דליל" הוא "בהר"?
זה מתקשר גם לעוד שאלה- האם אפשר לומר שהמשפט המקורי שרשמתי: "בהר האוורסט קור עז ואוויר דליל" הוא משפט פשוט חסר נשוא, שבעצם הנשוא החסר המשפט הזה הוא "יש"?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
בגלל היידוע

הקור עז בהר = הקור (הוא) עז >> נושא (אוגד) נשוא + תיאור מקום
הקור העז בהר = הקור העז (הוא) בהר >> נושא + לוואי (אוגד) + נשוא
&nbsp
אני לא בקיאה בנשואים חסרים, אבל אם כבר, הנשוא "יש" חסר במשפט השני, לא בראשון.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
שאלות של דיןדין42 (נא לשרשר,
)

היי דיןדין42, ברוכה הבאה לפורום!

מכיוון שיש הגבלה על כמות השרשורים בעמוד הראשי, אני מבקשת מכל גולש לרכז את שאלותיו בהודעה / שרשור אחד (אלא אם כבר עברו יומיים-שלושה או שהוא נעשה גדול מדי). אם כבר פתחת שרשור, אין צורך לפתוח הודעה חדשה נוספת; שרשרתי אליו את ההודעות הבאות.
 
למעלה