מקור המילה ׳זום׳ (לא שייך לאופטיקה)

[יייערי]

מקור המילה ׳זום׳ (לא שייך לאופטיקה)

לפני כ50 שנה היה נפוץ אצלנו בקיבוץ השימוש במילה ׳זום׳ לרוטב.
מאז המילה נשכחה אבל הנה לאחרונה הסתבר לי שביוונית, למילה ׳זומי׳ בדיוק אותה משמעות, רוטב.
- האם מישהו מכיר/הכיר את המילה מחוץ לקיבוצי השומר הצעיר?
- האם יש מקור שונה למילה, חוץ מיוונית?

 

[חוכך בדעתו 2]

אב"ש: זום [אולי מן זהם] רוטב הצלי או המרק שהבשר מתבשל בו.

"ואוכלין פכסמין ופותין בתוך הזום של בשר (במדבר רבא ז).
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

כלומר: א. בקיבוץ שלכם היו (וישנם) אנשים חכמים שדיברו בלשון חכמים.
ב. ההשערה שלך בעניין מקור המילה, לטעמי, עדיפה על השערת אבן שושן, כי: 1. בתקופה שבה הופיעה המילה בעברית הייתה לשפה היוונית השפעה ניכרת עליה. 2. לא מסתדרת לי הפתִייה ׁ(כנראה טבילה או פירור) של הפכסמים בתוך נוזל אכיל (וגם טעים מן הסתם) וכינוי נוזל זה בשם שמקורו 'זיהום'.

 

[יייערי]

תודה רבה!

השימוש אצלנו נראה כל כך סלנג שלא העליתי על דעתי לבדוק באב״ש.
כמו שציינת, קיבלנו כל כך הרבה מיוונית אז שאין ספק שזה משם. בדקתי באתר אטימולוגיה יווני ונאמר שם שהמקור ארכאי. האמת, צריך לעשות מחקר על ההשפעה היוונית על הבישול בתקופת המשנה והתלמוד.
אז העניין סגור. הרבה תודות
יעקב

 

[הדיוט גמור]

וקליין אומר...

שמקור המילה זום (בחולם!) אכן מיוונית, ומקורה במילה zyme שקשורה לתסיסה והחמצה, וממנה קיבלנו את האנזים שנקרא כך בגלל הקשר שלו לתהליכים מסוג זה.
בדרך יותר פתלתלה, הזום קשור גם למילה האנגלית juice (ולמקבילותיה בשאר שפות אירופה), אשר חולקת אתו שורש PIE משותף.
ואגב, לא אתפלא אם אבא של שמעון בן זומא (המפורסם מההגדה, ומהפרדס) היה בעל דוכן מרקים או משהו כזה, ומעניין שהוא מוזכר לעתים גם כבן זימא.