מה שם תופעת הסופית א' בש"ע ארמיים שמקורם בעברית (לכאורה)?
בארמית קיימת תופעה די נפוצה של תוספת סופית א' לש"ע עבריים. למעשה ניתן לחלק את התופעה לשניים:
א) שמות ארמיים שמבחינה פונטית נשמעים זהים וגם מבחינה מורפולוגית נראים זהים לשמות העבריים (לכאורה) ורק תוספת הסופית א' עושה בהם את השינוי.
ב) שמות שנשמעים מעט שונה מבחינה פונטית אך מבחינה מורפולוגית הם אותו הדבר וההבדל מתבטא בתוספת הסופית א'.
להלן מספר דוגמאות, ובסוגריים אכתוב מי מהם משתייך לקבוצה הנ"ל, בציון האות א' לקבוצה א' וב' לקבוצה ב.
דוגמאות:
עבד > עבדא (ב)
בית > ביתא (ב)
דם > דמא (א)
מערב > מערבא (א)
גבר > גברא (ב)
עין > עינא (ב)
חבר > חברא (ב)
חזן > חזנא(א)
חתן > חתנא (א)
מה שם התופעה הזאת?
אשמח לראות איזכורים או הפניות לאיזכורים של התופעה בספרות. כרגע מחזיק בידי עותק מודפס של לויאס קספר ואם מישהו מכם מכיר הפניה רלוונטית לספר הזה, זה יהיה מצוין.
בארמית קיימת תופעה די נפוצה של תוספת סופית א' לש"ע עבריים. למעשה ניתן לחלק את התופעה לשניים:
א) שמות ארמיים שמבחינה פונטית נשמעים זהים וגם מבחינה מורפולוגית נראים זהים לשמות העבריים (לכאורה) ורק תוספת הסופית א' עושה בהם את השינוי.
ב) שמות שנשמעים מעט שונה מבחינה פונטית אך מבחינה מורפולוגית הם אותו הדבר וההבדל מתבטא בתוספת הסופית א'.
להלן מספר דוגמאות, ובסוגריים אכתוב מי מהם משתייך לקבוצה הנ"ל, בציון האות א' לקבוצה א' וב' לקבוצה ב.
דוגמאות:
עבד > עבדא (ב)
בית > ביתא (ב)
דם > דמא (א)
מערב > מערבא (א)
גבר > גברא (ב)
עין > עינא (ב)
חבר > חברא (ב)
חזן > חזנא(א)
חתן > חתנא (א)
מה שם התופעה הזאת?
אשמח לראות איזכורים או הפניות לאיזכורים של התופעה בספרות. כרגע מחזיק בידי עותק מודפס של לויאס קספר ואם מישהו מכם מכיר הפניה רלוונטית לספר הזה, זה יהיה מצוין.
