שאלות של חגית7700 (נא לשרשר, תודה!)

[חגית7700]

עברה או עבירה?

תודה לעונים!

 

[חגית7700]

ושאלה נוספת...האם אחרי המילה אנטי חייב לבוא מקף

כשיש אחריה מילה נוספת (למשל: אנטי-חברתי) או שלא צריך מקף?
תודה

 

[trilliane]

הכתיב התקני ללא יו"ד.

 

[trilliane]

תחילית חייבת להיות צמודה למילה שאחריה

לרוב מקובל במקף, אבל בתחיליות לועזיות (מיקרו, ביו, אנטי וכו') פעמים רבות הן נדבקות ישירות למילה, כנראה כי כך זה במקור (ובמילים רבות השאילה הישירה היא של המילה כולה), למשל: ביוכימיה, אנטיטטנוס וכו'.
&nbsp
ראי החלטת האקדמיה: 4.2.2 צירוף של מילית ושם
http://hebrew-academy.org.il/topic/...ance/4-2-צירופי-שמות-וראשי-תיבות/#target-3320
&nbsp
אגב, אני לא יודעת אם ב"אנטי-חברתי" הכוונה לעוין חברתית, אבל אם מדובר פשוט בלא-חברתי, הייתי כותבת כך (אני מעדיפה בד"כ עברית על פני לועזית, במידת האפשר).

 

[חגית7700]

תודה רבה רבה על התשובות המנומקות! ושאלה אחרונה:

ידוע לי כי אסור לכתוב 3 פעמים את האות ו' בצמידות. מה עושים במקרה שבו חייבים לכתוב זאת, אחרת המשפט לא מובן? (צריכה לצטט מתוך ספר של אדם בשם וולף. יש מחבר נוסף לספר - ספיר. איך לכתוב את שניהם יחד? ספיר ו-וולף)?

 

[trilliane]

לא אסור; אם זה קורה זה קורה, פשוט לא מכפילים או מוסיפים וי"ו

בכתיב חסר הניקוד במקרה כזה (וזה לא המקרה הזה).
פתרון מוכר הוא החלפה בין השמות: וולף וספיר.
במקרה הזה מכיוון שההשערה מוכרת בסדר ההפוך, כספיר-וולף, זה מה שהייתי כותבת, פשוט בלי וי"ו החיבור אלא עם מקף (או אולי עם קו מפריד אבל בלי רווחים: ספיר–וולף).

 

[חגית7700]

לא הבנתי. הרי כן מדובר כאן על הכתיב חסר הניקוד

בנוסף, אתקן את מה שכתבתי מקודם: לא מדובר בשני כותבים של אותו ספר, אלא שני חוקרים שונים (שהגיעו לאותה מסקנה), ולכן מופיעים יחד. משום כך, לא יהיה זה מתאים לכתוב ספיר-וולף.

 

[trilliane]

הכוונה שלא הוספת אף וי"ו מסיבות של חוסר ניקוד. כולן במקור.

וורף זה השם (וי"ו אחת עיצורית, השנייה לחולם מלא, זה השם גם כשהוא מנוקד) ואם את מוסיפה וי"ו החיבור, גם זה לא קשור לכתיב חסר הניקוד.
&nbsp
אני יודעת במה מדובר (זה במקרה בתחום הבלשנות, את יודעת...

), מכירה את השערת ספיר-וורף ועניתי לך בהתאם.

 

[trilliane]

בדקתי עכשיו; בעברית (ובאנגלית) אכן מקובל להשתמש במקף

ראי בוויקיפדיה:
https://he.wikipedia.org/wiki/היפותזת_ספיר-וורף
ובדקתי גם בספרו של הבלשן גיא דויטשר "בראי השפה" ומופיעה שם ספיר־וורף (במקף עברי תקני, בגובה השורה העליונה).

 

[חגית7700]

רב תודות על התשובה המנומקת והבדיקה המקיפה!

 

[trilliane]

בכיף

כך אני מכירה את זה, אבל החלטתי לוודא ליתר ביטחון

פעמים רבות עורכים מתייעצים כאן לגבי ספרים שהם עורכים בתחומים כמו היסטוריה, משפטים, פסיכולוגיה ועוד ואז אני אמנם בקיאה בלשון אבל לא בתוכן; במקרה הזה שאלת על מונח ידוע בתחום הבלשנות (זה "בבית") ולכן היה לי ברור מיד למה התכוונת, עד כדי כך שאפילו לא שמתי לב שבהתחלה כתבת על ספר...
&nbsp
אגב, כטיפ לעתיד אני ממליצה לחפש מונחים כאלה בגוגל ולבדוק איך מקובל לכתוב אותם (במקורות מהימנים, כמובן). אם לא מוצאים בעברית והאנגלית רלוונטית (למשל כאן, כי אלה שמות) אז גם באנגלית.

 

[חגית7700]

אגב, שלחתי לאקדמיה שאילתה בנוגע ל-3 ווים, והנה תשובתה:

אין כל איסור כזה. אפשר למשל לכתוב ווודקה = ו + וודקה. וכן וווו = וּוָווֹ.
עם זאת אין כופלים ו' עיצורית בסמוך ל־ו' אחרת. למשל: ווילון (ו+ וילון) ולא "וווילון".
כך שבמקרה של וורף, אין מניעה לכתוב ווורף.

 

[trilliane]

זה בדיוק מה שעניתי לך...

לא הייתה כאן דילמה

 

[trilliane]

* וולף >> וורף

 

[Assiduous]

חידוש מעניין, לא ידעתי!

אמנם ידעתי שהתנועה אֵ (E) לא מסומנת יותר ביו"ד, אבל חשבתי שספציפית מילה זו נופלת באחד מהמקרים יוצאי הדופן.
&nbsp
אגב, צורה כזאת מתועדת במילון ההיסטורי? (וכשאני מתכוון למתועדת אני מתכוון לכך שצורה כזאת של כתיבה נמצאת כמתודה במקור כלשהו, ולא כשגיאת כתיב, מפני שכאלה מקרים לא חסרים לגבי כל מילה)

 

[trilliane]

אלה אותם כללים כבר למעלה מעשרים שנה...

תנועת e אינה נכתבת ביו"ד.
למשל: ממד (=מֵמַד), אזור (=אֵזוֹר), בררה (=בְּרֵרָה), זהות (=זֶהוּת).
אבל יו"ד תיכתב [רק בשלושה מקרים!]
1. במילים שצירי בא בהן לפני אהחע"ר במקום חיריק.
למשל: תיאכל [לעומת תישמר (תִּשָּׁמֵר)], ייערך [לעומת יישמר (יִשָּׁמֵר)], תיאבון [לעומת שיגעון (=שִׁגָּעוֹן)], קירח [לעומת אילם (=אִלֵּם)], שירות [לעומת סיפור (=סִפּוּר)].
2. בשמות עצם במשקל פֵּלָה, שלא נגזרו משמות ממין זכר, והצירי מתקיים בהם בכל הנטייה: זיעה, תיבה (לעומת כנה, מתה – שנגזרו משמות ממין זכר, ומאה, עדה [קהל] שהצירי אינו מתקיים בהם בנטייה).
3. בשמות השקולים במשקל השמות היכר (=הֶכֵּר), הישג (=הֶשֵּׂג), היצע (=הֶצֵּעַ), וכן בצורות הנגזרות משמות אלו, כגון היכרות (=הֶכֵּרוּת), הישגיות (הֶשֵּׂגִיּוּת), היקשי (הֶקֵּשִׁי).
http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/missingvocalizationspelling/
&nbsp
וכמובן, במקרה של ספק, אפשר להיעזר במילון ספיר/ההווה:
http://www.milononline.net/value.php?vldid=1292665
&nbsp
המילון ההיסטורי פתוח חינם לכולם, בדוק מה שמסקרן אותך.

 

[חגית7700]

נכון. תודה. הבעיה היא שבמקרה הספציפי הזה, אני רואה

שמילה זו נכתבת עם י' בכל מקום שהוא: בפסיקות של שופטים, משטרה וכו'. לא מצאתי שום מקום כמעט שבו היא נכתבה ללא י'. וזה אכן הגיוני: כדי להבדיל אותה, למשל, מהמילה "עברה" (ע' בסגול) התנ"כית או מהפועל עברה (היא עברה..)
כרגע אני עורכת עבודה שמילה זו חוזרת על עצמה, ומתלבטת מה לכתוב.

 

[trilliane]

אכן, בציבור רווח הכתיב ביו"ד במילים במשקל קְטֵלָה

אף שהוא אינו בצירי מלא וגם לא נוספת יו"ד בכתיב חסר הניקוד. כך גם ב'גנֵבה', 'פרֵדה' (אם כי יש גם פרידה באותו מובן, אך ההגייה בחיריק), 'ברֵכה' ועוד (אך לא ב'שאלה'). במקרים כאלה מוטב לשאול את הכותב לדעתו (סביר שתהיה לו אחת...) להציג בפניו את המידע ולהשאיר בידיו את ההחלטה. אישית אני כותבת ללא יו"ד, ואני חושבת שברוב המקרים אין סיבה להתבלבל; אם יש ספק, אני מעדיפה להשתמש בניקוד עזר ולא להוסיף יו"ד.

 

[trilliane]

שאלות של חגית7700 (נא לשרשר, תודה!)

היי חגית
כדי לא לדחוק דיונים מהעמוד הראשי, אם יש לך כמה שאלות בטווח זמן קצר אנא רכזי אותן בהודעה אחת או בשרשור אחד (אלא אם הוא כבר גדול ועמוס או שעברו 72 שעות מפתיחתו ואז הוא כבר לא קופץ).