מילה לא ברורה
הבעיה אינה בתרגום אלא בפירוש עצמו, שכן מדובר במילה יחידאית במקרא (משלי יח):
שִׂפְתֵי כְסִיל, יָבֹאוּ בְרִיב; וּפִיו, לְמַהֲלֻמוֹת יִקְרָא.
פִּי-כְסִיל, מְחִתָּה-לוֹ; וּשְׂפָתָיו, מוֹקֵשׁ נַפְשׁוֹ.
דִּבְרֵי נִרְגָּן, כְּמִתְלַהֲמִים; וְהֵם, יָרְדוּ חַדְרֵי-בָטֶן.
הפירוש המקובל הוא שמדובר בשיכול אותיות של הל"ם, ואכן מהתקבולות עולה שמדובר בסוג של מהלומה (!), ריב, מוקש (פח, מלכודת) ומחיתה (קרוב למחיצה, מחיקה). בגלל שזה בניין התפעל, יש גורסים שמדובר בהכאה עצמית.
עם זאת, זו אינה תבנית מוכרת של שיכול אותיות, ואין בעיה לבטא "מתהלם", נניח, כך שההסבר אינו מספק.
עפ"י
רוביק רוזנטל "יש סבורים שמשמעותו "בלע" על פי השורש הערבי לח"ם, בלע בגרגרנות, רמז לנרגן הבולע את מילותיו."
לא יודע... אם כבר, הייתי מוצא קירבה לשורש לח"ם העברי, אולי אפילו כטעות סופר. גם רש"י חשב כך.
עכשיו ברור למה כל מילון מציע פירוש אחר, אב"ש למשל גורס שהתלהמות היא "השתוללות, התכתשות", ודברים מתלהמים הם "דברים קשים, דברי ריב או תוכחה, דברי חרפות".
לדעתי אצל הדוברים נוצר קישור בין המובן האלים המקורי לבין הפעלים הדומים "התלהב, התלהט", וזה בערך המובן המקובל היום: "הגזים, התלהט. "הנואם התלהם בדבריו." (מילוג).