מושא או תיאור במשפט שמני - האם אפשרי?

thagashi

New member
מושא או תיאור במשפט שמני - האם אפשרי?

במשפט "קריית שמונה היא עיר בצפון המדינה"
האם "בצפון המדינה" נחשב לוואי או תיאור?

טענות בעד לוואי - ספרי הלימוד לבגרות כותבים כי תיאור או מושא הם משלימי פועל. אם אין פועל במשפט, הרי שגם לא יהיו מושאים או תיאורים
(בצורה מופלאה כלשהי, עד כה לא נתקלתי בספרי לימוד שבהם נדרשו לנתח מילים בתפקיד תחבירי "בעייתי" כמו זה של "בצפון המדינה").
טענות בעד תיאור - אין לי טענות מוצקות, למעט אינטואיציה חזקה שמדובר בתיאור מקום.

אשמח גם לשמוע את חוות דעתכם אם שני משפטים אלו נחשבים שמניים, וכיצד יש לנתח את "לבעיות" ו"לאסון":
1. הם ערים לבעיות העשויות לצוץ.
2. הוא אחראי לאסון.
נימוקים לניתוח כזה או אחר יתקבלו, כמובן, בברכה.

תודה
 

trilliane

Well-known member
מנהל
כן, ודאי!

א. במשפטי קיום, שבהם "יש" הוא נשוא (וכל מה שיכול להפוך אליו באותו הקשר) הוא מתנהג כפועל ומקבל מושאים ותיאורים כרגיל.
למשל במשפט "יש לנו תיש":
תיש – נושא, יש – נשוא, "לנו" – מושא.
&nbsp
ב. כמשלימי שם פועל:
"תפקידי לנגב לך את הדמעות בלילות":
תפקידי – נושא, לנגב – נשוא, לך – מושא, את הדמעות – מושא, בלילות – תיאור (זמן)
&nbsp
ג. כמשלימי שם תואר:
"ההצגה הייתה מוצלחת מאוד"
ההצגה – נושא, הייתה – אוגד, מוצלחת – נשוא, מאוד – תיאור (מידה)
&nbsp
ד. תיאורים המספקים רקע כללי למשפט:
"בישראל הטלוויזיה היא מדורת השבט" (תיאור מקום)
"בתקופת הרומאים שמה של ירושלים היה איליה קפיטולינה" (תיאור זמן)
"בשל שימוש ממושך הסכין אינו חד עוד" (תיאור סיבה)
&nbsp
ולא מן הנמנע שיש מקרים נוספים שלא עלו כרגע בדעתי.
&nbsp
אמנם מושא ותיאור הם לרוב משלימי פועל, אבל יש לזכור שזה כך בזמן שלומדים רק על משפט פועלי... (בשאלון א'). כשלומדים על משפטים שמניים בשאלון ב' כבר קוראים להם פשוט "מושא" ו"תיאור", ואם לא לומדים בחלוקה לשאלונים הישנים (אלא באחד המסלולים החדשים) בלאו הכי זה לא משנה, כי אם לומדים תחביר בבת אחת (כפי שלמדתי בעצמי בתיכון) לא משתמשים במונח "משלים פועל" אלא מלכתחילה קוראים לילד בשמו.
&nbsp
ובאשר לדוגמאות שהבאת:
"קריית שמונה היא עיר בצפון המדינה":
"בצפון המדינה" – לוואי.
יש כאן השלמת שם ברורה של "עיר" (איזו עיר?) והניתוח היה זהה גם במשפט פועלי:
"נפלה קטיושה בעיר בצפון המדינה" – "בעיר" תיאור מקום, אבל "בצפון המדינה" עדיין לוואי של עיר...
"עיר בצפון המדינה נפגעה מקטיושה" – "עיר" נושא (ועדיין... לוואי של עיר).
&nbsp
כל שם עצם במשפט זכאי לקבל השלמה שמנית ללא תלות בתפקידו התחבירי. תשלים את המילה "עיר" איך שבא לך ותעשה עם הצירוף השמני שתקבל ככל העולה בדעתך; עדיין הלוואים של עיר ימשיכו ללוות אותה...

&nbsp
1. לא, "ערים" הוא פועל. "לבעיות" – מושא.
2. אכן, משפט שמני. "אחראי" הוא שם עצם, "לאסון" – לוואי; כמו "הוא אחראי משמרת". המילים שמתארות איזה אחראי הוא (או למה, מה בתחום אחריותו) הן לוואי.
 

יאקים2

New member
יש לי כמה הרהורים לגבי הנכתב לעיל.

אני מסכים עם רוב הדברים הן באשר לתוכנם והן באשר לדרך ניסוחם.
עם זאת, ברצוני להעיר ש"ער" הוא אמנם בינוני בבניין קל, אך איננו פועל, ולכן הייתי מוכן לקבל במשפט "יוסי ער לסכנות" הן מושא והן לוואי.
כך גם הייתי נוהג ומקבל בנוגע להשלמה של "אחראי ל..."
לגבי השלמה של תיאור דוגמת "מאוד": היא יפה/גבוהה/חכמה מאוד. גם כאן הייתי מקבל הן תיאור והן לוואי.
ליל מנוחה לך.
 
למעלה