כ"ט בנובמבר – תאריך לועזי בלבוש עברי

[חוכך בדעתו 2]

צודק. בדיוק כמו שילדי הבצפר נוהגים לכתוב

ביננו, בינהם, המרחק בן תל אביב לנתניה הוא...וכיוצא בהללו.

 

[trilliane]

מתוך אתר האקדמיה ללשון: תאריך בחודש

"בתאריכים עבריים הנוהג הוא לציין את היום בחודש באותיות, כמו ט"ו בשבט, ה' באייר, כ"א בתמוז. דרך זו של ציון מספרים באותיות רווחת בכתיבה העברית במאות השנים האחרונות, כגון במספור של פרקים וסעיפים או בצירוף 'ד' אמות'. בתקופות קודמות מן הסתם לא הגו את שמות האותיות אלא את שמות המספרים שהן ציינו, כגון 'ארבע אמות', 'חמישה עשר בשבט'. ואולם בדורות האחרונים השתרש המנהג לומר את שמות האותיות בעקבות הכתוב: הֵא באייר, כָּף אָלֶף בתמוז, טֵית וָיו באלול (אבל טוּ בשבט, טוּ באב)."
http://hebrew-academy.huji.ac.il/sheelot_teshuvot/SugyotBeIvrit/Pages/31071201.aspx

 

[יאקים2]

תודה על ההפניה לאתר האקדמיה.

לא גיליתי בכתוב (ואולי לא הקפדתי לקרוא?) כל התייחסות לטענתי בדבר הזיווג המוזר של ב' בנובמבר, ולשיטתם של אלה הגורסים שזו דרך תקינה ונאותה,
הרי עליהם ההוכחה..(נכתב היום, כ"ו בנובמבר 2013 להולדת ישוע....)

 

[חוכך בדעתו 2]

למען האמת איני רואה מדוע זה צריך להפריע לך.

ברור שזו לא טעות, כלומר ברור שזו לא עשייה מתוך חוסר ידיעה. אלה שהמציאו צירוף זה ידעו שאין זו דרכה של העברית. אלא מאי, רצו הם ליצור צורה מיוחדת מסיבות וטעמים שונים שפורטו כבר לעיל.
טעמם לא טעם? ניחא. אך אין כאן שיבוש בבחינת עבירה גוררת עבירה. זוהי קביעה חד פעמית (ומקסימום דו פעמית) במאה שלמה.
וקביעה זו נתקבלה זה כבר אצל דוברי הלשון כחלק בלתי נפרד מן התרבות.
לבוא עכשיו, אחרי שנות דור ולהלין עליה?
לדעתי אין מקום לכך.

 

[יאקים2]

להלין אמנם לא, אך להאיר סוגיה חריגה

ולדון בה - האם אתה רואה פסול בכך. האם הצלחת להיזכר בדוגמה נוספת על אלה השתיים?
וכדי להניח את דעתך, אציין שכבר קיבלת ששתי אלה התקבעו והן נשארו בולטות בחריגותן,
בלא שיסחפו אחריהן את דוברי העברית למקרים נוספים מעין אלה...

 

[trilliane]

כ"ט בנובמבר – תאריך לועזי בלבוש עברי

שימו לב להפניה של חוכך בדעתו לתשובת האקדמיה ללשון בתחתית השרשור.