לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1400114,001 עוקבים אודות עסקים

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!
x
הודעה מהנהלת הפורום
לפני כתיבת הודעה נא לקרוא את  תקנון הפורום ואת  כללי הכתיבה.  תודה!
מומלץ להיעזר בלשונית "כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד.
¿ מה זה ... ? לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו! :-)
המשך >>

לצפיה ב-'כ"ט בנובמבר – תאריך לועזי בלבוש עברי'
כ"ט בנובמבר – תאריך לועזי בלבוש עברי
<< ההודעה הנוכחית
30/11/2013 | 15:35
45
80
שימו לב להפניה של חוכך בדעתו לתשובת האקדמיה ללשון בתחתית השרשור.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תאריכים - שעטנ"ז'
תאריכים - שעטנ"ז
24/11/2013 | 23:53
36
69
את התאריך עפ"י הלוח העברי מציינים כך:ה"א באייר, כ' בתמוז, ט' באב וכד'.
ןאילו עפ"י הלוח הלועזי (הגרגוריאני) מציינים זאת כך: 2.11 , 5.11 , 29.11 , 14.5
כל אלה תאריכים המציינים אירועים חשובים בהיסטוריה שלנו (עפ"י הסדר):
הצהרת בלפור,  רצח רבין, הצהרת החלוקה בעצרת האו"ם,, יום העצמאות.
מדוע אפוא ישנו שימוש מעורב (ב' בנובמבר, כ"ט בנובמבר) 0 לדעתי, יש דוגמות נוספות כאלה).
בעיניי שימוש מעורב (כלאיים) מעין זה צורמני ואינו קין.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'בתקופת קום המדינה נהוג היה בשפה הגבוהה'
בתקופת קום המדינה נהוג היה בשפה הגבוהה
25/11/2013 | 10:31
4
45
...לבטא את היום בחודש באותו אופן בספירה העברית ובספירה הלועזית. והאמת היא שאישית אינני מוצאת פגם בכך. את המספר 19 ניתן לבטא "תשע-עשרה" או "תשעה עשר" (בהתאם לשימוש), או לכתוב בכתיבה העברית י"ט ולהגיד בכל זאת "תשעה עשר", או לכתוב בכתיבה העברית ולהגיד בקול את שמות האותיות "יוד-טית".
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מה עניין "שפה גבוה" לשימוש מעורב בציון'
מה עניין "שפה גבוה" לשימוש מעורב בציון
25/11/2013 | 11:31
3
35
תאריכים? ט' באב, י"א באדר - זו שפה נמוכה בעינייך.
ומה רע בציון היום בנובמבר כמו שמקובל בכל העולם וגם אצלנו? פשוט, לכתוב וגם לומר 29 (או עשרים ותשעה) בנובמבר.
ואפשר ב"שפה נמוכה" עוד יותר 29.11 .
השפה העברית >>
לצפיה ב-'שפה גבוהה - ציון היום בחודש באותיות עבריות.'
שפה גבוהה - ציון היום בחודש באותיות עבריות.
25/11/2013 | 12:20
1
35
איך החלטת על פי מה שאמרתי שט' באב זו שפה נמוכה? אגב, בדרך כלל בדיבור אומרים "תשעה באב" ולא "ט'" גם אם כתוב ט'. למה? כי זו אחת הדרכים המקובלות לומר את שם המספר גם אם הוא כתוב באותיות.

בתקופה ההיא היו נהוגות דרכי דיבור שהיום כבר יצאו מדיבור. למשל, זכורני שקראתי מאמר או סיפור של ז'בוטינסקי, ובו הוא כתב את שם המלכה אליזבת בצורה "אלישבעת", בניסיון להחזיר את השם למקורותיו העבריים. השימוש בצורות עבריות היה יותר אידיאולוגי ולכן גם כשציינו תאריך לועזי, השתמשו במספרים עבריים, שהרי מספרים יש בעברית.

לא הבנתני מדוע כ"ט בנובמבר הוא שעטנז בעיניך. מציינים את המספר בעברית כמקובל, ואת שם החודש, כמקובל באותו לוח שנה. זה זהה מבחינתי לציון "י"א באדר". אם היו רוצים לציין תאריך בלוח שנה ששמות החודשים בו הם "מוריס","פלורה","קיאנו", היו כותבים "ט"ו בקיאנו". מה רע בזה? היום משתמשים בשם המספר ע"י ציון הספרות, אז השתמשו בשם המספר בציון אותיות.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'את כותבת "זכור(ת)ני שקראתי מאמר...'
את כותבת "זכור(ת)ני שקראתי מאמר...
25/11/2013 | 13:10
27
הרי עובדה שעניין השמות, כולל שד' אלישע (האליזה) נשמע ארכאי עד היום, ולא יותר גבוה,
ואין שום גבהות לשון בכ"ט בנובמבר בהשוואה לאפשרריות האחרות.
אבל אם בכ"ז יש לך אסמכתה לכך, אשמח לקרוא ולהחכים.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'בושתי ונכלמתי - כמובן, גבוהה!'
בושתי ונכלמתי - כמובן, גבוהה!
25/11/2013 | 13:05
40
לצפיה ב-'דומני'
דומני
25/11/2013 | 12:29
5
33
שדרך זו של שימוש באותיות בתאריך לועזי נפוצה בספרות ההשכלה, וכן קיימת בספרות ההלכתית מאותה תקופה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'והאם זה מעיד בהכרח על "גובה"?'
והאם זה מעיד בהכרח על "גובה"?
25/11/2013 | 13:11
4
18
לצפיה ב-'לא.'
לא.
26/11/2013 | 19:43
3
24
לא באתי לטעון שזו צורה גבוהה (אך בוודאי אין זה משלב נמוך).
זו הדרך הישנה לשימוש בתאריכים - בלשון המקרא ובלשון התנאים השימוש הוא בשם המספר, בתקופת הביניים ציון הימים הוא באותיות (לפחות באופן חלקי), ובעברית העכשווית רגילים לבדל בין התאריך עברי ללועזי באופן ציון ימי החודש. זהו בידול חדש, שלו חריגות מסוימות, שריד לדרך הישנה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא כל כך הבנתי/ השתכנעתי.'
לא כל כך הבנתי/ השתכנעתי.
26/11/2013 | 19:50
2
12
האם תוכל להצביע על דוגמות נוספות לחריגוּת הזאת?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא.'
לא.
26/11/2013 | 21:50
1
14
איני מכיר דוגמאות נוספות המציגות את השיטה הישנה ושרדו עד ימינו.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אם בר-אוריין כמוך אינו מכיר, קרוב לוודאי'
אם בר-אוריין כמוך אינו מכיר, קרוב לוודאי
26/11/2013 | 22:18
15
שאלו שני החריגים היחידים.
או שמא יצליח מאן דהו כאן להעלות דוגמות נוספות?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ושעטנ"ז'
ושעטנ"ז
25/11/2013 | 14:30
1
29

מדוע?

מדוע המילה כתובה כראשי תיבות?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'צודק, חשבתי באותו רגע על שעטנ"ז ג"ץ....'
צודק, חשבתי באותו רגע על שעטנ"ז ג"ץ....
25/11/2013 | 15:13
19
לצפיה ב-'היום, כ"ה בנובמבר מצאתי משהו על הכ"ט והב'.'
היום, כ"ה בנובמבר מצאתי משהו על הכ"ט והב'.
25/11/2013 | 20:01
18
37
הנה (מסמך וורד, שמצוטט בו איתן הבר).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אם כבר מדברים על שעטנז'
אם כבר מדברים על שעטנז
25/11/2013 | 20:06
2
39
הרי שהצירוף של תאריך בנובמבר ושנה לפי הלוח העברי הוא הוא השעטנז האמיתי כאן.
השפה העברית >>
לצפיה ב-' זה לא אני, זה מגד.'
זה לא אני, זה מגד.
25/11/2013 | 20:36
1
26
לצפיה ב-'חלילה לי מלהאשים אותך! '
חלילה לי מלהאשים אותך!
25/11/2013 | 20:53
10
לצפיה ב-'חן-חן לך ידידי החוכך בדעתו על שהעלית'
חן-חן לך ידידי החוכך בדעתו על שהעלית
25/11/2013 | 22:02
14
27
מתהום הנשייה את זיכרונות אותו יום מופלא, שלמזלנו (או לא...) - לא ראו בו מדינות ערב אלא יום שחורות ויצאו למלחמת חורמה נגד הקומץ בציון...
דליתי מאותם זיכרונות את המבע "צירוף מוזר" (על כ"ט בנובמבר), ובכך קיבלתי חיזוק לתחושתי הלשונית שלא הייתה נוחה כל כך ממנו, ויפה
פתחת, חוכך , את הודעתך ב"היום כ"ה בנובמבר", אולי כדי להראות את הגיחוך שבשימוש הלשוני הזה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ותשעה באב לא מפריע לך?'
ותשעה באב לא מפריע לך?
26/11/2013 | 09:09
13
21
כבר נמאס לחזור על זה, אבל אם צריך נאמר זאת שוב:
שפה זה לא מתמטיקה
וזה מה שכל כך יפה בה
השפה העברית >>
לצפיה ב-'בוקר טוב, עמיתי המלומד'
בוקר טוב, עמיתי המלומד
26/11/2013 | 09:31
12
23
אינני יודע אם התוספת שלך "לשון איננה מתמטיקה" היא חלק מן הלוגו שלך, שכבר נמאס לך לחזור עליו, או שמא היא מתייחסת ישירות לסוגיה שהעליתי.
מכל מקום, המבע ב' בנובמבר הן בכתיבה והן בדיבור בהחלט מפריעם לי הרבה פחות מתשעה באב, ואין זה לענ"ד כלל דומה.
אבל זכותך לטעון אחרת בוודאי עומדת ותעמוד לך.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא מפריע ולא צריך להפריע'
לא מפריע ולא צריך להפריע
26/11/2013 | 10:44
11
23
הצורה "תשעה באב" חריגה פעמיים:
ראשית, זו אינה הדרך המקובלת לציון חגי ישראל (ט"ו בשבט, י"ז בתמוז);
ושנית, היא אינה תקינה דקדוקית, שכן הצירוף הנכון הוא "תשיעי באב".
אלא מאי? כך התקבע השם מזה דורות רבים, ולכן הוא אינו מפריע לאיש.
וכך כולנו חיים בשלום גם עם כ"ט בנובמבר, צורה חריגה שלדעתי נוצרה, במודע או שלא במודע, במטרה להחדירו לתרבות ולזיכרון הלאומי כאחד מחגי ישראל.
ושוב אזכיר ואדגיש:
שפה זה לא מתמטיקה!
וטוב שכך
השפה העברית >>
לצפיה ב-'למה תשיעי באב? ימי החודש לא נמנים במספר סודר'
למה תשיעי באב? ימי החודש לא נמנים במספר סודר
26/11/2013 | 11:16
2
22
מבחינה תקנית, אלא להיפך, במספר מונה, כמו אחד באפריל, תשעה באב וכו'.

השפה העברית >>
לצפיה ב-''
26/11/2013 | 11:34
5
לצפיה ב-'ושכחתי את הקישור לאתר האקדמיה: תאריך בחודש'
ושכחתי את הקישור לאתר האקדמיה: תאריך בחודש
26/11/2013 | 11:48
14
"ראשית נדון בשאלה איך מביעים את המספר המציין את היום בחודש, כגון 2 ביוני, 29 בנובמבר. את דרך ההבעה של הימים בחודש למֵדים מן המקורות. הנה דוגמאות מלשון חז"ל: "תשעה באב", "עשרה בטבת", "חמישה עשר באב", "עשרים וחמישה בכסלו". בכל אלה המספר המציין את היום בחודש הוא מספר מונה בזכר (ולא מספר סודר כגון תשיעי, עשירי). גם בתנ"ך היום בחודש מצוין במספר מונה בזכר, כגון "בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ" (בראשית ח, ה, שמות מ, ב ועוד רבים), "בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ" (מלכים ב כה, ח), "בְּאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ" (זכריה ז, א), ואף לא פעם אחת 'בראשון לחודש' וכדומה.
אם כן על פי המקורות הקלסיים הדרך המומלצת והנחשבת לתקנית לציון הימים בחודש אינה במספר סודר (ראשון, שני, עשירי) אלא במספר מונה בלשון זכר: אחד בכסלו, עשרה בטבת, אחד באפריל, שניים ביוני, עשרים ותשעה בנובמבר וכדומה.
נעיר כי מ-11 ואילך אין הבדל צורני בין המספר הסודר למספר המונה, וצורה כגון 'עשרים וחמישי בחודש' אינה תקנית כלל."
http://hebrew-academy.huji.ac.il/sheelot_teshuvot/...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'למען ארגיעך, אציין שאני שמח'
למען ארגיעך, אציין שאני שמח
26/11/2013 | 16:52
7
20
שהמבע הנדון אינו מפריע ואף לא צריך להפריע.
אבל עברית תקנית - האם אתה סבור שיש להקפיד עליה, או שמא גם כאן תטען שזו אינה מתמטיקה?
אין תפקידי להעיר על שיבושים בכתיבתם של אחרים, מה עוד שזו הוראה של הנהלת הפורום, לכן אני נמנע מכך.
אילו הבאת לי דוגמות נוספות שכיחות בלשוננו לדגם של ב' בנובמבר וכ"ט בנובמבר, כדאי יהיה לבדוק אותן.
מכל מקום, שתי דוגמות חריגות אלו התקבעו אצלנו, ויקשה עלינו לשרשן (שבשתא כיוון דעל -על)
האם בעיניך התאריך של היום הנו כ"ו בנובמבר? עם יד על הלב בבקשה..
יום טוב לך..
השפה העברית >>
לצפיה ב-'על כללים וחריגים'
על כללים וחריגים
26/11/2013 | 17:09
6
22
כאשר למדתי אנגלית, ועוד יותר מזה צרפתית, התרעמתי מאד על הכמות הגדולה של היוצאים מהכלל
לימים הבנתי שגם העברית עשירה בחריגים, אלא שאיננו שמים לב אליהם כי קלטנו אותם באופן טבעי מילדות ולא נאלצנו לשנן אותם בשתים עשרה בלילה לפני המבחן...
גם כ"ט בנובמבר הוא חריג חביב כזה, וממש אינו שיבוש או טעות
עם זאת, בהחלט מעניין לבחון מדוע הוא התקבע כך בשפה
כפי שציינתי, נראה לי שזה ניסיון "לגייר" אותו ולהכניסו לרשימת חגי ומועדי ישראל
זה הזכיר לי דיון שהיה פה פעם לגבי השימוש בצ' או טש, ומדוע טשרניחובסקי לא קרוי צ'רניחובסקי, וכך גם הרבי מליובאביטש
גם אז כמדומני שהועלתה השערה דומה, שהאיות "טש" נראה פחות "לועזי" מהצ' הגרושה שזרה לגמרי לעברית.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'שאלתי אותך אם אתה נזכר בשעה זו'
שאלתי אותך אם אתה נזכר בשעה זו
26/11/2013 | 19:42
22
בחריגים נוספים בדומה לשני אלה? אני ברגע זה - לא עולה בדעתי שום דוגמה נוספת.
אולי מאן דהו מבאי הפורום יעלה מתהומות נשייתו חריג או חריגים אחדים לרפואה...

השפה העברית >>
לצפיה ב-'גם בעברית צריך לשנן אותם לא פעם... '
גם בעברית צריך לשנן אותם לא פעם...
26/11/2013 | 19:54
4
24
ושמים אליהם לב בשיעורי לשון, באותם במקרים שטועים בהם (בחריגים או דווקא בלא חריגים שמזדהים עם החריגים או בפספוס מסוים בפרדיגמה) בשל שלל אנלוגיות שגויות... (*לרכב, *יושנת, *ממכם, *בשבילהם, *מֵכיר, *מָרים, *אֶדבר ועוד רבים) ואפילו לא הזכרתי את שם המספר...

אגב טש, למיטב ידיעתי הוא הגיע מהיידיש ולכן הרבי מליובאוויטש ואחרים, וכמובן גם ה"קיטש" (ע"ש אמסלם ) שבני נוער רבים כותבים כיום ב-צ' מחוסר מודעות למסורת הכתיב הנ"ל (ראיתי לא פעם קיצ'י במקום קיטשי).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ישנה גם טעות הפוכה:כותבים ביתספר במקום ביצפר.'
ישנה גם טעות הפוכה:כותבים ביתספר במקום ביצפר.
26/11/2013 | 20:39
3
24
לצפיה ב-'ביצי פר'
ביצי פר
27/11/2013 | 00:38
25

או ביצותפר?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ביצפר? מה פיתום, בצפר!'
ביצפר? מה פיתום, בצפר!
28/11/2013 | 22:00
1
13
לצפיה ב-'צודק. בדיוק כמו שילדי הבצפר נוהגים לכתוב '
צודק. בדיוק כמו שילדי הבצפר נוהגים לכתוב
28/11/2013 | 22:07
10
ביננו, בינהם, המרחק בן תל אביב לנתניה הוא...וכיוצא בהללו.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מתוך אתר האקדמיה ללשון: תאריך בחודש'
מתוך אתר האקדמיה ללשון: תאריך בחודש
26/11/2013 | 11:47
1
49
"בתאריכים עבריים הנוהג הוא לציין את היום בחודש באותיות, כמו ט"ו בשבט, ה' באייר, כ"א בתמוז. דרך זו של ציון מספרים באותיות רווחת בכתיבה העברית במאות השנים האחרונות, כגון במספור של פרקים וסעיפים או בצירוף 'ד' אמות'. בתקופות קודמות מן הסתם לא הגו את שמות האותיות אלא את שמות המספרים שהן ציינו, כגון 'ארבע אמות', 'חמישה עשר בשבט'. ואולם בדורות האחרונים השתרש המנהג לומר את שמות האותיות בעקבות הכתוב: הֵא באייר, כָּף אָלֶף בתמוז, טֵית וָיו באלול (אבל טוּ בשבט, טוּ באב)."
http://hebrew-academy.huji.ac.il/sheelot_teshuvot/...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תודה על ההפניה לאתר האקדמיה.'
תודה על ההפניה לאתר האקדמיה.
26/11/2013 | 16:43
19
לא גיליתי בכתוב (ואולי לא הקפדתי לקרוא?) כל התייחסות לטענתי בדבר הזיווג המוזר של ב' בנובמבר, ולשיטתם של אלה הגורסים שזו דרך תקינה ונאותה,
הרי עליהם ההוכחה..(נכתב היום, כ"ו בנובמבר 2013 להולדת ישוע....)
השפה העברית >>
לצפיה ב-'למען האמת איני רואה מדוע זה צריך להפריע לך.'
למען האמת איני רואה מדוע זה צריך להפריע לך.
26/11/2013 | 19:34
1
23
ברור שזו לא טעות, כלומר ברור שזו לא עשייה מתוך חוסר ידיעה. אלה שהמציאו צירוף זה ידעו שאין זו דרכה של העברית. אלא מאי, רצו הם ליצור צורה מיוחדת מסיבות וטעמים שונים שפורטו כבר לעיל.
טעמם לא טעם? ניחא. אך אין כאן שיבוש בבחינת עבירה גוררת עבירה. זוהי קביעה חד פעמית (ומקסימום דו פעמית) במאה שלמה.
וקביעה זו נתקבלה זה כבר אצל דוברי הלשון כחלק בלתי נפרד מן התרבות.
לבוא עכשיו, אחרי שנות דור ולהלין עליה?
לדעתי אין מקום לכך.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'להלין אמנם לא, אך להאיר סוגיה חריגה'
להלין אמנם לא, אך להאיר סוגיה חריגה
26/11/2013 | 19:48
20
ולדון בה - האם אתה רואה פסול בכך. האם הצלחת להיזכר בדוגמה נוספת על אלה השתיים?
וכדי להניח את דעתך, אציין שכבר קיבלת ששתי אלה התקבעו והן נשארו בולטות בחריגותן,
בלא שיסחפו אחריהן את דוברי העברית למקרים נוספים מעין אלה...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לעניין שאלת יאקים על כ"ט בנובמבר,'
לעניין שאלת יאקים על כ"ט בנובמבר,
30/11/2013 | 15:13
7
24
התפרסם בימים אלה מאמרון באתר האקדמיה.
הריהו לפניכם.
השפה העברית >>
לצפיה ב-' כנראה פורסם לכבוד כ"ט בנובמבר '
כנראה פורסם לכבוד כ"ט בנובמבר
30/11/2013 | 15:34
18
מכיוון שהשרשור המקורי בסה"כ בעמוד הקודם, אני מקשרת אותם יחד.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'חוכך, אני מודה לך על שהבאת הוכחה די'
חוכך, אני מודה לך על שהבאת הוכחה די
30/11/2013 | 15:37
5
23
ניצלחת (זכות היוצרים לתחדיש הזה לטרילי) לטענתי בדבר המוזרוּת של השחמוש בלשון כלאיים;
טענה זו זכתה לקיתונות של ביקורת והרמות גבה אצל חלק מן המגיבים בפורום.
ממש גרמת לי קורת-רוח רבה.
צרור תודות לך, שבת שלום וחג שמח.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'זכות היוצרים למי ששם את ה-ל' ליד ה-ח' במקלדת'
זכות היוצרים למי ששם את ה-ל' ליד ה-ח' במקלדת
30/11/2013 | 15:42
4
20
התכוונתי לכתוב "ניצחת" ותו לא, אני לא רואה בזה תחדיש והוא ממש לא מוצלח בעיניי...
אתה מוזמן להשתמש במילה(?) כרצונך, רק בבקשה אל תיתן לי קרדיט, תודה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'הלו, הרגיעי! לא אצטט אתהתקלדת שלך.'
הלו, הרגיעי! לא אצטט אתהתקלדת שלך.
30/11/2013 | 15:55
2
9
לצפיה ב-'אני רגועה, תודה. '
אני רגועה, תודה.
30/11/2013 | 16:07
1
9
לצפיה ב-'כעת גם אני רגוע. השבל לאל, בורא עולם.'
כעת גם אני רגוע. השבל לאל, בורא עולם.
30/11/2013 | 16:36
7
לצפיה ב-' '
30/11/2013 | 15:57
2

הודעות אחרונות

20:43 | 18.08.19 Assiduous
17:42 | 18.08.19 הקוסמת הורודה
03:01 | 18.08.19 100W
17:51 | 16.08.19 information10
13:28 | 15.08.19 100W
06:49 | 13.08.19 Assiduous
17:39 | 12.08.19 100W
15:59 | 10.08.19 הקוסמת הורודה
15:00 | 10.08.19 VIK האחד

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ